פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מיוחד: לילה במארב עם הגדוד שעוקב אחרי חיזבאללה בגבול

      במלחמת לבנון השנייה סא"ל ניר מסילתי כבר דמיין את כותרות העיתונים שמבשרים על מותו. עשר שנים אחר כך הוא מיישם לקחים מהימים הקשים ההם בגדוד שחף. צוות וואלה! NEWS בילה עמו לילה בסבך כדי להבין מה השתנה אצל האויב, ומה השתנה אצלנו. צפו בתיעוד הבלעדי

      מיוחד: לילה במארב עם הגדוד שעוקב אחרי חיזבאללה בגבול
      כתב: אמיר בוחבוט, עריכה: שי ענבל, עריכת וידאו: אביב אירגז, צילום: ערן גילווארג ודובר צה"ל

      בווידאו: מארב לילי של גדוד חיל האיסוף הקרבי, כולל תיעוד בלעדי של אנשי חיזבאללה מתצפתים על גבול הצפון

      הג'יפ של מפקד פלוגת האיסוף הקרבי סרן ניר מסילתי נעצר במרגלות הר דב בגבול לבנון. הוא הביט על הפסגה עטופת העננים כמי שלא מאמין. אחרי 28 ימים רצופים של פעילות תחת הקור העז על ההר, יצא לראשונה מהמוצבים כדי לקלוט חיילים חדשים ואולי גם לנשום אוויר מסוג אחר. היה זה ה-21 בנובמבר 2005. בעודו מדבר עם הלוחמים הטריים ומספר להם כי יש התרעה חמה בגזרת הר דב מפני אפשרות שחיזבאללה ינסה לחטוף חיילים, שמע הדי פיצוצים עזים מהמוצבים אותם עזב לפני דקות אחדות. "רוצו למרחב המוגן!" צרח, כשבמרחב נפלו פצצות מרגמה. חיזבאללה הוציא אל הפועל את פיגוע החטיפה.

      המוצבים ספגו אש כבדה. צלפים מקצועיים של חיזבאללה פגעו באמצעים של גדוד האיסוף הקרבי; ניסיון לשתק את יכולת המודיעין בזמן אמת. מסילתי עלה על הג'יפ והחל לנוע במהירות לעבר ההר. בדרך הוא גילה כי אמצעי הקשר בחמ"ל הפלוגתי נפגעו ולכן נאלץ לנהל את מלאכת האיסוף מאמצעי הקשר בג'יפ. הפלוגה פעלה עם חצי יד קשורה אך דניאל, לוחם מפלוגת האיסוף שהפעיל אמצעי טכנולוגי מתוך רכב ה'נגמפופ', הצליח על אף האש הכבדה שנפתחה לעברו לאתר חלק ממחבלי חיזבאללה בשטח ולכוון לעברם אש אפקטיבית. לבסוף קלע מגדוד 202 של חטיבת הצנחנים הבחין בעצמו בארבעה לוחמי חיזבאללה נערכים להסתערות, פתח לעברם באש מדויקת והרג אותם. בכך בלם הצנחן את ההתקפה והביא לנסיגת שאר הכוח של חיזבאללה שהתכוון לחטוף חיילים. מאוחר יותר יגלה סרן מסילתי שהתקפת חיזבאללה הייתה בסך הכל פרומו לבאות.

      ב-12 ביולי 2006 ספר סרן מסילתי 18 חודשים בתפקיד. השעה הייתה תשע בבוקר. "זה היה עוד בוקר. שגרה. פתאום אני שומע בקשר: "חניבעל אמת, חניבעל אמת". הרגשתי כמו פלאשבק. חוויתי את פיגוע החטיפה באוקטובר 2000 של החיילים עדי אביטן, בני אברהם ועומר סועאד. הייתי אז סמל במוצב דבורנית. שמעתי גם אז את הכול בקשר". באותן דקות הצליחו לוחמי חיזבאללה לחדור לשטח ישראל, לחטוף את החיילים אלדד רגב ואהוד גולדווסר ולהימלט מבלי לדעת שהמהלך יביא לפרוץ מלחמת לבנון השנייה. פיגוע החטיפה התרחש הרחק מגזרתו של מסילתי, בקו דיווח 105 על גבול לבנון. מספר שבועות קודם לכן פגע צלף חיזבאללה במצלמה שתיעדה את הפעילות של צה"ל לאורך הגבול ולכן ההפתעה הייתה כמעט מוחלטת.

      מסילתי האזין בדריכות לקשר ושמע את השתלשלות האירועים, כולל עלייתו של טנק המרכבה על מטען חבלה רב עוצמה. ארבעה חיילים נהרגו ובניסיונות לחלץ את הגופות נהרג לוחם צה"ל נוסף מאש צלפי חיזבאללה. שמונה ימים לאחר פרוץ המלחמה הוכה מסילתי בתדהמה נוספת כששמע בקשר שבנג'י, רס"ן אהרון בנימין הילמן, חברו מיחידת אגוז איתו שיתף פעולה בעומק השטח רק שבועיים קודם לכן, נהרג בקרב במרון-ארס בהיתקלות עם מחבלים. במשך עשרה ימים מתחילת הלחימה התעקש מסילתי לרדת מההר ולהצטרף לכוחות הלוחמים שתמרנו לעומק דרום לבנון. אחרי מסע שכנועים הוחלט שלאחר גיוס המילואים ותגבור מוצבי ההר בתצפיתנים, יוכל להצטרף לחטיבת הצנחנים. בפיקודו, שלושה צוותים נבחרים מגדוד "שחף" ירדו מהמוצבים גלדיולה, דליה והדס והצטרפו לגדוד 890.

      "הגענו לחטיבת הצנחנים וגילינו שבעוד חמש שעות יוצאים לפעולה", נזכר מסילתי בריאיון מיוחד לוואלה! NEWS לציון עשר שנים למלחמת לבנון השנייה. "פתאום אומרים לי - רק עשרה לוחמים שלך נכנסים פנימה. זו דילמה. אתה רוצה כוח חזק וגדול. המשימה ברורה: לנוע, להתמקם בשטח ולתצפת. לאתר חוליות מחבלים. להכווין אליהם אש טנקים. מסוקי קרב, ארטילריה, מרגמות, חימוש מדויק, וכוחות חי"ר. כל מה שיכול לירות . לסגור את כל המעגל לאיתור והשמדה". שעת לילה כבר הגיעה והכוח בפיקודו של מסילתי סחב אמצעי איסוף טכנולוגיים ששוקלים עשרות ק"ג, כמעט מחצית ממשקל גופם. "אני זוכר את הרגע בו חלפנו על פני נקודת החטיפה של גולדווסר ורגב", מספר מסילתי. "אני זוכר את ההאמרים השרופים. חצינו גדר. יש דברים שאתה לא תשכח. המראה הראשון של טנק ישראלי בוער. ריח שרוף. עד אז שמעתי הכול בקשר. פתאום נופל לך האסימון. זו ממש מלחמה".

      יחידת מטרות ומודיעין אוגדה 91 לפני יציאה לנקודת תצפית חשאית בגבול הצפון במתת, יוני 2016 (ערן גילווארג)
      "הדבר הקריטי ביותר בפעילות שלנו - זו החשאיות". גדוד חיל האיסוף הקרבי בפעולה, השבוע (צילום: ערן גילווארג)

      העצירה הראשונה של הכוח מתבצעת באזור הכפר הנוצרי דבל. לוחמיו של מסילתי מתחפרים בשטח אחרי שמונה שעות הליכה, מביטים באמצעי התצפית על הסביבה, מנסים לצוד, אך המחבלים ברחו לעומק. אחרי 24 שעות יוצאים לתמרון נוסף. "תוך כדי תנועה לכפר עטירי, במרחק של 80 מטר מאיתנו, נתקלנו במחבלים. הם ירו עלינו טילי נ"ט ופצמ"רים. היינו אחרונים בכוח בגלל המשקלים הכבדים שסחבנו. הקלעים שלי הצליחו לפגוע ולהרוג מחבלים". לבסוף מגיע הכוח למבנים בכפר עטירי ובראש בוודאי עוברת המחשבה שכעת נמצאים הלוחמים באזור מוגן יחסית, אבל תוך זמן קצר מזהים לוחמי חיזבאללה את כוחות צה"ל ומשגרים לעבר המבנים טילי נ"ט. בנס לא נפגע אף חייל. השלב הבא היה תמרון לעבר בינת ג'בל. לוחמיו של מסילתי נטמעים בשטח כמו זיקיות. מתחפרים בקרקע או מסתתרים במבנים ומתאמצים לאתר מחבלים ומשגרי קטיושות שמכוונות לעבר ישראל. עיקר הקושי היה לזהות פעילות בשטחים הבנויים ומתוך הסבך הצפוף. בקרבות ההם הרגו לוחמי הצנחנים 26 לוחמי חיזבאללה.

      אחרי שמונה ימי לחימה חזרו הצוותים בפיקודו של סרן מסילתי לישראל. "היו רגעים שירו עלי מטווחים ממש קרובים והייתי צריך לזרוק רימונים. בראש שלי כבר ראיתי את הכותרות בעיתונים: "היה אמור להתחתן, ונהרג". אבל בסוף התחתנתי, שבועיים אחרי המלחמה". המבט הקודר שהזכיר במשהו את מראות הקרב מתחלף כעת בחיוך ענק, מלא אושר. המלחמה הסתיימה ותוך שבועות אחדים חיזבאללה נעלם, הוריד את הדגלים על הגדר ונטש את המוצבים לאורך הגבול. צה"ל יצא למסע ארוך של תחקירים עד כדי הלקאה עצמית. לשאלה מה לא היה בסדר בתפקודו של צה"ל מתקבלות תשובות רבות. גם מסילתי מסכים: "הייתי שותף לכל התחקירים בגדוד והפקת הלקחים. אני חושב שהפלוגה שלי יכולה הייתה להיות ברמה יותר גבוהה. גם הכשירויות. יותר חדות. נדרשנו לחזק את היכולות שלנו למלחמה".

      באופן חריג ביותר פנה סרן מסילתי למפקד גדוד שחף וביקש לבצע תפקיד מ"פ נוסף. בערה בו התחושה כי הוא חייב להשלים את שלב הטמעת הלקחים והמסקנות מהמלחמה שהותירה צלקת בכולם. הבקשה התקבלה והוא התמנה למפקד הפלוגה המבצעית המובחרת של הגדוד בו הוא הטמיע תובנות מהמלחמה. השינויים שצמחו מגובה הקרקע ולא ירדו כהנחתה של הפיקוד הבכיר, שוכפלו והפכו למודל של חיל האיסוף הקרבי לקראת מלחמת לבנון השלישית. מפקד הפלוגה המנוסה התמנה לאחר מכן לשורה של תפקידים בגדוד שחף, בין היתר קצין אג"מ וסגן מפקד הגדוד. בצה"ל שיבחו את תפקודו והעלו אותו לדרגת סגן אלוף מבלי שעבר קורס פיקוד ומטה (פו"ם) ומינו אותו לראש ענף איסוף קרבי במרכז לאימוני יבשה. הפעם ההטמעה של תובנות המלחמה ההיא נעשתה בקרב יחידות היחמ"מ (יחידת מודיעין מטרות) במילואים. לפני שנה קיבל סא"ל מסילתי את הפיקוד על גדוד שחף וסגר מעגל בגדוד בו החל כלוחם ב-1998.

