"הקיצוץ במחסני החירום יגבה מחיר בנפש - מערך הנגדים בקריסה"

נציב קבילות חיילים במשרד הביטחון, אלוף (במיל') יצחק בריק, חשף היום (שני) את הדוח השנתי של הנציבות לשנת 2015. מהדוח עולה כי 61.1% מהקבילות שטופלו נמצאו מוצדקות. ככלל, 6,371 קבילות הוגשו לפתחה של הנציבות, 3,576 מתוכן על ידי חיילים בשירות חובה. מדובר בירידה מ-6,711 התלונות שהוגשו בשנה שעברה. הנציב חשף בדוח מפקדים שנקטו צעדי משמעת גורפים וקולקטיביים בניגוד לפקודות הצבא, ולא רק שלא נתנו על כך את הדין אלא אף זכו לגיבוי של גורמי פיקוד בכירים. בדוח הוא גם מתח ביקורת על הקיצוץ בכוח האדם בדגש על יחידות מחסני חירום, שעלול לגבות מחיר מקצועי ומחיר בנפש.

במקרה אחד מפקד הכה חייל, בעט בו ולאחר שהפיל אותו על הרצפה המשיך להכות אותו באמצעות קת הנשק; מפקדת פלוגה שאזקה חייל בניגוד לפקודות; במקרה אחר פצע מפקד חייל באמצעות אקדח סיכות במכוון; בתלונה אחת הוזכר נגד מטבח השתמש בביטויים כמו: "שמן מסריח, אשכנזי לבן, רוסי מסריח, אוזניים גדולות, ערבי"; בתלונה אחרת צוין קצין שהנחה את פקודיו למלא משימות והשתמש בביטויים חמורים הקשורים לנאציזם והעבודה בפרך; במקרים נוספים חיילים בתפקידי נהיגה נאלצו למלא משימות נהיגה שגרתיות אף שהתלוננו על עייפות וכי הם אינם כשירים לנהיגה.

בדוח הוזכרו מפקדים מדרגת אל"מ ועד קצינים זוטרים שנקטו אלימות מילולית, התבטאו באמירות גזעניות והשתמשו בשפה שאינה הולמת כלפי פקודיהם. כך למשל, מפקד בדרגת סא"ל ששם קצין שפיקד תחתיו כמושא ללעג, הכפיש אותו והשפיל אותו ואף פעל מולו ביחס מזלזל, בנוקשות יתרה ובחוסר כבוד בנוכחות קצינים וחיילים אחרים; קצינה בדרגת סרן שהתבטאה בבוטות כלפי חיילת שלה, ותיארה מקרה של חייל שקרא לחיילת כאירוע של "סרסור הקורא לזונה שלו"; מפקד מחלקה שכינה את החייל שלו "קוקסינל"; מפקד שאמר לחייל שסיפר כי מצב בריאותו אינו טוב: "לא אכפת לי ממצבך הבריאותי, תגיע מיד להישפט ואם אתה רוצה תקבול אותי אחרי שאשפוט אותך".

חיילים רבים התלוננו כי מפקדיהם נותנים להם הוראות דרך הטלפון הסלולרי ולא ישירות אליהם. לפי התלונות, מפקדים מחליפים משמרות בין פקודיהם בלילה באמצעות הסמארטפון, מחלקים הוראות למסדר בוקר ולמשימות נוספות דרך הטלפון. רבים ציינו כי ה"פקודות" מתבצעות במעין "שגר ושכח" מבלי לדעת אם המסר עבר.

תופעות חמורות שהועלו על ידי הנציב כללו גם את תחום שירותי הרפואה, ששוב עמד בביקורת רחבה מצד החיילים. מהדוח עלה כי קיימים פערים בשירותי רפואת השגרה בצה"ל. בדוח צוין מחסור במטפלים הן ברפואה ראשונית והן ברפואת המומחים. הקבילות העלו טענות בדבר בירוקרטיה רבה, היעדר רישום ותיעוד מסודר, אי יישום החלטות של החלטות גורמי רפואה על ידי מפקדים, פינוי רפואי של חיילים למיון בתחבורה ציבורית, היעדר טכנולוגיות יעילות, זמינות תורים נמוכה ועומס במרפאות.

