פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      היטלר וצ'רצ'יל כבר גויסו לקרב על בריטניה ועתידה של אירופה

      הצבעה גורלית בעוד שלושה שבועות תקבע אם בריטניה תהיה המדינה הראשונה אי פעם שתפרוש מהאיחוד האירופי. שני המחנות היריבים בממלכה טוענים לאפוקליפסה מדינית, ביטחונית וכלכלית אם יפסידו, והסקרים מנבאים קרב צמוד. אירופה חוששת - אם בריטניה תפרוש, היא לא תהיה האחרונה

      היטלר וצ'רצ'יל כבר גויסו לקרב על בריטניה ועתידה של אירופה
      צילום: רויטרס ואי-פי, עריכה: אוהד פיטר

      טלטלה בשווקים, רגשי בדלנות בסקוטלנד, בידוד בינלאומי ואיום ביטחוני מצד ארגוני טרור אסלאמיים – זאת התחזית האפוקליפטית שמציגים רבים בקהילה הבינלאומית ובבריטניה עצמה במטרה להניא את תושבי הממלכה מלתמוך בהיפרדות מהאיחוד האירופי, ברקסיט (Brexit) כפי שזה מכונה באי. כשהסקרים צמודים, שני המחנות מפשילים את שרווליהם לקראת משאל העם שלתוצאותיו עלולות להיות השלכות על כל היבשת ומעבר לה.

      שלושה שבועות לפני ההצבעה שתכריע אם בריטניה תהיה למדינה הראשונה שעוזבת את הגוש בן 28 המדינות מאז הוקם באמצע המאה הקודמת, מחנה ה"IN" בהובלת ראש הממשלה דייוויד קמרון מפרסם תסריט קודר למדי במקרה שהממלכה תבחר בהתנתקות. מאחוריו עומדים מוסדות וארגונים פיננסיים בינלאומיים ומרבית מדינות המערב, שחוששים מפני פגיעה ביציבות הפוליטית והכלכלית העולמית.

      ראש עיריית לונדון לשעבר בוריס ג'ונסון משחק קריקט באירוע תמיכה בעזיבת בריטניה את האיחוד האירופי, 30 במאי 2016 (רויטרס)
      השווה את בריסל להיטלר. בוריס ג'ונסון משחק קריקט באירוע תמיכה בעזיבת האיחוד (צילום: רויטרס)

      מנגד, תומכי "הלא", בהנהגתו של ראש עיריית לונדון לשעבר בוריס ג'ונסון, טוענים דווקא כי חברות בגוש מסכנת את הממלכה, שתהיה לטענתם חזקה יותר אם תשוב לפעול בעצמה ולא במסגרת האיחוד. ג'ונסון הכריז כי הוא רוצה שהעם הבריטי שוב יהיה "הגיבור של אירופה", ביטוי המתכתב עם דבריו של ראש הממשלה לשעבר ווינסטון צ'רצ'יל, שהדף את גרמניה הנאצית מהאי הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה וסייע לבעלות הברית להביס אותה.

      צ'רצ'יל הנערץ גם הוזכר אצל המחנה היריב. בחודש שעבר נשא קמרון נאום מבהיל בפרלמנט שבו הצהיר כי לונדון זקוקה לבריסל על מנת להתמודד עם איום דאעש ועם "האגרסיביות החדשה" של רוסיה. קמרון העלה את ראש הממשלה לשעבר מהאוב כדי לחזק את עמדתו ולפיה בדלנות מעולם לא היטיבה עם בריטניה. במידה לא מבוטלת של צדק הוא טוען כי האיחוד סייע לשמירת השלום ביבשת שידעה עשרות מיליוני הרוגים וזוועות ב-70 השנה האחרונות, ולכן על הממלכה להימנע מלפרוש מהמסגרת שעוזרת לה להגן על עצמה מפני האיומים הנוכחיים.

      לימינו של קמרון נחלצו בכירים בקהילת המודיעין לשעבר, שהדגישו כי חברות באיחוד חיונית כדי לחלוק מידע שיכול לסייע בסיכול מתקפות טרור. בריטניה נמצאת בכוננות עליונה מאז הפיגועים בבריסל ובפריז ובעקבות הצהרת הכוונות של ארגון "המדינה האסלאמית" לתקוף את הממלכה שמפציצה את יעדיו בסוריה ובעיראק.

      חרדה בבריסל

      לפי אמנת ליסבון, המסמך שעל בסיסו פועל האיחוד, כל מדינה יכולה לפרוש מהאיחוד תחת סעיף 50 שבמסגרתו היא אמורה להודיע על כך למועצה האירופית ולהגיע להסכם על כך עמה. ואולם, גם ללא הבנות הדדיות, בתוך שנתיים יבוטלו כל האמנות שאליהם הייתה קשורה המדינה היוצאת ובכך היא תתנתק בפועל מבריסל.

