הממלכה הכריעה: ברקזיט

האקסודוס הגדול של בריטניה: מהן המשמעויות של עזיבת האיחוד?

להחלטה חסרת התקדים של הממלכה לסיים מערכת יחסים בת 43 שנים עם המוסד האירופי צפויות להיות השלכות הן באירופה והן בתוך בריטניה. גם אם הן לא יהיו מרחיקות לכת כמו התפרקות הממלכה והתפרקות האיחוד - תהליך העזיבה יהיה לבטח מכאיב

רויטרס
צילום: רויטרס, עריכה: מתן חדד ואוהד פיטר

רגע היסטורי אירע היום (שישי) כשהתברר שאזרחי בריטניה בחרו בהצבעתם אתמול לעזוב את האיחוד האירופי. מדובר ברגע חסר תקדים שכן הממלכה תהיה החברה הראשונה שעוזבת את גוש בן 28 המדינות. המשמעויות להחלטה זו רבות ומגוונות וחלקן עדיין לא ידועות, אך ניתן לפרט כמה מהן.

האיחוד האירופי נכנס כעת למצב של שוק בשל התקדים שאירע. לנוכח העובדה כי אף מדינה לא עזבה אותו עדיין, סעיף 50 באמנת האיחוד, הקובע את התנאים שבהם מדינה יוצאת מהגוש, לא כולל פרטים רבים. אף שהסעיף כן מספק מסגרת חוקית עמומה לנסיגה בפרק זמן של שנתיים, רבים חוששים כי התהליך עלול במהירות להפוך למכאיב שישבש את הכלכלה ואת פעילות האיחוד.

טוב לדעת (תוכן מקודם)

צעד תקדימי: החברה שנותנת למבוטחיה מענק כספי

על-ידי WE SURE חברה לביטוח
לכתבה המלאה
רויטרס undefined

ראש הממשלה הבריטי דייוויד קמרון המתפטר ייאלץ להודיע לאיחוד מידית כי בריטניה עוזבת לפי סעיף 50. הוא עשוי לעשות את זה בוועידת האיחוד שתכונס בשבוע הבא. עם זאת, לא ברור מתי תפעיל בריטניה את שעון העזיבה המתוכנת לשנתיים, והאיחוד לא יכול להתחיל בתהליך בעצמו. קמרון, שעמד בפני לחץ גדול להתפטר יידרש להישאר בראשות הממשלה עד שהמפלגה תבחר לו מחליף. גורמים בתוך המפלגה שתמכו ביציאה מהאיחוד עשויים לנסות ולמנוע ממנו להתחיל בעצמו את תהליך היציאה.

לחץ כבד הופעל כדי שיתפטר. קמרון (צילום: רויטרס)

כמה תומכי קמפיין היציאה הציעו שבריטניה תחכה לפני הפעלת סעיף 50 כדי לתת יותר זמן לניהול משא ומתן. זאת בניסיון לזכות בתנאים טובים יותר באיחוד האירופי או כדי להבטיח הסכם שיאפשר לבריטניה גישה לשווקי האיחוד ברגע שתעזוב.

מנהיגי האיחוד האירופי שללו שיחות נוספות על חברות בריטניה באיחוד, בתנאים טובים יותר. הם הצהירו קבל עם ועדה כי "לצאת זה לצאת". רבים מהם ירצו גירושים מהירים שיארכו שנתיים בעוד התנאים למשא ומתן על עתיד מערכת היחסים הרב-זרועית יימשכו זמן רב יותר. עם זאת, מעצמות האיחוד מעוניינות לראות מעבר שקט ככל האפשר שיכונן מערכת יחסים חדשה. מעבר זה יכלול הפעלת סעיף 50 והרחבת המשא ומתן מעבר לשנתיים כדי לאפשר זמן להסכם רחב יותר. אך הרחבה זו דורשת את הסכמתן של 28 המדינות באיחוד, והשגת הסכמה כזו תהיה בעייתית.

בריטניה תוצא מהדיונים הקשורים להשלכות עזיבתה. האיחוד האירופי

אם לא יושג שום הסכם, תוקפו של החוק האירופי על בריטניה יפוג שנתיים אחרי שתודיע רשמית על כוונתה לעזוב. עד שהסכם עזיבה ייחתם – דבר הדורש תמימות דעים בממלכה וברוב 27 המדינות שנותרו באיחוד – בריטניה תישאר חברה מלאה באיחוד, אך תוצא מהדיונים הקשורים בעזיבתה. בפועל, רבים צופים כי השרים הבריטים והמחוקקים יורחקו מעיסוק במרבית ענייני האיחוד.