כך לדוגמה, קבילה שנחשפה בדוח עסקה בחייל שפנה לרופא עקב כאבי בטן וזה העריך את מצבו במקום חשוך, צפוף ורועש, ולא ערך לו בדיקת מדדים או בדיקה גופנית. בעקבות הטיפול הלקוי ואי איתור מוקדם של הבעיה, בחלוף 24 שעות, החייל נותח בגין דלקת חריפה בתוספתן. במקרה אחר התגלה ליקוי מקצועי של ממש בטיפול בחיילת שנחבלה בראשה מקת רובה במהלך "שבוע שטח". במסגרת המענה הרפואי שקיבלה החיילת, ועל אף שהתלוננה על כאבי ראש, סחרחורות, הקאות ובחילות, שני רופאים שונים לא פעלו בהתאם להנחיה קלינית המפרטת את אופן הטיפול במקרה של חבלת ראש קהה.

גם על הטיפול בחיילי המילואים נמתחה ביקורת מצד נציב קבילות חיילים. מפרק זה בדוח עולה כי מפקדים זימנו חיילי מילואים ללא אישורים נדרשים. כמו כן, חיילי מילואים הוחתמו על טפסים ריקים, לא קיבלו החזר הוצאות כנדרש, שוחררו בניגוד לפקודות, לא קיבלו תשלום על שירות במסגרת מבצע "צוק איתן", וחוו מענה לקוי ביחידות הקישור.

נציבות קבילות חיילים טיפלה השנה בנושא השפעת השינויים הארגוניים על החיילים ועל תנאי השירות והזכויות שלהם, בדגש על נושא הכוננות והמוכנות בימ"חים בעקבות הקיצוץ הנרחב בתקני כוח האדם. לדברי הנציב, שנת 2015 התאפיינה בהחלטות שלהן השפעות מרחיקות לכת על מבנה צה"ל ועל מודל השירות בו ובהתאם לכך קיים חשש לחוסר הלימה בין מצבת כוח האדם, לבין המשימות המוטלות על מפקדי צה"ל ועל חייליו.

הנציב מתח ביקורת וטען כי נערך קיצוץ כוח אדם רוחבי בחלק ממערכי היבשה ולא נעשו התאמות מספקות של היקף המשימות לכוח האדם שנותר ולא נבנתה תכנית מלווה, מבקרת ועוקבת. כמו כן, טוען המבקר כי לא התקיימו שיח והסברה מיטביים על אודות השינויים. דבר שיצר תחושה קשה בקרב חלק ממשרתי הקבע, שלתחושת רבים מהם קיים נתק בין הפיקוד הבכיר לבינם.

זה יהיה איום ממשי אם לא יהיה תיקון וטיפול מידי ונחוש. לדבריו, "המשכורות של הנגדים עלובות". הוא אמר כי "חסכו במשכורות של נגדים אבל משלמים מיליונים על בלאי, חוסר טיפול וחלפים". הוא הוסיף כי ישנו אובדן כשירות וחוסר התייעלות, והתריע מכך שלא יהיה מערך נגדים בימ"חים. "שוחחתי איתם והם מרגישים שקופים". הנציב אמר כי הרמטכ"ל התחייב בפניו שהנושא יטופל.

בהתייחס למציאות העגומה שעולה מהקיצוץ, כתב הנציב בדוח: "בעקבות הפער בכוח האדם נוצר מצב של דיווחים חלקיים או לא אמתיים על אודות ביצוע משימות, וכן מצב שבו החוסר מביא לידי פגיעה במקצועיות שנרכשה בשנות דור. בחלק מהמערכים גדל דור צעיר אשר אינו מכיר את רמת הביצוע הנדרשת ועשוי להנחיל לבאים אחריו מורשת של בינוניות".

