התמונות שמפרסם מפעם לפעם חיזבאללה מהלחימה בסוריה מספרות לא מעט על המתרחש שם בחודשים האחרונים. בחלקן, לדוגמה, מופיעים לוחמי הארגון כשהם נשענים על טנקים של צבא רוסיה. ואכן, מאז שהחלה מוסקבה את פעילותה הצבאית הגלויה ברחבי סוריה, מתברר כי פעילי חיזבאללה זוכים לא רק להצטלם עם טנקים רוסיים, אלא גם להיחשף לשיטות לחימה, לאמצעי לחימה מתקדמים ביותר, לטכנולוגיות חדישות ואפילו להילחם לצד הכוחות הרוסיים המיוחדים הפועלים בסוריה.
חיזבאללה אינו לבד. גם אנשי משמרות המהפכה של איראן שפועלים בסוריה וחלק מחברי המליציות השיעיות הזרות נלחמו לצד החיילים הרוסים ביותר מקרב אחד. כשמדובר בארגון השיעי הלבנוני, אין ספק שההתפתחות הזו צריכה לעורר לא מעט חשש בישראל. אמנם הארגון סופג בכל יום שחולף עוד ועוד מהלומות צבאיות, אך במקביל רוכש יכולות צבאיות מהמתקדמות ביותר באזורנו.
זה אולי מסכם במשפט אחד את מה שקרה לחיזבאללה בעשור מאז סיומה של מלחמת לבנון השנייה. מארגון טרור שפעל באופן סטטי למדי מול ישראל, הוא הפך כמעט לצבא לכל דבר. הוא יודע להפעיל לוגיסטיקה נרחבת, כולל ועדות רווחה שפועלות בקרב חייליו בכל רחבי סוריה. בצה"ל קוראים לזה משק"י ת"ש, שעוברים בין היחידות הלוחמות השונות ודואגים לרווחתן כמו גם לרווחת תושבי הכפרים השיעיים בסוריה שבשליטת חיזבאללה. הוא משגר ארטילריה ורקטות תוך כדי לחימה, מפעיל מערך שלם של כלי טיס בלתי מאוישים, לוחם בלחימת נ"ט וכמובן עורך מבצעים קרקעיים של פשיטה ושל כיבוש שטחים.
הפוקוס שלו בשנים האחרונות התחלף מישראל והוא מתמקד במטרה מרכזית אחת בימים אלה: מלחמת האזרחים בסוריה. משימות הזרוע הצבאית מוגדרות בראש ובראשונה לפי הצרכים של השכנה ממזרח: בניין הכוח, התעצמות באמצעי לחימה ותכנון צבאי. בסדר העדיפויות, עימות עתידי עם ישראל נמצא רק במקום השני.
עבור חיזבאללה מדובר במלחמה עקובה מדם, כמו ליתר השחקנים שמעורבים בלחימה שם, כולל עבור איראן. כאן כבר עולה שאלת המחיר והכדאיות. מזכ"ל הארגון חסן נסראללה הודה בעצמו בנאומו ביום שישי כי בשלושת השבועות האחרונים איבד 26 מאנשיו בלחימה באזור חאלב, אחד נוסף נשבה בידי המורדים ואחר נעדר. הוא הסביר שהמערכה על חאלב היא קריטית במלחמה נגד המורדים והבטיח שישלח עוד כוחות לאזור. מניין האבדות אינו מפתיע, אלא רק ההודאה בכך. כמעט בכל שבוע נהרגים לוחמי חיזבאללה בסוריה. לפי האומדן הזהיר ביותר, בין 1,500 ל-1,600 מלוחמי הארגון נהרגו במלחמה ועוד כ-6,000-5,000 נוספים נפצעו. כלומר, כשליש מהמערך הלוחם שלו נפגע.
במובן הזה נסראללה מזכיר במידה רבה מהמר שנכנס לקזינו בלאס וגאס ומתחיל להפסיד. במקום להפסיק את ההימורים ולסגת מ"הקזינו" הסורי כשהונו עוד בידיו, הוא מחליט בכל פעם להכפיל את הסכום ופעמים רבות הוא גם מפסיד. ישנן כמובן דוגמאות אחרות: המערכה שניהל בשנה שעברה הארגון על גבול סוריה-לבנון, באזור רכס הרי הקלמון, נשאה פרי. הוא השתלט על גזרה בעייתית ומסוכנת ששימשה את אנשי דאעש להברחת מתאבדים וחומרי חבלה ללבנון. מאז הפעולה הזו פחתו במידה ניכרת מספר פיגועי ההתאבדות נגד מטרות חיזבאללה בלבנון.
במקביל, נרשמו גם כישלונות צבאיים ובעיקר היעדר הכרעה. באזור דמשק, בחומס, בחאלב ואפילו ברמת הגולן הסורית חיזבאללה אינו מצליח להכריע את הלחימה באופן שימנע מפעילי דאעש, ג'בהת א-נוסרה, ג'יש אל-פתח ואחרים מלשוב ולתקוף את כוחותיו. חאלב היא דוגמה מובהקת למגבלות הצבאיות של חיזבאללה, כשארגון ג'יש אל-פתח, שמאגד בתוכו כמה מארגוני האופוזיציה, רשם בימים האחרונים הישגים משמעותיים בלחימה מול לוחמי הארגון הלבנוני.
האבדות והנפגעים אינן הבעיות היחידה מבחינת נסראללה. המחיר הכלכלי של הלחימה בסוריה כבד, אפילו כבד מאוד - ולא רק בגלל המחיר של הפעלת צבא בסוריה עם כל המערך הלוגיסטי הנדרש לשם כך. לדוגמה, כל משפחה שאחד מבניה נהרג או נפצע מקבלת סיוע מחיזבאללה וחשבון ההוצאות של הארגון רק הולך ותופח. וזאת בשעה שחלק מהבנקים בלבנון מסרבים בשבועות האחרונים לקשור עצמם לכל פעילות כלכלית הקשורה לארגון, עקב חוק סנקציות אמריקניות שהוטלו בנושא.
בנאומו האחרון ניסה נסראללה לטעון שהסנקציות האמריקניות אינן מזיקות לארגון, אך הפעם מזכ"ל חיזבאללה לא דייק בעובדות. חלק מהמערכת הכלכלית של חיזבאללה אכן מתנהלת ישירות מול איראן, אולם חלקים גדולים ממנה נעשה באמצעות בנקים לבנוניים.