"כמו גירושים: מי יקבל את הבית, מי את חשבונות הבנק?"

כמה תומכי העזיבה אמרו כי על בריטניה לפעול מהר יותר, למשל לעצור את כספי המימון לתקציב האיחוד האירופי או לרסן את ההגירה ממדינות האיחוד. מהלך כזה עשוי לעורר התקוממויות ברחבי אירופה.

"סעיף 50 הוא גירושים: מי מקבל את הבית, מי מקבל את הילדים, מי מקבל את חשבונות הבנק", אמר גורם רשמי באיחוד האירופי בהתייחס לסדר העדיפויות שכולל יישוב התקציב האירופי ומעמד הבריטים הגרים במדינות האיחוד והאזרחים האירופאים בבריטניה – כמה מיליוני בני אדם. אי-עמידה בסעיף 50 תגרור "גירושים מכוערים", הוסיף הגורם. "יהיה זה כאילו בני הזוג הפסיקו לפעול באמצעות עורכי דינם, ועברו להשליך כלי מטבח אחד על האחר".

מה יעלה בגורל אזרחים בריטים החיים באיחוד? (צילום: רויטרס)

שורה של חוקים ומחויבויות אירופיים יפסיקו להיות תקפים לעסקים ולאזרחים בריטים, ויצרו, כפי שתומכי העזיבה יחלו, הזדמנויות לצמיחה ולהגירה סלקטיבית. אך בעיני קמרון מהלך זה יגרור הרס לטווח ארוך לכלכלה ולהשפעה הפיננסית של בריטניה בעולם. החשש הגדול ביותר הוא מ"אפקט דומינו" פוליטי באיחוד האירופי.

האיחוד, לאן?

אחרי עזיבת בריטניה, יצטרך האיחוד למלא את חור שבעה מיליארד האירו בתקציב השנתי שעומד על 145 מיליארד אירו, שנכון לעכשיו סוכם עד 2020. האיחוד יידרש גם להבהיר בהקדם האפשרי את מעמד החברות והאזרחים שמשתמשים בזכויותיהם האירופיות למסחר, לעבודה ולחיים בצד השני. בריטניה ככל הנראה תוותר על תפקידיה בראשות המועצות המיניסטריאליות של האיחוד האירופי שהיו אמורים להתחיל ביולי 2017.

מנהיגי האיחוד יחתרו למצג מהיר של אחדות בניסיון לשמור על הגוש יחד אל מול קולות האירו-סקפטים שישאבו השראה מהתוצאה בבריטניה. קולות אלה כוללים כמובן את מארין לה פן, שמובילה בסקרים לקראת הבחירות לנשיאות צרפת באפריל 2017.

ברלין ופריז עשויות שלא להקים חזית אחת. הולנד ומרקל (צילום: רויטרס)

המחלוקות בין ברלין לפריז על ניהול גוש האירו ככל הנראה מהלך גדול להקמת חזית מאוחדת בטרם יערכו שתי המדינות בחירות ב-2017. שיתוף פעולה ביטחוני של האיחוד האירופי, בלי בריטניה, עשוי לקום מחדש. מדיניות הביטחון של האיחוד האירופי היא אחד הנושאים שידונו בוועידה, כמו גם רצון חדש להגבלת ההגירה מאפריקה.

רבים מהמנהיגים מזהירים מפני הרחקת מצביעים בכך שיפנו במהירות לאינטגרציה. יו"ר הוועידה דונלד טוסק ישיק תהליך רשמי של הרהור ומחשבה מחדש בכישלונו של האיחוד להתחבר לעם.

מה ישתנה?

בעיקרון, דבר לא ישתנה באופן מידי. הבריטים יישארו אזרחי האיחוד והעסקים יימשכו כרגיל. בפועל, רבים מאמינים שהחלטות הסחר, ההשקעות והפוליטיקה כללו הכנה ליציאה בריטית מהגוש. האיחוד האירופי עשוי להתמודד עם התפרקות בריטניה מבפנים, כך שסקוטלנד תרצה לצאת לעצמאות ולחבור לגוש בעצמה.

ישנו "קונצנזוס של בריסל" שבריטניה חייבת לשמש דוגמה ליציאה ולהתמודד עם עתיד מנוכר ודחוי. ייתכן שהממלכה אף עשויה לחזור לסחר מסוים עם האיחוד בתמורה לוויתורים כמו הגירה חופשית בתוך הגוש ולמימון התקציב האירופי – ויתורים שמצביעי העזיבה התנגדו להם בתוקף. עם זאת, דיפלומטים זהירים לא שוללים פניות פרסה חדות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully