ישראל צריכה לקוות שההיגיון הבריטי יגבר על האמוציות

שני דברים מעסיקים את האנגלים בשבועות האחרונים - יורו 2016 וה"ברקזיט" - פרישה אפשרית מהאיחוד האירופי. ולאו דווקא בסדר הזה. אם הפרופיל התקשורתי של הברקזיט לא היה גבוה מספיק גם כך, הרצח המזעזע של חברת הלייבור ג'ו קוקס, העלה את הנושא ואת השלכותיו לשיאים חדשים.

נשאיר את ביצועי הנבחרת האנגלית ואת סיכויי הזכיה שלה ביורו לפעם אחרת, וננסה להבין על מה כל המהומה בנוגע לאותו "ברקזיט". זה זמן רב לא היה העם האנגלי מפולג בצורה כל כך קיצונית בנושא פוליטי במהותו, אבל כזה שטומן בחובו משמעויות מרחיקות לכת. מצד אחד, מצדדי ההישארות בשוק האירופי המשותף (אנגליה ממילא לא אימצה את האירו כמטבע, ואין שום סיכוי שתעשה זאת בעתיד), בראשות ראש הממשלה קמרון ושר האוצר אוסבורן, מדגישים את היתרונות הכלכליים האדירים שמהם נהנית אנגליה בזכות חברותה בגוש האירו. בנוסף, הם אינם משאירים ספק בנוגע לסיכונים החריפים אם תעזוב אנגליה את האיחוד האירופי.

אסור לשכוח גם את היציבות המדינית והביטחונית באירופה, הנמשכת למעשה מתום מלחמת העולם השנייה. לא קשה לנבא את הסיכונים הכלכליים כתוצאה מההתנתקות: בתוך דקות מפרסום תוצאות המדגם צפויה הלירה שטרלינג "להישחט" עד כ-20%, לאחר שכבר איבדה כ-10% מערכה במהלך החודשים האחרונים; הריבית באנגליה צפויה לנסוק, האינפלציה תמריא והממשלה תיאלץ להעלות מיסים. המדינה צפויה להיכנס למיתון עמוק, שיימשך לפחות מספר שנים, והאבטלה תמריא (אנגליה נהנית מאבטלה נמוכה במיוחד כיום – רק 5%).

מאידך, חסידי ההתנתקות, בראשות בוריס ג'ונסון ומייקל גאב, שניהם ממנהיגי המפלגה השמרנית, מדגישים את חסרונות האיחוד האירופי ובמיוחד את מדיניות ההגירה החופשית, המביאה לאנגליה כ-300 אלף מהגרים מדי שנה, בעיקר ממדינות מזרח אירופה כמו פולין. האנגלים מתוסכלים לא רק מריבוי המהגרים, אלא גם מהתשלומים האדירים לבריסל ומהעובדה שחלק משמעותי מהחקיקה נלקחה מהם. "מדוע שהאירופאים יחליטו עבורנו האם לאסירים צריכה להיות זכות בחירה?", היא דוגמה אחת מני רבות.

טועה מי שחושב שמדובר בחילוקי דעות רציונליים או בנימוקים לגופו של עניין. במהלך החודשים האחרונים המחלוקת הפכה להיות מאד אמוציונלית, עם אין סוף האשמות הדדיות והאוירה כיום מתוחה וטעונה מאוד. המיוחד במחלוקת הברקזיט הוא שהיא חוצה את גבולות המפלגות - השמרנים ומפלגת העבודה - ובמיוחד חריגה בעוצמתה המחלוקת בתוך המפלגה השמרנית עצמה.

מרבית תושבי לונדון, המשופעת במהגרים ובצעירים, תומכים שלא במפתיע בהישארות בגוש האירופאי. לעומת זאת, הרחק מהבירה הסואנת ובמיוחד בקרב מצביעים מבוגרים יותר רבה התמיכה בהתנתקות. לעתים עושה רושם שחלק מהאנגלים, בעיקר המבוגרים, מתגעגעים לימי האימפריה הבריטית והצבעתם תהיה הצבעה מתוך געגוע לימים של פעם.

משאלי דעת הקהל מתנדנדים מצד לצד והם כה צמודים עד שקשה להתנבא לאן נושבת הרוח. אין ספק שמחנה ההתנתקות צבר תנופה בשבועות האחרונים ומרבית הסקרים בימים האחרונים מראים על תמיכה בעזיבה.

אז איפה אני בכל העניין? אני מתגורר ועובד באנגליה זה שנים. למרות שאני מכיר את האנגלים היטב, אני מתקשה להבין איך הם יכולים לחשוב ברצינות לעזוב את הגוש האירופי, החלטה שנראית לי הזויה לחלוטין עם חוסר היגיון מוחלט. זה עשור שאני מנהל חטיבה גדולה בחברה רב לאומית. בזמנו התלבטנו בין בריסל ללונדון בנוגע למיקום מטה החטיבה ולבסוף הפור נפל על לונדון, בשל היותה עיר קוסמופוליטית המושכת אנשים מוכשרים, להם אנו כמובן זקוקים, מרכז פיננסי עולמי, הית'רו עם טיסות לכל העולם וכד'. מטה החטיבה מעסיק כיום עשרות אנשים איכותיים, מרביתם לא אנגלים. לא קשה לנחש איפה היינו היום, ואולי גם נהיה בעתיד, אם אנגליה תחליט לעזוב.

מרבית המנהלים באנגליה תומכים שלא במפתיע בהישארות בשוק האירופי. החברות הרב לאומיות מאיימות בפיטורים המוניים במקרה של עזיבה, העברת מטות לפריז, בריסל, פרנקפורט או דבלין וסגירת מפעלים באנגליה. האם השכל הישר וההיגיון הבריא ינצחו את הדמגוגיה הזולה והאמוציות? ימים אחדים יגידו.

ומה תהיה המשמעות של עזיבת אנגליה את הגוש האירופי מבחינת ישראל? לצערי החדשות אינן טובות. מיתון באנגליה יפגע בייצוא הישראלי לממלכה המאוחדת. וזה לא הכל: עזיבה של אנגליה עלולה ליצור אפקט דומינו באירופה ועזיבה של מדינות נוספות, דבר שיביא לצמצום של הפעילות הכלכלית ביבשת, המקרטעת ממילא זה שנים. גבולות פתוחים טובים לאירופים והם טובים גם למדינת ישראל.

הכותב הוא משנה למנכ"ל קבוצת "אסא אבלוי", חברת מוצרי המיגון הגדולה בעולם. בשנים האחרונות הוא מתגורר באנגליה במסגרת תפקידו.