      מוצב צה"ל הר דב, 2006 (AP)
      מוצב צה"ל בהר דב, 2006 (צילום ארכיון: AP)

      עשר שנים למלחמת לבנון השנייה. דרום לבנון השתנתה, חיזבאללה השקיע באופן דרמטי במאמץ להפוך כפרים שיעים לבסיסי צבא שימטירו אש על אזרחי ישראל אך גם יהפכו למלכודת עבור צה"ל שמתמרן לעומק, לא מעט פליטים סורים הגיעו לאזור, כוחות יוניפי"ל פועלים באינטנסיביות. מה השתנה בגדוד שחף שמופקד על האיסוף הקרבי בגבול לבנון?

      "הכול השתנה מאז המלחמה. הכוחות של הגדוד השתדרגו משמעותית מכמה בחינות. לוחם איסוף קרבי הוא קודם לוחם. אחר כל השאר. הוא הרבה יותר חזק היום. כולם השתדרגו. הצוותים הרגליים בגדוד, הלוחמים שנעים עם אמצעי תצפית על גבי רכב איסוף מסוג 'גרניט' ו'רקון' והתצפיתניות הנייחות שפועלות מתוך החמ"לים באמצעות מצלמות תצפית על תרנים באורך של עשרות מטרים".

      בטווח של קילומטר מקו הגבול הלבנוני יש לא פחות מעשרים ישובים ישראלים וכשמזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה מאיים שבמלחמה הבאה יפשטו כוחות מובחרים של הארגון השיעי על בתי האזרחים בישראל, מבינים בגדוד שחף שבחלוף עשור ממלחמת לבנון השנייה האתגרים רק גדלו. דרמטית. "פעם קראו לזה האויב הנעלם אבל הוא לא נעלם. מדובר באויב שפועל בחתימה נמוכה, בעיקר במסווה אזרחי, ואחד האתגרים שלנו הוא להצליח לאתר ולהפליל אותו. פעילי חיזבאללה פועלים במסווה של רועי צאן, אזרחים תמימים, תיירים, ציידים ועוד. אנחנו צריכים לאפיין את זה ולהגיד האם זה חיזבאללה - כן או לא. המורכבות היא איך לאסוף מודיעין בלי שהוא רואה אותנו".

      הראיון נמשך. השעה כבר 23:00, השמיים זרועים בכוכבים והירח מאיר היטב את הקרקע. הלוחמים של סא"ל מסילתי שוכבים במארב בתוך הסבך במרחק של עשרות מטרים מהגדר. חלק מהכוח מתבונן לעבר קבוצת מבנים בצד הלבנוני בניסיון לאתר לוחם חיזבאללה ופעילות חשודה וחלק מהכוח עסוק באבטחה. ככה, בתוך הסבך, הם מסוגלים לשכב זמן ממושך ברצף, כמעט בכל מזג אוויר. השיח ביניהם מתנהל תוך שמירה על סימני קוד שנטמעים בין הקולות בטבע. "כדי להשפיע על הערכת המצב באוגדה 91 אני צריך ללמוד כל הזמן את השטח של האויב", מספר מג"ד שחף. "ללמוד מעבר לגדר. לחקור, להתעמק ולהתבונן. זה לא רק להביט. להפעיל תבונה, לחבר בין דברים אחרים. אני אומר ללוחמים שלי: תהיו ציידים ולא דייגים. אם תהיה דייג ותחכה שמשהו יקרה אולי זה יקרה. המטרה היא להיות צעד אחד לפני האויב. לכן אנחנו מייצרים תחבולות. יש פה תחרות של למידה. רוב הפעמים אנחנו מצליחים להקדים את חיזבאללה. האויב משקיע המון מחשבה במה שהוא עושה ואנחנו צריכים לפצח את זה".

      במלחמת לבנון השנייה התעקשת להצטרף אל הכוחות הלוחמים בעומק השטח. במלחמה הבאה, בגלל שהאיום השתנה, תישאר על קו המגע כדי לאתר ניסיונות חדירה?

