פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "מפלצת של מודיעין": חיל הים מפנה את הצוללות לכיוון חדש לגמרי

      "הלוחמים שלי מרגישים חלק מהפלוגה שנלחמת בשטח. כשנפגע מישהו בשטח זה כאילו נפגע לך מישהו בצוללת". בריאיון נדיר לוואלה! NEWS מספרים מפקדי הצוללות איך מלחמת לבנון ה-2 והפלגה אחת של מפקד אוגדה, גרמו לצה"ל להפוך את מכונת המלחמה שלהם למרכז הפעילות המבצעית השוטפת

      "מפלצת של מודיעין": חיל הים מפנה את הצוללות לכיוון חדש לגמרי
      צילום: ערן גילווארג, עריכה: מתן חדד

      מלחמת לבנון השנייה. מפקד הצוללת פקד להתקרב אל קו החוף הלבנוני. צוות הלוחמים נדרך בשל הקרבה לקרקע המהווה סיכון לגוף הצוללת, והחשש שטכנולוגיות שבידי חיזבאללה יפגעו בחשאיות. האיום על הצוללת גדל.

      בשלב מסוים, כשהצוללת התמקמה בזווית נוחה לאיסוף מודיעין על החוף, הורם הפריסקופ וצוות הצוללת החל לאסוף מודיעין. ניסיון נועז להפתיע את חיזבאללה במקום בלתי צפוי ולהביא להישג משמעותי. לפתע זיהה צוות הצוללת נוכחות של חיזבאללה כאיום ממשי על הכוחות ביבשה, והחליט תוך סיכון להעביר את המידע במהירות. בתחקירי הלחימה היה ברור לכולם שחייהם ניצלו בזכות עיני הצוללת.

      בשיח הפנימי ביניהם, החליטו מפקדי הצוללות של צה"ל להרחיב את הפעילות השוטפת לסיוע מודיעיני שניתן מהצוללת לכוחות היבשה בפרט, ולמאמץ הצה"לי בכלל. לא רק פעילות במבצעים מיוחדים, אלא גם במלחמה. התהליך התקדם והפך בשנים האחרונות למהפכה של ממש שתשנה את פני המערכות הבאות. מפקדי הצוללות וקצינים בכירים בחיל הים מספרים בריאיון מיוחד לוואלה! NEWS כיצד לוחמים בצוללת פועלים יחד עם מסוקי קרב, כלי טיס לא מאוישים, ומפקדי פלוגות ומפקדי גדודים בזמן אמת.

      צוללת רהב בחיל הים בחיפה (AP)
      הצוללת אח"י רהב בחיפה (צילום: AP)

      בשנה האחרונה הגיעה שייטת הצוללות לשיא מאז הקמתה. חמש צוללות מבצעיות, האחרונה, אח"י רהב, הגיעה בתחילת השנה, והשישית שבבנייה תפליג מגרמניה לישראל לקראת סוף העשור הנוכחי. היקף הכוחות מאפשר זמינות גבוהה יותר של הצוללות למגוון רחב של משימות. כך גם המעבר לצוללות מסוג AIP שמאפשרות שהייה במים לאורך זמן ממושך מאוד והגעה לטווחים רחוקים ביותר העצימו את כוחו של חיל הים.

      קצין בכיר בחיל הים הסביר את אחת מנקודות השינוי בתפישה. "היקף הצוללות מאפשר לנו לתת תפוקה מבצעית יותר גדולה. הצוללות מאפשרות לנו לפתוח הזדמנויות שקודם לא היו לנו. יותר כלים פנויים לבצע יותר משימות. ואנחנו מסתכלים על הצרכים של צה"ל כולו. לא סתם שייטת הצוללות היא היחידה עם הכי הרבה פעילות מבצעית בצה"ל".

      אחרי מלחמת העולם השנייה עסקו הצוללות בהטבעת ספינות סוחר כדי להשפיע על מדינות אויב. לאחר מכן החלו להילחם צי בצי, ובעשור האחרון, עם השתנות האיומים שהציבו ארגוני הטרור וארגונים חצי-מדינתיים כגון חיזבאללה, האתגר השתנה.

      סא"ל ש' (39) מפקד צוללת אח"י רהב, מוגדר כמפקד הצוללות הכי ותיק בחיל הים, מספר: "מלחמת לבנון השנייה הייתה נקודת דרך מאוד משמעותית. 'התפוררות' של איום הייחוס שלך. האיום של הטבעת צי הפך להיות איום שולי. בסוף האופוזיציה שעומדת מולך היא שולית והאיום מכיוון חוף התעצם - טילי חוף-ים, עבודה עם כלים קטנים, לוחמה זעירה שניתן לשלח מהחוף אל הים. לכן כל חיל הים עבר מטמורפוזה גדולה בהיבט של הרלוונטיות ואיך הוא תורם למאמץ הצה"לי. ככה התחילו ליפול האסימונים אחרי מלחמת לבנון השנייה.

      "בוצע בדק בית מאוד גדול כדי להעלות את הרמה של השיתופיות. זה מתחיל להיבנות בצורה עוצמתית ב-2008, מתחילים לדבר על הדברים. זה עלה משייטת 7 (שייטת הצוללות, א"ב). אנחנו דחפנו, אנחנו וצעקנו. משייטת 7 זה עבר למטה חיל הים. לרם (מפקד חיל הים האלוף רם רוטברג, א"ב) הייתה יד לא קטנה בעניין הזה. הוא משך בשרוול לכל החי"רניקים שיבואו לראות איך זה נראה מהצוללת. מהרגע שהפליג אתנו אהרון חליוה (באותם ימים מפקד אוגדה 98, א"ב), זה היה סכר שנפרץ. זו הייתה הפעם הראשונה שהפליג חי"רניק וראה מה אפשר לעשות. אנחנו היום במצב שהדברים מעוגנים בתכניות ופקודות, ומתאמנים על זה בתרגילים".