      החרדה מכך באיחוד גדולה. עד כה הוא לא התמודד עם מצב שכזה, שידרוש ממנו לתכנן מחדש את תקציביו ואת חלוקת הכוחות הפנימיים שבו אחרי שיאבד חמישית מהכלכלה שלו ואת ההשפעה הצבאית והגלובלית של הממלכה. בגרמניה, המדינה החזקה ביותר באיחוד, כבר הצהירו כי ההחלטה תהיה סופית ולא יסכימו להעניק הטבות נוספות ללונדון. למרות זאת, דיפלומט אירופי בכיר אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי אין זה אומר בהכרח שאנגלה מרקל תסגור את הדלת בפני בריטניה.

      גם בברלין יודעים שהתנתקות בריטניה מהאיחוד האירופי עלולה להוביל לתגובת שרשרת במדינות אירו-סקפטיות נוספות, שעשויות לדרוש קיום משאל עם דומה. מנגד, הסכמה לוויתורים נוספים ללונדון – בעיקר בסוגיית ההגירה - על מנת לשנות את רוע הגזירה תיתפס ככניעה לסחטנות ותעודד חברות אחרות לדרוש תנאים טובים יותר. ראשי האיחוד מייחלים לניצחון מחנה ה-"IN" – עדיף שיהיה מובהק - ומתכוננים בו בעת לתרחיש יום הדין.

      אחריו הם צופים את ירידת קרנה של אירופה בעיני יתר העולם ואת עלייתם של גורמים פופוליסטיים במדינות אחרות ביבשת, כמו מארין לה פן, מנהיגת הימין הקיצוני בצרפת. סקר שבוצע בגרמניה ותוצאותיו פורסמו השבוע הראה כי שליש מהתושבים היו רוצים לעזוב את האיחוד על רקע הירידה החדה בתמיכה במרקל בעקבות מדיניותה כלפי משבר ההגירה. היפרדות של בריטניה תחזק את הקו של האירו-ספקטיים במדינה, שמתלוננים על הנטל שנושאת גרמניה כדי להשאיר את הגוש בחיים. ללא בריטניה, תהיה זאת מעמסה כבדה עוד יותר עבור הכלכלה החזקה ביותר ביבשת.

      ראש ממשלת בריטניה דייוויד קמרון בפסגת G7 ביפן, מאי 2016 (רויטרס)
      יצליח במשימה? קמרון בפסגת ה-G7 ביפן בשבוע שעבר (צילום: רויטרס)

      בין מנהיגי העולם שנרתמו בצורה הבולטת ביותר למען הישארותה של בריטניה באיחוד היה נשיא ארצות הברית ברק אובמה, שבזמן ביקורו בממלכה באפריל הפציר באזרחים שלא לבחור בפירוד ובבידוד ואף רמז שיהיו לכך השלכות כלכליות. הוא הזכיר את היחסים ההיסטוריים המיוחדים בין האימפריה והמושבה לשעבר, שהאפילה עליה בקדמת הבמה הבינלאומית.

      הוא התארח אצל המלכה אליזבת - שלפי דיווח של "הסאן" שהוכחש נמרצות בארמון תומכת בהתנתקות. למרות שלל התמונות המשעשעות שהנפיק ביקורו של אובמה, התערבותו הגסה בענייניה הפנימיים של הממלכה לא התקבלה בעין יפה בעיניי חלקים ניכרים מהציבור. לפי סקרים מסוימים, היא אף גרמה לתוצאה ההפוכה.

      הזוג ברק ומישל אובמה פוגשים את הנסיך וויליאם, הדוכסית קייט מידלטון, הנסיך הארי והנסיך ג'ורג', 23 באפריל 2016 (רויטרס)
      ניסה לשכנע את הממלכה להישאר. אובמה עם הנסיכים וויליאם וג'ורג' (צילום: רויטרס)

      ומי תומך בברקסיט? דונלד טראמפ, כמובן. המועמד המסתמן לראשות המפלגה הרפובליקנית, שסולד ממסגרות על-מדינתיות כמו נאט"ו והאו"ם, אמר כי הוא חושב ש"הם צריכים לעזוב" אחרי שהזדקק לכמה שניות כדי להבין מה משמעות המונח. המיליארדר, שמזכיר את ג'ונסון בכל הנוגע להתבטאויות פופוליסטיות ושנויות במחלוקת, יחנוך בסקוטלנד מתחם גולף מפואר שבבעלותו יממה אחרי משאל העם ועשוי לפגוש את ראש עיריית לונדון לשעבר.