      "לאוגדה 91 יש תכניות הגנה והתקפה. תלוי מה יחליטו. חשוב להבין כי אנחנו כבר לא באותו מקום שלפני עשור. הרובאי של הלוחמים עלה ל-0.5, הם מבצעים מארבים ממושכים, לפעמים שרשרת מארבים של הצוותים בשטח נמשכות ימים רבים. הטכנולוגיות השתנו וקפצו כמה מדרגות. היום הלוחמים שלי יודעים להביא אל המטרה מטוסים, מסוקי קרב, טילים מדויקים, צלפים, טנקים, וכוחות ארטילריה. אפילו לכוון אש מספינת טילים אחרי שאיתרו מטרה. דבר נוסף שהשתנה הוא המידע הכי רגיש שעובר אליהם לפני המשימה. גם החיבור שלי כמג"ד שחף והחיבור לעולם המודיעין בגזרה על גווניו השתנה, מה שלא היה קודם לכן. אחד הדברים שעלו בוועדות שאחרי מלחמת לבנון השנייה הוא שהמג"ד לא השתתף בהערכות מצב האוגדתיות. היום אני מחובר".

      יחידת מטרות ומודיעין אוגדה 91 לפני יציאה לנקודת תצפית חשאית בגבול הצפון במתת, יוני 2016 (ערן גילווארג)
      "יש תחרות של למידה. רוב הפעמים אנחנו מצליחים להקדים את חיזבאללה". גדוד חיל האיסוף הקרבי, השבוע (צילום: ערן גילווארג)

      אתה יכול להסביר למה אתה קורה הצלחה בגדוד?

      "מטבע הדברים רוב הפעילות שלנו מסווגת. אבל תתאר לעצמך אירוע שבו הצוות צילם פעילות חשובה בגזרה. במ"פ של אותה משימה בערה התחושה שיש פה משהו. הוא חזר למוצב בתום המשימה והתחיל לחפש מידע נוסף. ההתעקשות שלו בסיוע גורמי המודיעין באוגדה הביאו לאיתור מהות הפעילות החשובה. אנחנו עוקבים אחריהם הרבה מאוד ויודעים לפצח את הפעילות החשאית שלהם. זו עוד הוכחה לפעילות של חיזבאללה על הגבול. כל פרט כזה הוא הצלחה".

      אתם רואים גם אנשי משמרות מהפכה איראנים על קו הגבול?

      "מטבע הדברים לא ניתן להתייחס לעניין. כמובן שעינו של צה"ל פקוחה אל עבר האויב בצד השני, לא משנה לאן הוא משתייך".

      הפעילות שלכם לא בנויה רק ממוכנות מלחמה. איך נראית הפעילות בשגרה?

      "אני אוסף מודיעין מהשטח ומעביר אותו לגורמי המודיעין באוגדה אבל מעביר גם דעה. כל כוח תצפית נותן רמ"מ (רואה-מעריך-ממליץ). חלק ממנו עובר בזמן אמת וחלק כשהוא יחזור למוצב. תלוי מה הוא חשף. כל משימה מסתיימת בסיכום משימה מלא ומפורט שכולל תמונות וסרטונים. לא רק מה רואים אלא מה הוא מעריך שלא רואים באופן ברור, ומה הוא מעריך שיש שם. חשוב לי לציין שבהרבה מאוד מהזמן לא קורה כלום ואנחנו נדרשים לשמור על מתח מבצעי ולחכות לרגע אחד חשוב בו האויב יעשה טעות - והוא עושה".

