ראוי שצה"ל יסביר מי הרוויח מהפרסומת המרשימה לגוגל

לא ברור מתי הפכו חיילים בצבא לניצבים בפרסומת, רק בגלל ביקורו של יו"ר חברת הענק בישראל. ואם עלות ההפקה גבוהה כפי שניתן להניח, מי הרוויח מכך? מי מחזיק בזכויות היוצרים? וחשוב מכך, למה למשלם המסים לא ניתנו תשובות לכל השאלות האלה

  • צה"ל
  • גוגל
חן בניון

מאז קום המדינה וייסוד הצבא, בסיסי צה"ל השונים אירחו בכירים מכל ענף ותחום שקיים ולא פעם ביצעו מחוות למבקרים. המחווה ליו"ר גוגל אריק שמידט, אשר ביקר בבסיס חיל האוויר בחצרים, מטרידה מאוד ומעלה מספר תהיות.

מדובר במחווה - סרטון באורך 1:13 דקות, בליווי מוזיקת רקע ותמונות חיילי צה"ל, חיילי חיל האוויר שמסודרים בצורת אותיות שמרכיבים את שם המותג המסחרי "גוגל".

ייתכן שאם השם שאותו היו יוצרים החיילים היה "אריק שמידט", הייתי משתכנעת שמדובר בטעם רע של המפיק ובבזבוז משאבי עצומים, תוך רשלנות של הצבא בניסיון להרשים מאן דהוא. כיוון משודבר בשם מסחרי, בסימן רשום, בפטנט ובחברה עשירה בעולם - אני חושדת שאולי מדובר במחווה בעלת כוונות כלכליות. השאלה היא, לטובת מי.

העתיד כבר כאן

הבדיקה החכמה שמאתרת סיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי

בשיתוף שחל
לכתבה המלאה
המחווה לגוגל. מי מחזיק בזכויות היוצרים? (צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

הפקת המחווה לוותה בעלויות גדולות מאוד, לרבות כספים שהלכו להפקה מקצועית, אימונים והכנות של החיילים - השחקנים במחווה, צילום מהאוויר בידי צלמים מקצועיים, ציוד מתאים לסרטונים ולתמונות, עריכה - ככל שהייתה כזאת - ושכר לאנשי הצוות שעמלו רבות בפרויקט. משמעותה של אותה יצירה, שכן היא כזו בהתאם לחוק זכויות יוצרים, היא כמובן שיש לעניין גם היבט כלכלי.

בעלי היצירה - הסרטון והתמונות - רשאים לבצע בהן כל שימוש, לרבות מסחרי, כאשר אלה בעלי נפקויות כלכליות. בנוסף לזכות היוצרים, יש את הזכות המוסרית שקיימת ליוצר, דהיינו הצלם. קרדיט הצילום והיצירה הם שלו בלעדית, בלי קשר להעברת זכויות היוצרים לאדם אחר ולכן, כולי תקווה שזכות זו נשמרה ושהוראות צה"ל בקשר למחווה אינן מתנגשות עם הוראות החוק.

ראוי שצה"ל יענה: מי מרוויח מהסיפור?

ידוע כי בעולם הפרסום, עלות הפקה וצילום של פרסומת בסדר גודל דומה מוערך בכמאות אלפי שקלים, אם לא יותר, והתמורה שמתקבלת היא גדולה פי כמה. לא אתבייש לומר שהמחווה שהוענקה לחברת גוגל היא לא יותר מאשר פרסומת, בסופו של דבר.

לכן, על מנת לדעת מי מרוויח ומי מפסיד מהסיפור, ראוי לשאול את צה"ל כמה שאלות: האם התקבלה תמורה כלשהי בגין המחווה? ואם כן, מתי הפכו חיילי צה"ל לשחקנים ולניצבים בפרסומות? מתי הפך הצבא לחברה שמספקת שירותי פרסום בגין תמורה, והאם צה"ל הוציא לגוגל חשבונית מס? מי בעלי זכויות היוצרים של המחווה - צה"ל, בסיס חיל האוויר, או שמא הצלמים או אריק שמידט בכבודו ובעצמו?

יתרה מזאת, האם למשלמי המסים, הנושאים בעלויות המחווה, יש זכות לדרוש חלק יחסי כלשהו בזכויות היוצרים ובזכויות הנגזרות מהן? ואם בכל זאת מדובר במחווה ללא כוונות כלכליות, אלא כאלה שנובעות מתום לב מוחלט, האם המדובר במחווה רגעית וברור לבכיר שהוא לא יכול לבצע שימוש ביצירה ללא רשות?

הכותבת היא עו"ד מומחית לקניין רוחני וזכויות יוצרים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully