זה היה רגע חריג במיוחד במהלך הפעילות המבצעית. מפקד פלגת הפושטים של שייטת 13 רב-סרן רם (27) שהפליג על גבי ספינת טילים בים התיכון בדרך אל יעד עלום, קיבל הודעה ממפקד אוגדת יהודה ושומרון דאז תא"ל משה בוגי יעלון שעליו להתייצב לראיון בפני אלוף פיקוד המרכז דני יתום. על הפרק: מינוי מפתיע למפקד יחידת המסתערבים 'דובדבן'. הקצין שסומן להתקדם בחיל הים קיבל הצעה 'מהירוקים'.
רם הבין שמדובר במהלך דחוף מאוד כשהבחין ב'זהרון', כלי שיט לפשיטה של הקומנדו הימי, נצמד לדופן הסטי"ל. זה היה בחודש אוגוסט שנת 1992. הים היה נוח. גלים נמוכים. תוך זמן קצר הוא הגיע אל החוף ומשם נסע אל הקריה בתל אביב. לא היה לו יותר מדי זמן להתלבט. בתום השיחה עם האלוף יתום הובהר לו כי תוך ימים ספורים יחידת המסתערבים עוברת לפיקודו.
דובדבן הייתה שקועה אז בפעילות נגד הפרות סדר אלימות בשטחים ומרדפים אחרי פעילי טרור. על שולחנו של מפקד אוגדת יו"ש הניח השב"כ רשימה מפורטת של 400 מבוקשים מרחבי הגדה. תא"ל יעלון הבין מהר מאוד כי רק באמצעות פעילות רצופה של מבצעים מיוחדים יהיה ניתן להפחית דרמטית את הנתונים (בתום כהונתו של יעלון כמפקד אוגדת יו"ש שנה לאחר מכן נותרו רק 56 מבוקשים ברשימה).
עם כניסתו לתפקיד עלה בראשו רעיון להצניח בדובדבן מפקד מיחידות העלית של צה"ל. יעלון השתהה עם ההחלטה, אך מה שהכריע את הכף היה מותו הטראגי של לוחם דובדבן אלי אישה ז"ל מבאר שבע, שנהרג מאש כוחות היחידה במהלך חודש יולי 92' בפעילות למעצר מבוקש בכפר ברטעה. היחידה עברה טלטלה גדולה וזעזוע עמוק. יעלון העריך כי רם יידע לאחות את השברים ולהתאים את היחידה לקצב הטרור הפלסטיני הגואה בשטחים. הוא הכיר את רם ממבצעים משותפים של סיירת מטכ"ל וש-13. כאלה שהצנזורה עדיין לא מתירה לחשוף. גם להמלצה של יואב גלנט מהקומנדו הימי היה משקל בהחלטה.
תוך ימים אחדים התייצב רם בבסיס האם של היחידה באזור רמאללה. היה מי שהגדיר אותו באותם ימים בפיקוד מרכז ככפר פלסטיני ולא בהכרח כבסיס צבאי. רוב החיילים ביחידה לבשו בגדים אזרחיים, רובם היו מסתערבים.
בשער היחידה קיבל את פניו של רם קצין צעיר ורחב כתפיים מהיחידה בשם אריק, שדאג לו לנעליים אדומות ומדים ירוקים לקראת השיחה הראשונה עם מפקד האוגדה. המדים הלבנים של חיל הים נקברו עמוק בארון הבגדים.
ההתרגשות ניכרה היטב על פניו אך הודעה על מעצר מבוקש באותו הלילה הכניסה את מפקד היחידה הטרי לדריכות.
בתום המבצע ומעצר המבוקש, נרקמו במוחו של הקצין מהשייטת, שראה עד אז ברוב שנות שירותו בצה"ל את חופי לבנון, סוריה ויעדים רחוקים יותר, השינויים שהוא רוצה לבצע ביחידה.
שלושה ימים אחרי כניסתו לתפקיד הגיע מידע מודיעיני מדויק של השב"כ על המבוקש בסאם סיפחט, מנהיג חוליית מחבלים. מספר חודשים קודם לכן הצליח כוח של דובדבן להפתיע אותו ולעמוד מולו בטווח אפס. בסאם, איש גדול ממדים, חמוש מכף רגל ועד ראש, הצליח להדוף בידיו את האקדח שכוון לעברו ולהימלט.
הפעם, הסביר רכז המודיעין של השב"כ, אמור בסאם לפגוש על גבעה בגזרת ג'נין בשעת לילה מאוחרת את בן דודו. תכנית הפעולה שהרכיב רם כללה שלושה צוותי מסתערבים שכיתרו את הגבעה ממספר כיוונים. בחטיבת מנשה חששו מבעיות בטיחות אך פקודותיו של רם היו חדות ומאוד ממוקדות בהוראות פתיחה באש.
המסתערבים הגיעו לשטח בטרקטורים ומכוניות אזרחיות. מבצע ראשון בפיקודו המלא. בכירי השב"כ בגזרה הגיעו אל החפ"ק בשטח עם מפקד חטיבת ג'נין אל"מ אמל אסד כדי לראות את הקצין הצעיר מהקומנדו בפעולה.
האינדיקציה המודיעינית הגיעה. השמש שקעה והרעש שאפף את האזור נעלם. התצפיתנים דיווחו כי בסאם התיישב עם בן דודו על קצה הגבעה והשניים החלו משוחחים. נראה היה שהמבוקש לא חושד בדבר. לוחמי היחידה נערכו בעמדות עד לרגע בו הכריז רם בקשר את הפקודה 'פעל'.
סיפחט חמוש מכף רגל ועד ראש הבחין בשלושת מסתערבים החמושים מתקרבים אליו וקוראים לו להרים ידיים ולהסגיר את עצמו. בסאם מקלל את בן דודו ויורה בו. ראשוני המסתערבים פותחים באש לעבר בסאם אך הוא מצליח להימלט לתוך היער.
חולפת שעה ודממה בשטח. ההערכות של אנשי השב"כ הן שבסאם הצליח למצוא נתיב בריחה ולהימלט לאזור האורבני. למרות האכזבה בשטח, ברם מקננת התחושה שהסיפור לא גמור. לפחות לא לפני שיסרקו את השטח בקפדנות. רם מורה לשלח את כלבי יחידת עוקץ לתוך היער אך אלה חזרו כלעומת שבאו.
אסי, לוחם דובדבן, היה יותר מבטוח שהיריות שלו פגעו במבוקש. אך התוצאות בשטח הראו אחרת. אנשי השב"כ התקפלו מהשטח ואיתם הקצונה הבכירה של אוגדת יו"ש. רם הבהיר לפקודיו הטריים שהם עוברים ל"נוהל יש זמן". ממתינים עד להודעה חדשה. תחושה לא נעימה למפקד שזה עתה הגיע ליחידה והציפיות ממנו בשמיים.
השחר עלה. הצוותים החלו לסרוק את השטח בנשקים שלופים, דרוכים לכל התפתחות. צעקות הלוחמים לא הותירו מקום לספק. גופתו של בסאם אותרה עם סימני ההיכר שהטילו מורא על כפרים שלמים, מדי צבא, נעליים צבאיות, רובה ואקדחים.
מתברר שבסאם נפגע ממספר קליעים, הספיק לרוץ לתוך היער, התמוטט ומת. בתחקיר שלאחר מכן הסבירו לוחמי יחידת עוקץ שהכלבים לא אומנו לאתר גופות. הם נגעו בגופת בסאם ומאחר והוא לא זז הם המשיכו הלאה ולא נבחו.
המבצע ללכידת הפנתר השחור מקבטיה
היקף הפעילות והמבצעים המורכבים של דובדבן בשבועות הראשונים העלו את רמת הביטחון של רם ביחידה. אט אט הוא הבין כי ייחודיות הלוחמים היא היכולת לצאת למבצעים מסוכנים תוך פרקי זמן קצרים, לפני שהמבוקשים נעלמים. בשפת השטח נקרא המצב "חיות זמן מטרה". אם הלוחמים לא יידעו להגיע אליו במהירות, היעד המבוקש יברח.
הצטברות של מבצעים והכרה בכוחה של היחידה והאיכויות שלה הובילו את רם באחד הדיונים בלשכתו של מפקד האוגדה לבקש את האחריות ללכידת בכיר המבוקשים באותם ימים: אחמד עוואד, שכונה אז ה'פנתר השחור מקבטיה'. מהמידע המודיעיני הצטייר עוואד כמבוקש חמקמק ואכזר, שמחסל משתפי פעולה ומבצע פיגועים נגד אזרחים ישראלים. אחרי חודשים ספורים הגיעה ידיעת הזהב. השב"כ הצביע על מקום המסתור בגזרת קבטיה. חמישה צוותים של יחידת דובדבן וצוות אחד של שייטת 13 כיתרו את המבנה. עוואד הסתתר בסליק מתחת לכיור. "בסוף הוא יצא בידיים מורמות והסגיר את עצמו, הפחדן הזה", סיפר קצין שנכח בשטח. אחריו נעצרו חמשת חברי החוליה ללא התנגדות מיוחדת, כשהבינו שעשרות קני רובים ואקדחים מכוונים לעברם.