      הלוחמים נעים בתוך הסבך הצפוף על הגבול. משפרים עמדות לפי התנועות בצד הלבנוני. חלק עסוק בלהזרים דם לגוף, אחרים בודקים שהגומיות בנעליים תקינות כדי לא להיעקץ על ידי עקרבים צהובים או שחורים. חלקם כבר פונו לבית החולים בסכנת חיים מוחשית, אחרים רק ראו את העקרבים והנחשים חולפים על פניהם. "הדבר הקריטי ביותר בפעילות שלנו זו החשאיות", מסביר סא"ל מסילתי. "אסור שיראו אותנו. אנחנו צריכים לראות בלי להיראות. להיות נסתרים זו התכלית. התצפיות הניידות עם התרנים בולטות. ככה גם המצלמות הקבועות על גבי התרנים שמפעילות תצפיתניות מהחמ"לים. הכול בולט. בצוותים הרגליים זה אחרת לגמרי. אם הם נחשפים, הסתיימה המשימה. אנחנו פועלים בסמוך לגבול בלי שהצד השני יבחין בנו. כדי לפעול בשקט בשטח ולהבין האם מדובר בפעיל חיזבאללה שבא לצלם ולאסוף מודיעין אני צריך שהוא לא יגלה אותי. זו מלחמת מוחות. אני צריך לדעת להבדיל בין אזרחים תמימים לפעילים חשובים. הם לא בהכרח יגיעו עם אמצעי לחימה חשופים, הם יעשו את הכול כדי להסתיר את זה ויש לנו הצלחות גם בתחום הזה. אבל אסור להתבלבל: האתגר מספר אחד הוא לאתר אירוע לפני שהוא קורה. חטיפה, חדירה, פיגוע ביישוב, זירת מטענים".

      אנשי חיזבאללה מתצפתים על גבול הצפון (דובר צה"ל)
      אנשי חיזבאללה מתצפתים על גבול הצפון (צילום: דובר צה"ל)

      באופן עקבי פעל חיזבאללה בזמן לשתק את המצלמות שלכם על גבי התרנים בגבול ולצאת להתקפה. לחטיפות. הפעולה הזו באה לידי ביטוי גם לפני החטיפה בשנת 2006

      "נכון. גם לפני האירוע ב'הר וגיא' (הקרב שהתחולל בגבול ב-21 לנובמבר 2005, א.ב) בשני מוצבים שונים, הוציאו הלוחמים שלי קליע של בארט (רובה צלפים) מתוך אמצעים שלנו שמוצבים בגזרה. יש לחיזבאללה יכולת צליפה מדהימה. אנחנו ערוכים להתמודד גם למצבים כאלה ולא אפרט".

      עד כמה ההקמה לאחרונה של מגדלי התצפית בשטח לבנון על קו הגבול משפיע על הפעילות שלכם?

      "מדובר במגדלים של צבא לבנון. ראינו את כל התהליך (של ההקמה) ואנחנו צופים ועוקבים אחר הנושא. כמובן שאם נידרש לכל תגובה מכל סוג, נדע לתת את המענה באופן מיידי".

      איום החדירה לשטח ישראל והעברת הקרב לעורף המדינה הפך אחרי מבצע צוק איתן למוחשי מאי פעם. איך תתמודדו עם האתגר לחפש את האויב גם בשטח שלנו?

      "האיום הכדורי (360 מעלות) הוא אחד האיומים המשמעותיים. ההבחנה בין עמית או טורף (כוחות צה"ל ואזרחי לישראל לאויב) זה אתגר. הסבך הוא צפוף ומורכב והוא מהווה חלופה למנהרות של רצועת עזה. כדי להיות מוכנים אנחנו צריכים כל היום ללמוד את המרחב. צוות שלי שלא בקיא בתמנ"צ (תמונת מצב) כוחותינו. הכוח שלי צריך להיות בקיא בכל מצב נתון איפה נמצאים הכוחות בשטח ואז להבין האם מדובר בלוחמי חיזבאללה".

      המשימה תהיה מורכבת יותר כשקו המגע יעלה באש. הפעולה הראשונה שחיזבאללה יעשה הוא לתקוף מוצבים ואת לוחמי צה"ל בקו הגבול

      "אני תמיד אומר ללוחמים שלי: אין לכם מעיל רוח ובטח לא שריון של טנק. ללוחמים זה ברור. השכפ"צ שלהם זו ההסוואה בשטח, אחרת הם יהפכו למטרה. הם סוחבים משקלים כבדים מאוד ובתנועה הם יכולים להפוך למטרה קלה. ההגנה שלהם היא ההסוואה. אם תהיו מוסווים בצורה אבסולוטית, לא תיחשפו. אם תתגלו – תיחטפו".

      (עדכון ראשון: 14:00)