האקסודוס הגדול של בריטניה: מהן המשמעויות של עזיבת האיחוד?

רגע היסטורי אירע היום (שישי) כשהתברר שאזרחי בריטניה בחרו בהצבעתם אתמול לעזוב את האיחוד האירופי. מדובר ברגע חסר תקדים שכן הממלכה תהיה החברה הראשונה שעוזבת את גוש בן 28 המדינות. המשמעויות להחלטה זו רבות ומגוונות וחלקן עדיין לא ידועות, אך ניתן לפרט כמה מהן.

האיחוד האירופי נכנס כעת למצב של שוק בשל התקדים שאירע. לנוכח העובדה כי אף מדינה לא עזבה אותו עדיין, סעיף 50 באמנת האיחוד, הקובע את התנאים שבהם מדינה יוצאת מהגוש, לא כולל פרטים רבים. אף שהסעיף כן מספק מסגרת חוקית עמומה לנסיגה בפרק זמן של שנתיים, רבים חוששים כי התהליך עלול במהירות להפוך למכאיב שישבש את הכלכלה ואת פעילות האיחוד.

ראש הממשלה הבריטי דייוויד קמרון המתפטר ייאלץ להודיע לאיחוד מידית כי בריטניה עוזבת לפי סעיף 50. הוא עשוי לעשות את זה בוועידת האיחוד שתכונס בשבוע הבא. עם זאת, לא ברור מתי תפעיל בריטניה את שעון העזיבה המתוכנת לשנתיים, והאיחוד לא יכול להתחיל בתהליך בעצמו. קמרון, שעמד בפני לחץ גדול להתפטר יידרש להישאר בראשות הממשלה עד שהמפלגה תבחר לו מחליף. גורמים בתוך המפלגה שתמכו ביציאה מהאיחוד עשויים לנסות ולמנוע ממנו להתחיל בעצמו את תהליך היציאה.

כמה תומכי קמפיין היציאה הציעו שבריטניה תחכה לפני הפעלת סעיף 50 כדי לתת יותר זמן לניהול משא ומתן. זאת בניסיון לזכות בתנאים טובים יותר באיחוד האירופי או כדי להבטיח הסכם שיאפשר לבריטניה גישה לשווקי האיחוד ברגע שתעזוב.

מנהיגי האיחוד האירופי שללו שיחות נוספות על חברות בריטניה באיחוד, בתנאים טובים יותר. הם הצהירו קבל עם ועדה כי "לצאת זה לצאת". רבים מהם ירצו גירושים מהירים שיארכו שנתיים בעוד התנאים למשא ומתן על עתיד מערכת היחסים הרב-זרועית יימשכו זמן רב יותר. עם זאת, מעצמות האיחוד מעוניינות לראות מעבר שקט ככל האפשר שיכונן מערכת יחסים חדשה. מעבר זה יכלול הפעלת סעיף 50 והרחבת המשא ומתן מעבר לשנתיים כדי לאפשר זמן להסכם רחב יותר. אך הרחבה זו דורשת את הסכמתן של 28 המדינות באיחוד, והשגת הסכמה כזו תהיה בעייתית.

אם לא יושג שום הסכם, תוקפו של החוק האירופי על בריטניה יפוג שנתיים אחרי שתודיע רשמית על כוונתה לעזוב. עד שהסכם עזיבה ייחתם – דבר הדורש תמימות דעים בממלכה וברוב 27 המדינות שנותרו באיחוד – בריטניה תישאר חברה מלאה באיחוד, אך תוצא מהדיונים הקשורים בעזיבתה. בפועל, רבים צופים כי השרים הבריטים והמחוקקים יורחקו מעיסוק במרבית ענייני האיחוד.

כמה תומכי העזיבה אמרו כי על בריטניה לפעול מהר יותר, למשל לעצור את כספי המימון לתקציב האיחוד האירופי או לרסן את ההגירה ממדינות האיחוד. מהלך כזה עשוי לעורר התקוממויות ברחבי אירופה.