קצב הפעילות היה מסחרר ולא אפשר מנוחה למפקד היחידה, אך למרות העומס המבצעי הוא התעקש לבצע רה-ארגון שישנה את פני דובדבן לתמיד. הצעד הראשון שקידם היה לאחד את הצוותים שהיו פזורים בחטיבות המרחביות השונות לבסיס אחד מרכזי, ממנו תצא הפעילות. לאחר מכן הוקמו פלוגות בעלות התמחויות שונות.
המטרה הייתה להעלות את רמת המקצועיות של כל אחת מהפלוגות ולפתח יכולות מעצר מסוג אחר, כי ככל שחלף הזמן התנגדות המבוקשים עלתה כי היו כאלה שרצו למות מות קדושים.
כדי להגיע לקצה גבול היכולת של לחימה כירורגית בשטח בנוי, נדרשו הלוחמים לבצע פעולות הסתערבות בתנאי קיצון. כך מצא את עצמו מפקד היחידה לבוש בגדי אזרח, צועד בתוך הפגנה המונית בכפר פלסטיני במטרה לאתר מבוקשים ומפגינים אלימים, יושב בבית קפה באחת העיירות בגדה, או רוכב על אופניים בשטח חקלאי עם פאה ולפעמים עם שפם. פעילות המסתערבים ביהודה ושומרון הטילה אימה על המבוקשים, שהחלו לחשוד באזרחים תמימים כמשתפי פעולה. האפקט החל להתעצם ותחושת הנרדפות שהשיטה יצרה גרמה למבוקשים לעשות טעויות.
"לפעמים נראה שההסתננות לכפר או למתחם סגור היא פשוטה וברורה למסתערבים. אבל זה ממש לא ככה", הסביר קצין בכיר לשעבר מדובדבן, "כמו שכל ילד במושב יודע לזהות כלי רכב זרים, ככה גם ילדים בכפר פלסטיני. אם נכנס גורם זר מתחילות השריקות. לכן התכנון צריך להיות מקצועי וחד כדי להימנע מטעויות. לחשוב איך חודרים לשטח הפלסטיני מבלי שאף אחד יחשוד, זה עולם תוכן שלם".
תורת המסתערבים
תהליך ההתפתחות של המסתערבים הוא תורה שלמה שוותיקי היחידה היו מעדיפים להשאיר לדמיון, אך כדי לא להמעיט בערכם של אלו שהוטלה עליהם המשימה להיכנס ראשונים לשדה הלחימה מחופשים לפלסטינים מהרחוב, מספרים חלק מהם כי הפחד מהליכה בשכונה אלימה או מחנה פליטים נעלם בהדרגה כשלידך יש לוחמים ותיקים ומקצועיים מאוד שנכונים לשלוף אקדח מול כל איום, גם כשמהגג נופלים מקררים ובלוקים ואת נתיבי הבריחה חוסמות מכוניות שרופות כשלצדן מטעני חבלה. יש גם מקרים חריגים. באחד מהם, מספרים ותיקי היחידה, רם מצא עצמו עומד מול נשקו הדרוך של לוחם צה"ל במחסום שסירב להאמין כי האדם שעומד מולו ונראה כמו פלסטיני שזה עתה חזר מבילוי בכפר, הוא לא אחר מאשר מפקד יחידת דובדבן (שבאותם ימים לא הייתה מוכרת לכלל הציבור). רק אחרי דקות מורטות עצבים נעתר הלוחם להסיט את הנשק הצידה ולאפשר לרם לאמת את פרטיו.
הסיפור של דובדבן החל אי שם בשנת 1986 בראשית האינתיפאדה הראשונה, כשאלוף פיקוד מרכז דאז אהוד ברק זיהה את הצורך במסתערבים ומינה את אורי בר-לב שהגיע מיחידת ה'גדעונים' למפקדה הראשון של דובדבן. באמצע שנות התשעים כופים ההסדרים בין ישראל לפלסטינים פעילות מסוג אחר ויחידת דובדבן מחשבת מסלול מחדש ומעמיקה את הפעולות החשאיות והכירורגיות כדי לא להותיר אחריה אף סימן. בשנת 2000 עברה היחידה טלטלה נוספת. במהלך מבצע למעצר המבוקש מחמוד אבו הנוד בכפר עסירה א-שמאלייה, נהרגו שלושה לוחמי דובדבן מאש כוחות היחידה.
