להקיא מהם

הם היו איתה ערב המשחק או אחריו? הם כן קיבלו לקרוא את "הקוד האתי" שקבעה ההתאחדות לכדורגל, או לא קיבלו אותו? עד כמה התנהגותם בלתי מקצוענית, ולאיזה עונש הם ראויים בגלל זה? האם צריך להצמיד אותם למדד שחקני הנבחרת ונערות הליווי? האם להשעות אותם רק מהנבחרת או גם מהליגה? מה דינה של הפרת משמעת מסוג זה?

יושבים כל חכמי הכדורגל הישראלי, עסקנים ופרשנים, ודנים בכובד ראש ובפנים חמורות באותה "הפרת משמעת", מזדעזעים מחדש מאותו "חוסר מקצוענות", דנים בעברו ובעתידו של הכדורגל הישראלי, ואף מלה על החתיכות חארה האלה.

שבעה שחקני נבחרת העתודה, אולי עשרה, הרבה בכל אופן, זיינו אחת בת שמונה-עשרה שהגיעה למלון. הם לא אנסו אותה. היא הסכימה. הם לא אנסים. הם סתם דוחים. אנשים בזויים. אנשים שנהנים לדחוף את הזין לתוך איזו נערה מסכנה, שכמה וכמה גופות כבר עלו עליה בדקות האחרונות, כי זה גורם להם סוג של שעשוע. סחתיין.

"זו לא הפעם הראשונה", אומר שר התרבות והספורט, ומתכוון לפרשת נערות הליווי. ובכן, כבודו, זו כן הפעם הראשונה. אם אצל נערות הליווי עוד היה איזה מקום לשאלה עד כמה המעשה מכוער, עד כמה השחקנים מכוערים, הפעם מדובר בסירחון של ממש. חוקי מבחינה משפטית, אבל מה-זה מצחין.

לא בגלל שום "קוד אתי" השחקנים היו צריכים להימנע מהגועל הזה, אלא סתם בגלל שהם בני-אדם. אם היתה בהם טיפה אחת של רגש, הם היו מבינים שהבחורה הזאת היא יותר מסתם חתיכת בשר שאומרת "כן, אני רוצה", גם אם זה הקול שיוצא ממנה.

כמה מהשחקנים שייכים לקבוצה שאני אוהד, כמה מהשחקנים אני מכיר אישית. אפילו מחבב. כלומר, חיבבתי. ברגע אחד הם הפכו בעיני מאנשים צעירים ונחמדים לחיות קטנות ומכוערות. "בואו, בואו, חבר'ה, יש פה את ההיא, זאתי שכולם מזיינים". מגעילים.