המציאות (לא) עולה על כל דמיון

מאת מוטי גל

צוות פסיכולוגים מאוניברסיטת אוהיו ערך מחקר בנוגע לראייה האנושית והגיע לתוצאות המוגדרות כמדהימות.

הצוות מצא כי העין האנושית קולטת רק חלק מהמציאות סביבה. לפי השיטה שגילו, אותה הם מכנים "עיוורון מתחלף", המוח שולף מהזיכרון תמונות, ומשלים את פאזל הראייה. המחקר הנרחב פורסם בגליון האחרון של ירחון המדע "ניו סיינטיסט".

בניסוי פשוט הדהים אחד הפסיכולוגים, ד"ר דניאל סימונס, את חבריו. הוא עמד ברחבת הקמפוס, ושאל סטודנט שעבר במקום כיצד להגיע לנקודת ציון מסויימת. בעוד הסטודנט מסביר, עברו במקום שני אנשים. בתום ההסבר, שאל החוקר את הסטודנט האם שם לב לשינוי. למעשה, סימונס הוחלף באדם אחר, עובדה ש"נעלמה" מעינו של הסטודנט הנחקר מפני שהמוח שלו המשיך להשלים את הנתונים כפי שזכר.

המסקנה: במקום לקלוט כל פרט קטן בתמונה הנראית, העין בררנית באשר למה שתקלוט. הרושם כאילו אנו אכן רואים הכל, הוא אכן רק רושם. למעשה טוענים החוקרים כי רק חלק קטן מהפרטים אכן מועבר על ידי אותות חשמליים למוח ושם מפוענח לתמונה. את שאר המידע משלים המוח על ידי חלקי זיכרון או בעזרת הדמיון.

חוקרי אוניברסיטת אוהיו לא היו הראשונים שפיקפקו במידע המגיע לעין. בשנת 1991 פורסם הספר "המודע מוסבר", בו טען הפילוסוף דניאל דאנט שהמוח מחזיק בפרטים בודדים בלבד לגבי העולם, וזוהי הסיבה לפיה אנו מתפקדים. דאנט טען כי המוח משתמש בתמונות מאוחסנות כדי להשלים את התמונה המלאה. משמעות הדברים היא שכמה פרטים מתוך התמונה אשר נשלפו מהזיכרון, הם למעשה חסרים. אז לא האמינו רבים לדאנט אולם יותר ויותר חוקרים החלו להביא דוגמאות רבות המוכיחות כמה מערכת הראייה האנושית היא "הזייתית" או דמיונית.

לדעת החוקרים, האשלייה לפיה אנו רואים "הכל" היא תוצאה של מילוי החורים באמצעות הזיכרון. זיכרונות אלו עשויים לצוץ בהתבסס על אמונות וציפיות אשר יוצרים לכל אחד מאיתנו את העולם הפרטי שלו.