"סעיף 50 הוא גירושים: מי מקבל את הבית, מי מקבל את הילדים, מי מקבל את חשבונות הבנק", אמר גורם רשמי באיחוד האירופי בהתייחס לסדר העדיפויות שכולל יישוב התקציב האירופי ומעמד הבריטים הגרים במדינות האיחוד והאזרחים האירופאים בבריטניה – כמה מיליוני בני אדם. אי-עמידה בסעיף 50 תגרור "גירושים מכוערים", הוסיף הגורם. "יהיה זה כאילו בני הזוג הפסיקו לפעול באמצעות עורכי דינם, ועברו להשליך כלי מטבח אחד על האחר".

שורה של חוקים ומחויבויות אירופיים יפסיקו להיות תקפים לעסקים ולאזרחים בריטים, ויצרו, כפי שתומכי העזיבה יחלו, הזדמנויות לצמיחה ולהגירה סלקטיבית. אך בעיני קמרון מהלך זה יגרור הרס לטווח ארוך לכלכלה ולהשפעה הפיננסית של בריטניה בעולם. החשש הגדול ביותר הוא מ"אפקט דומינו" פוליטי באיחוד האירופי.

אחרי עזיבת בריטניה, יצטרך האיחוד למלא את חור שבעה מיליארד האירו בתקציב השנתי שעומד על 145 מיליארד אירו, שנכון לעכשיו סוכם עד 2020. האיחוד יידרש גם להבהיר בהקדם האפשרי את מעמד החברות והאזרחים שמשתמשים בזכויותיהם האירופיות למסחר, לעבודה ולחיים בצד השני. בריטניה ככל הנראה תוותר על תפקידיה בראשות המועצות המיניסטריאליות של האיחוד האירופי שהיו אמורים להתחיל ביולי 2017.

מנהיגי האיחוד יחתרו למצג מהיר של אחדות בניסיון לשמור על הגוש יחד אל מול קולות האירו-סקפטים שישאבו השראה מהתוצאה בבריטניה. קולות אלה כוללים כמובן את מארין לה פן, שמובילה בסקרים לקראת הבחירות לנשיאות צרפת באפריל 2017.

המחלוקות בין ברלין לפריז על ניהול גוש האירו ככל הנראה מהלך גדול להקמת חזית מאוחדת בטרם יערכו שתי המדינות בחירות ב-2017. שיתוף פעולה ביטחוני של האיחוד האירופי, בלי בריטניה, עשוי לקום מחדש. מדיניות הביטחון של האיחוד האירופי היא אחד הנושאים שידונו בוועידה, כמו גם רצון חדש להגבלת ההגירה מאפריקה.

רבים מהמנהיגים מזהירים מפני הרחקת מצביעים בכך שיפנו במהירות לאינטגרציה. יו"ר הוועידה דונלד טוסק ישיק תהליך רשמי של הרהור ומחשבה מחדש בכישלונו של האיחוד להתחבר לעם.

בעיקרון, דבר לא ישתנה באופן מידי. הבריטים יישארו אזרחי האיחוד והעסקים יימשכו כרגיל. בפועל, רבים מאמינים שהחלטות הסחר, ההשקעות והפוליטיקה כללו הכנה ליציאה בריטית מהגוש. האיחוד האירופי עשוי להתמודד עם התפרקות בריטניה מבפנים, כך שסקוטלנד תרצה לצאת לעצמאות ולחבור לגוש בעצמה.

ישנו "קונצנזוס של בריסל" שבריטניה חייבת לשמש דוגמה ליציאה ולהתמודד עם עתיד מנוכר ודחוי. ייתכן שהממלכה אף עשויה לחזור לסחר מסוים עם האיחוד בתמורה לוויתורים כמו הגירה חופשית בתוך הגוש ולמימון התקציב האירופי – ויתורים שמצביעי העזיבה התנגדו להם בתוקף. עם זאת, דיפלומטים זהירים לא שוללים פניות פרסה חדות.