דוח נציבות הביקורת: הפרקליטות לא עומדת במועד הגשת כתב ההגנה

סיום שביתת הפרקליטים שהחלה בשל החוק להסדרת סמכותה של נציבות הביקורת, אפריל האחרון

הפרקליטות אינה עומדת במועד הקבוע בחוק להגשת כתב הגנה במשפטים אזרחיים שבהן היא מייצגת את המדינה – כך נקבע בדוח שהגישה היום (שלישי) השופטת בדימוס הילה גרסטל, נציבת הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם). מדובר בדוח הביקורת המערכתית הראשון שביצעה הנציבות בפרקליטויות המחוז האזרחיות. הנציבות בדקה את עמידת הפרקליטות במועדים הקבועים להגשת כתבי הגנה בתביעות אזרחיות שהוגשו נגד המדינה על משרדיה השונים, ומצאה כי ברוב הגדול של המקרים היא אינה מגישה את כתב ההגנה בתוך 30 יום מהגשת כתב התביעה – פרק זמן הקצוב בחוק.

לפי הדוח, מתוך 225 התיקים שנבדקו בבדיקה המדגמית, נמצא כי רק ב-21 תיקים, המהווים 9%, עמדה הפרקליטות במועד הקבוע בדין. "עיכובים בהגשת כתבי הגנה, תהא סיבתם אשר תהא, תורמים משמעותית לסחבת ולהתמשכות ההליכים", נכתב בדוח. "בתוך כך, נפגעת זכות התובע להליך הוגן".

הדוח מתפרסם בצל המאבקים עם הפרקליטות והודעתה של גרסטל על התפטרותה הקרובה. עם זאת, בניגוד למקרים קודמים, הכנת דוח זה לא לוותה במאבקים, ובמסמך אף מצוין כי הנהלת הפרקליטות האזרחית, על מחוזותיה ומחלקותיה, ועובדי המנהלה, נכונו לסייע לצוות הביקורת ושיתפו עמו פעולה.

עוד בוואלה! NEWS:
מפכ"ל תחת מתקפה: "הוא צריך להסתובב ולשמוע את הציבור"
צעיר שניסה לחטוף נשק משוטר בעצרת של טראמפ: "ניסיתי להתנקש בחייו"
צה"ל הרס את ביתו של המחבל שביצע את פיגוע הדקירה ביפו

עוד נמצא בדוח כי פרק הזמן הממוצע שבו חורגת הפרקליטות מהמועד להגשת כתב הגנה עמד על למעלה משלושה חודשים. לפי הדוח, ב-77% ממקרי החריגה שנבדקו הגישה הפרקליטות בקשות ארכה, אך ב-23% מהתיקים הנותרים כתב ההגנה לא הוגש במועד מבלי שהפרקליטות ביקשה מבית המשפט זמן נוסף, כלומר מבלי שבית המשפט התיר לה לעשות כן.

מהדוח עולה כי הנימוק השכיח להגשת בקשת ארכה הוא "אי קבלת התייחסות המשרד הממשלתי הנתבע". עוד נמצא כי בתי המשפט נעתרים באופן גורף לבקשות הפרקליטות להארכת המועד: מתוך 315 בקשות ארכה שהוגשו בכל התיקים שנבדקו, בית המשפט דחה בקשה אחת בלבד.

התנהלות זו של הפרקליטות טומנת בחובה סיכון, שבמסגרתו בית המשפט ייתן פסק דין בהיעדר כתב הגנה. כך למשל נהג בית המשפט המחוזי בירושלים, עת פסק שהמדינה תשלם לתובעת 4,700,749 שקל, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 50 אלף שקל. הפסיקה ניתנה למחרת היום שבו היה על הפרקליטות להגיש כתב הגנה. במקרה זה, כמו גם במקרים דומים אחרים, הפסיקה בוטלה.

מקרה נוסף הממחיש את הסיכון בקבלת פסקי דין ללא כתב הגנה - בהיעדרם של מנגנוני פיקוח ובקרה בפרקליטות - הוא תלונה פרטנית שהתקבלה בנבת"ם ונמצאה מוצדקת. באותו המקרה כתב התביעה הוגש כדין לפרקליטות במרץ 2010, אך זו לא הגישה כתב הגנה בתיק ואף לא ביקשה ארכה. בחלוף שלושה חודשים, ניתן פסק דין בהיעדר הגנה נגד המדינה, המחייב אותה לשלם 2,933,061 שקלים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, לשחרר ערבות בנקאית בסך 991,949 שקל וכן לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין לתובעת בסך כולל של כ-44 אלף שקל.

זמן קצר לאחר מכן הגישה הפרקליטות בקשה לביטול פסק הדין, בשל העובדה שהוא ניתן בהיעדר הגנה, וכן בקשה להארכת המועד להגשת הכתב. בתצהיר שצורף לבקשה טענה הפרקליטות כי מקורו של המחדל הוא בטעות שנעשתה בתום לב. פסק הדין בוטל, אך בית המשפט פסק לחובת המדינה הוצאות בסך עשרת אלפים שקלים והורה לפרקליטות להגיש כתב הגנה בתוך 14 ימים ממועד ההחלטה.

גם לאחר הוראת בית המשפט הפרקליטות לא הגישה כתב הגנה, ובחלוף שמונה חודשים ממועד ההחלטה על ביטול פסק הדין, ושנה ושמונה חודשים אחרי מועד הגשת כתב התביעה, נתן בית המשפט בשנית פסק דין בהיעדר הגנה במסגרתו חייב את המדינה בתשלום 2,933,061 שקל, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה. כמו כן, שב והורה למדינה לשחרר ערבות בנקאית בסך 991,949 שקל וכן חייב את המדינה בהוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין לתובעת בסך כולל של כ-83,000 שקל. דבר מתן פסק הדין התגלה לפרקליטות רק אחרי כשלושה חודשים. בעקבותיו, היא החלה בניהול משא ומתן לסיום התיק בפשרה.

מהפרקליטות נמסר בתגובה לדוח כי היא רואה בביקורת שנעשתה חשיבות והזדמנות לקידום הנושאים המבוקרים. "הממצא העיקרי בדוח הינו כי ברוב גדול של התיקים הפרקליטות מגישה בקשות להארכת המועד להגשת כתב הגנה", נכתב בתגובה. "ממצא זה אינו מפתיע, שכן בתקנות נקבע מועד קצר מאוד להגשת כתב הגנה – 30 ימים בלבד, בעוד שלתובע יש שבע שנים להכנת תביעתו והגשתה".

לפי הפרקליטות, "30 ימים בדרך כלל אינם מספיקים לצורך הכנת כתב הגנה, המצריך קבלת התייחסות מהמשרד הממשלתי הרלוונטי, בירור יסודי של העובדות וגיבוש עמדה עובדתית ומשפטית. לפיכך נאלצת הפרקליטות בדרך כלל לבקש ארכה, לרוב בהסכמת התובעים, וכעולה מהדוח בתי המשפט נענים לכך כמעט בכל המקרים. יתרה מזו, עקב בעייתיות זו, ועדה מקצועית המליצה לאחרונה לשרת המשפטים לתקן התקנות בנושא זה ולהכפיל את משך הזמן להגשת כתב הגנה".