השנים חלפו ובכל התקופות ביהודה ושומרון היה לדובדבן חלק מוביל במלחמה בטרור. במלחמת לבנון השנייה לוחמי דובדבן הביטו על מהלכי הקרב מרחוק לאחר שהתקבלה החלטה שיישארו ביהודה ושומרון למקרה של התלקחות. התסכול של הלוחמים הניע מהלך במטה הכללי ובחלוף תשע שנים הוקמה חטיבת הקומנדו שמאגדת בתוכה בין היתר את יחידת דובדבן. לפי התכניות, במלחמה הבאה תבוא הייחודיות של היחידה לידי ביטוי בעיקר בלחימה בשטח בנוי ופעילות באזורי אוכלוסייה צפופים.
נעולים על המטרה
בשבוע שעבר התכנסו אלפי לוחמים ומפקדים מהיחידה לציון שלושים שנה להקמתה. את השורות מילאו גם רכזי שב"כ בעבר ובהווה ובראשם ראש מרחב ירושלים יהודה ושומרון, מספר 3 בארגון. נוכחותם סימלה את הקשר ההדוק בין השב"כ לדובדבן שפועלים באופן צמוד בשלושת העשורים האחרונים.
על אף פער הגילאים בין הלוחמים והמפקדים, הם מדברים בשפה משותפת ומחזיקים באותה דעה לגבי אופיו של לוחם דובדבן. ההגדרה שלהם ללוחם כזה, היא אחד שמכיר היטב את הסמטאות ביהודה ושומרון ואת אופי הפלסטינים בגזרות השונות. יודע לעבור מאפס למאה במובן המבצעי, כדי לעמוד במטרות - במיוחד כשמדובר בכוח מסוערב, מוקף איומים שנדרש לבצע פעולות מהירות. אחד ממפקדי היחידה בעבר הדגיש את המושג "נעילות": "כשאתה מקבל את האות לפעול אתה יודע להיות נעול על המטרה, לעשות הכול כדי לעמוד במשימה".
בציר מקביל אך לא נפרד התפתח המונח 'ריסון הכוח'. כיחידה שבנויה מצוותים קטנים בעלי אחריות כבדה וכוח עצום, לוחמי דובדבן נדרשים לפעול באומץ, אך גם לרסן את כוחם. לדעת להפעיל את כישורי קרב המגע לביצוע המעצר ומשם לחדרי החקירות כדי לחשוף מודיעין יקר ערך, ולא בהכרח להשתמש באקדח שמוסתר ברגל או בגב.
"היתרון של דובדבן הוא היכולת להגיע בשקט למיטה של המבוקש, לבית הקפה בו הוא יושב או לשוק בו הוא מטייל ולעצור אותו בשקט", סיפר השבוע הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר משה בוגי יעלון והוסיף, "תראה מה קרה (ינואר 2016) השנה כשצה"ל ניסה לחלץ שני חיילים שטעו בדרך ונכנסו למחנה הפליטים קלנדיה. כמה אלימות התפתחה שם והפרות סדר (פלסטיני נהרג ושלושה נפצעו באורח בינוני עד קשה, א.ב). דובדבן יודעים להגיע אל היעד כאילו זו סביבה טבעית עבורם ולכן זה נעשה בשקט. רוב האירועים שלהם נגמרים תוך שניות. המבוקש נעצר ולשטח לוקח זמן לעכל את מה שקרה שם. עד שהם מבינים מה קרה, המבוקש והכוח כבר לא שם. הכול נעשה בחשאיות והסוואה ברמה מאוד גבוהה. זו פעולה התקפית. בדיוק כמו שעשינו בשקט בחצי השנה האחרונה. כל לילה בוצעו מעצרים בשקט בלי התלהמות וחיכוך. דובדבן לאורך השנים התפתחה בכיוון הנכון".
זה סיפור קצר על דובדבן, המעוטרת בחמישה צל"שים. יחידה אפופת תהילה שמרביתה אולי לא תתגלה לעולם. לא כי היא סודית, אלא כי הפעולות שביצעו לוחמיה מבוססות על אוסף של החלטות טקטיות קטנות שבזמן אמת לכל אחת מהן סיכוי להפוך את המבצע מהצלחה לכישלון. "זו בעיקר בדידות", הסביר מפקד בכיר לשעבר מהיחידה, "וכדי להבין אותה צריך לגלות מה עושה יחידת דובדבן. היכן וכמה היא עובדת מסביב לשעון כדי לסכל טרור. הסדרה 'פאודה' נותנת הצצה לזה".
אגב, לימים רס"ן רם התקדם בסולם הדרגות. בשנת 2001 הוא מונה למפקד שייטת 13 וכיום הוא מפקד חיל הים. האלוף רם רוטברג, שגדל וצמח בחיל הים, אמר בעבר: "ליבי לא חצוי, אבל שליש מתוכו שייך לדובדבן".