      מהצד, גם רוסיה בוחשת בקלחת הבריטית. ערוצי התעמולה של הקרמלין באנגלית נותנים זמן מסך רב לכל הגורמים בבריטניה הקוראים להתנתקות מהאיחוד ומצניעים עד מעלימים את המחנה השני. זאת אותה הזרוע שאותה מפעיל ולדימיר פוטין כדי לפלג את האיחוד התקוע בגרונו כמו עצם בגרון, זרוע שמפיצה מסרים שקריים בגרמניה, ביוון ובמדינות נוספות.

      "האיחוד צועד בדרכו של היטלר"

      השימוש בקלף סכנת הביטחון הלאומי עורר תגובות גם בקרב המחנה היריב, שיצא נגד מסע ההפחדה של ראש הממשלה. "אני לא מאמין שעזיבת האיחוד האירופי תגרום לפריצת מלחמת עולם שלישית ביבשת אירופה", אמר בלעג חברו למפלגה של קמרון, ג'ונסון, שלפי חלק מההערכות עשוי לרשת אותו ביום מן הימים. ייתכן שהיום הזה יגיע מוקדם מהצפוי, אם ידו של מחנה ה-"OUT" תהיה על העליונה.

      ג'ונסון ציין כי גוש המדינות שהוקם במטרה לאחד את היבשת ולמנוע מלחמות נוספות צועד בדרכם של אדולף היטלר ושל נפוליאון, שניסו להקים מדינת-על אירופית. אחד מטיעוניו המרכזיים ביותר של ראש עיריית לונדון לשעבר הוא העובדה שאין רשות אירופית עליונה ויחידה שאותה כולם מכבדים, ולכן האיחוד הוא למעשה מנגנון לא דמוקרטי שכופה את רעיונותיו על תושבי היבשת שרובם אינם מכירים את מוסדותיו המסורבלים והבירוקרטיים.

      ציור קיר של דונלד טראמפ ושל ראש עיריית לונדון לשעבר בוריס ג'ונסון בעיר בריסטול, בריטניה, מאי 2016 (רויטרס)
      עשוי לפגוש אותו כמנצח. ציור קיר של טראמפ ושל ג'ונסון מתנשקים, בבריסטול (צילום: רויטרס)

      ואולי הנתון שמשמש בצורה הטובה ביותר את תומכי העזיבה הוא העלייה במספר המהגרים שהגיעו בשנה החולפת. הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה של בריטניה פרסמה בשבוע שעבר כי 330 אלף מהגרים חדשים נשארו במדינה, הנתון הגבוה ביותר מאז החלו התיעודים ב-1975. מתוכם, 184 אלף הגיעו מהאיחוד שמאפשר חופש תנועה בין חברותיו. מחנה ה-OUT גורס כי אפשר יהיה לשלוט בצורה יעילה יותר על זרמי ההגירה אל תוך הממלכה אם היא תיפרד מבריסל, אחרי שהבטחתו של קמרון מ-2010 להפחית מספר המהגרים החדשים מדי שנה אל מתחת למאה אלף לא מומשה.

      ג'ונסון ושר המשפטים מייקל גוב - גם הוא ממובילי קמפיין העזיבה - מציעים כי לאחר היציאה מהאיחוד, קליטת המהגרים מהמדינות החברות תתבסס על יכולותיהם המקצועיות ועל שליטתם באנגלית, בדומה למערכת ההגירה שמפעילה אוסטרליה. לצעד זה, מזהירים קמרון ובכירי קהילת העסקים, תהיה תגובת נגד אירופית שתסגור את הגישה של הממלכה אל שוק המשותף: המשכורות ירדו, הפנסיות ייפגעו ויוקר המחיה ירקיע שחקים.

      בשלב זה, נראה שאף אחד מהמחנות לא הצליח לבסס את יתרונו. הסקרים המשוחררים חדשות לבקרים מעידים על קרב צמוד, עם יתרון קל למתנגדי העזיבה. עם זאת, רק לפני קצת יותר משנה הראו הסקרים על שוויון בין המפלגה השמרנית של קמרון לבין מפלגת הלייבור לקראת הבחירות לפרלמנט, כשבפועל הביס ראש הממשלה את השמאל וזכה ברוב גדול. עתה, שלושה שבועות לפני משאל העם וכשכל התרחישים מונחים לפניהם, אזרחי הממלכה יצטרכו להכריע אם הם ממשיכים בהווה האפור במסגרת האיחוד עם תקווה לשיפור המצב או יוצאים לדרך חדשה ולעתיד לא ידוע.