הנציב הוסיף כי "נוצרו 'חללים שחורים' של משימות, ומפקדים ממלאים את המשימות על פי הבנתם ולא בהכרח על פי סדר העדיפויות הנדרש. לעתים קיים רידוד משימות, 'עיגולי פינות' ואי ביצוע של משימות". הנציב התריע בדוח כי חוסר ההתאמה בין כוח האדם לבין המשימות עלול לפגוע בתשתית הבסיסית של קיום צבא ממושמע, הנותן מענה בסיסי לחייליו, והשומר על כשירות מבצעית. לנוכח קבילות ופניות רבות נערכו עשרות ביקורים בימ"חים באוגדות צה"ל ומתמונת המצב עלה כי מערך הנגדים בימ"חים נמצא בתהליך של קריסה.

קיצוץ של עשרות אחוזים בכל תחומי הליבה ללא התחשבות מספקת במשמעויות הנובעות מכך ושחיקת שכר הנגדים הביא לירידה ממשית במקצועיות, אומר הנציב, ולפערים רבים המשליכים על רמת הכוננות והמוכנות במחסני החירום. המחסור בכוח אדם במערך גרם אף למצב אבסורדי שבו הנזק המקצועי, ויתרה מכך הנזק הכספי לצה"ל גבוה אלפי מונים מהחיסכון שמושג בצמצום התקנים. הנציב הדגיש כי אם לא יתוקנו הליקויים המשמעותיים בימ"חים בדגש על התאמת המשימות לכוח האדם, הדבר עלול לגרום ל"מחירים" מבצעיים ול"מחירים" בנפש ובמוטיבציית הנגדים להמשיך ולשרת בשירות קבע.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "עם קבלת הדוח מינה ראש המטה הכללי, רב-אלוף גדי איזנקוט, את סגן הרמטכ"ל, אלוף יאיר גולן, לטפל בפערים שהועלו בדוח כחלק מתוכנית העבודה לשנה הקרובה. בצה"ל מחויבים ללמוד את תכניו ביסודיות ובמקצועיות, להפיק את הלקחים המתבקשים ולתקן את הדרוש תיקון". על הפרק העוסק בשירות הקבע נמסר: "מערך הנגדים בצה"ל עבר ועודנו עובר בשנים האחרונות תמורות ושינויים רבים. במסגרת כך הוסדר מנגנון המאפשר לנהל מסלולי שירות מובנים לנגדים ואף מגדיל את שכר הנגדים בקבע הראשוני. לצד זאת, נוספו כלי סיווג, מיון והערכה לנגדים והורחב רצף הכשרתם. בנוסף, הוספו והורחבו תכניות המיועדות גם לשימור הנגדים המשרתים ביחידות מחסני החירום הכוללות תכניות לימודים מגוונות, הטבות ותמריצים וכן מסלול פיתוח לקידום אישי במערך יחידות מחסני החירום.

"בפרק העוסק בסוגיות פיקוד ומנהיגות התייחס הנציב לסוגיות הנוגעות ליחסי מפקד-פקוד, בהתנהגות לא הולמת מצד מפקדים ובהתנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם ערכי צה"ל. בצה"ל מצופה מכל מפקד בכל דרגה ובכל תפקיד לשמש דוגמה ומופת, הן באפיק המקצועי והן בטיפול בפרט ולפעול בהתאם לערכי צה"ל ורוח צה"ל. כל חריגה כפי שמובאת בדוח ראויה לגינוי וכפי שמצוין בכל אחד מהמקרים, הנושאים הובאו לידיעת ולטיפול המפקדים הבכירים אשר טיפלו בחריגות במלוא הרצינות והחומרה".

על שירותי הרפואה נמסר: "בשנה האחרונה נבנתה תכנית אסטרטגית שנועדה לשפר את השירות הרפואי אותו מקבלים חיילי צה"ל ובמסגרתה צפוי תהליך העברת הטיפול הרפואי במשרתי הקבע ממרפאות הצבא לקופות החולים ופינוי המשאבים מכך לטובת שיפור השירות לחיילי החובה. כמו כן, חיזוק הרפואה הצבאית בהגדלת מספר הרופאים, שיפור הטכנולוגיה ומימוש אחריות המפקדים על בריאות החיילים". על מערך המילואים נמסר: "חשיבות הטיפול במשרתי המילואים מוטמעת בצה"ל שפועל כל העת לשיפור ההתנהלות מול חיילי המערך ולהפקת הלקחים ממקרים חריגים".