ביום השנה ה-27 לטבח בכיכר טיאננמן שאירע בבייג'ינג, נשיאת טייוואן החדשה צאי אינג-וון אמרה אמש (שבת) לסין כי אין לה סיבה לפחד מדמוקרטיה. בפוסט שכתבה בפייסבוק היא אמרה כי טייוואן יכולה לשמש לה דוגמה. בבייג'ינג מעולם לא זנחו את האפשרות לפעול בכוח כדי להשיב את השליטה על האי שבעיניה הוא חלק בלתי נפרד מהמדינה והם מאשימים את הנשיאה בקידום שאיפות העצמאות של טייוואן.
לפני הבחירות שהתקיימו שם מוקדם יותר השנה, היא אמרה כי היא ראתה אנשים מסין, כמו גם מהטריטוריות הסיניות של הונג קונג ומקאו, מתערבבים יחד עם תושבי טייוואן. "החברים הרבים הללו, רואים שאין צורך לפחד מדמוקרטיה אחרי שהם חוו דברים בעצמם. דמוקרטיה היא דבר טוב", כתב צאי, שנכנסה לתפקידה בחודש שעבר. היא כתבה כי אי אפשר להתכחש להתקדמות שעשתה סין תחת המפלגה הקומוניסטית, אך לדבריה היא הייתה זוכה לכבוד בינלאומי רב יותר אם לאזרחיה היו יותר זכויות.
ב-4 ביוני 1989 שלחה סין טנקים כדי לדכא את ההפגנות נגד השלטון הקומוניסטי. היא מעולם לא פרסמה את מניין ההרוגים הרשמי מאותם אירועים, אך ארגוני זכויות אדם מעריכים כי במהלכם נהרגו בין כמה מאות עד כמה אלפים מפגינים. הסוגיה נחשבת לטאבו בסין, שם הנשיא שי ג'ינפינג מפקח על דיכוי נרחב של ארגוני זכויות אדם.
בכיכר עצמה לא נרשמו אירועים מיוחדים כשמאות תיירים עצרו במקום כדי להצטלם באתר ההיסטורי. רוב התקשורת הממלכתית לא הזכירה את יום השנה לבטח, אך הגרסה האנגלית לעיתון "גלובל טיימס" כתב כי תושבי סין שמו את האירועים מאחוריהם. "המהומה השנתית סביב תקרית 4 ביוני היא לא יותר מבועה שנועדה להתפוצץ", נכתב. לפי סוכנות הידיעות הרשמית, בייג'ינג דחתה גם דחתה את ההודעה הרשמית של מחלקת המדינה האמריקנית והפצירה בארצות הברית שלא לפגוע ביחסים בין שתי המדינות.
צאי כתבה עוד כי היא מבין את הכאב שנגרם במהלך האירועים בטיינמאן מאחר שלטייוואן היו חוויות דומות במהלך מאבקה למען הדמוקרטיה. היא התייחסה למשטר הצבאי שהשיתו הלאומנים על האי מ-1949 ועד 1987. "אני לא כאן כדי לייעץ על השיטה הפוליטית הרצויה בצד השני של מצרי טייוואן, אך אני מוכנה לחלוק את ניסיונה הדמוקרטי של טייוואן", כתבה.
בהונג קונג, שחזרה לשליטת סין ב-1997, השתתפו כ-125 אלף בעצרת הזיכרון השנתית. לפי רשת טלוויזיה מקומית, זהו מספר המשתתפים הנמוך ביותר מאז 2008. הונג קונג היא הטריטוריה הסינית היחידה שבה מאפשרים השלטונות לציין את הטבח בכיכר. המשטרה אמדה את מספרם ב-21,800 בלבד. בסימן נוסף למתיחות בין עתידו של האזור המיוחד לבין סין, אחד המשתתפים בעצרת קרא לעצמאותה של הונג קונג וניסה לעלות על הבמה המרכזית של האירוע. במקביל, סטודנטים החרימו את העצרת וערכו במקום זאת מפגשים בקמפוסים שבמהלכם דנו גם במצב הפוליטי של הונג קונג.