      מלחמת לבנון השנייה (GettyImages)
      נקודת המפנה. חיילי צה"ל במהלך מלחמת לבנון השנייה (צילום: GettyImages)

      סא"ל א' (34) מפקד אח"י דולפין, הצוללת הוותיקה ביותר, הוסמך בקורס של מפקד צוללות בנאט"ו ולאחר מכן בארץ. לדבריו מצטרפים מפקדים נבחרים אל הצוללות מעת לעת. "מג"ד בא להפליג אותנו. אנחנו לא לוקחים רק את מפקד האוגדה. אתה לא מצליח להוריד אותם מהפריסקופ כי הם מגלים עולם. הם רואה את הזירה שבה הם הולכים להילחם. אני מראה להם בזמן אמת איך זה יראה כשהוא ינוע על הציר הזה. הוא חי את הגבעה אחרת. גם אני מקבל נתונים. הוא יבחר ציר לידי וייתן לי תגובות".

      "אנחנו בעיצומו של שינוי ולא הגענו לשיא", אומר סא"ל ש'. "השת"פ העיקרי הוא בעיקר בניצול יתרונות הצוללת בשהייה ארוכה בלי שהאויב ידע שאתה נמצא שם, וביכולת להתבונן בנוחות יחסית לפרקי זמן ארוכים על החוף. רואים מהים קילומטרים פנימה. אנחנו היום מהווים כוח התרעתי וכוח מציין מטרות. יש כוח חי"ר בשטח ואנחנו פותחים לו את הנתיב. מזהים חוליות שמחכות לו. אתה נמצא קילומטרים מהחוף ואתה יודע לזהות מטענים, אנשים וכלי רכב. זה תמיד היה תחום ההתמחות שלנו זה היה הלחם והחמאה. אבל המידע פעם היה למבצעים מיוחדים נקודתיים, ועכשיו אתה לוקח את היכולת הזו והופך אותה ממשימה לקראת מבצע או היכרות אינטימית למצב לחימה למידע זמין רלוונטי באותו רגע".

      מפקדי צוללות בבסיס חיל הים בחיפה, 26.05.16 (ערן גילווארג)
      מפקדי צוללות בבסיס חיל הים בחיפה, מאי 2016 (צילום: ערן גילווארג)

      חשוב לציין שלא בקלות מחליט מפקד הצוללת להעביר מידע. כל פעולה קטנה עשויה לחשוף אותו לגורמים שונים בזירה הפועלים לאתר צוללות בפרט ופעילות ימית בכלל. מפקד הצוללת חייב לבחור נקודה בה הוא מעביר את המידע מבלי שייחשף. אך יש גם רגעים קריטיים אחרים. "אם אני אעביר ארבע שעות אחרי שאספתי את המידע בצורת מברק הוא לא יהיה רלוונטי. יש מצבים שבהם אני אעביר אותו כדי להציל חיי חיילים".

      תתאר לי את הרגע הקריטי בו אתה צריך להחליט להעביר מידע, תוך פגיעה בחשאיות הצוללת. לקיחת הסיכון הקריטית.

      סא"ל א': "יש מקומות שבהם החי"רניק רץ מול האויב, אז מה, אני לא אעביר? בוודאי שאני אעשה את זה".

      סא"ל ש': "יש לנו תהליך של ניהול סיכונים. עושים אותו יום-יום רגע-רגע. הקווים אדומים שלי משתנים משעה לשעה. זה בעצם מה שמייחד כל מפקד צוללת. סביר להניח שגם אני אביט על החוף ויראה את הכול בעיניים שלי. זה שהרמת תורן לא אומר שפגעת בחשאיות. אם הרמת כשיש מסוק מעלייך - אתה חשוף. אבל יש לי גורמים מסייעים. שיסבירו לי כמה אני בסיטואציה מורכבת במערכת ניהול הסיכונים שלי. אני יכול גם להחליט שהאויב ידע שיש כאן צוללת, תוך חישוב זמן ההתרעה והתגובה שלו. מה מידת הסיכון וכמה יש לי אפשרות להיעלם משם כי יכול להיות שאני צריך להעביר מידע בדקות הקרובות. זה בארסנל ההחלטות שלי. זה כל הזמן נושם. מתבסס על המון ניסיון. רוב הזמן אתה בודד".

      הצוללת אח"י תנין\ מרץ 2015 (דובר צה"ל)
      "הקווים אדומים שלי משתנים משעה לשעה".חייל בצוללת אח"י תנין (צילום: דובר צה"ל)

      מפקד צוללת עובר הכשרה שנמשכת שנים ארוכות, ורק לאחר מכן מצטרף למועדון מצומצם ביותר במדינת ישראל. הוא נדרש לקבל החלטות לבד, לעתים בסיוע הצוות המיומן שלצדו, וזאת במרחק של מאות קילומטרים מהחוף. "הוא מבין יותר טוב מכל גורם אחר בצה"ל את התמונה. אני תמיד טוען שדרגה אחת מעל מפקד הצוללת זה רק אלוהים", אומר קצין בכיר בחיל הים ומוסיף, "כשאני שולח אותו לביצוע המשימה אני יודע שהוא יצטרך לקבל את כל ההחלטות. הוא לא יתקשר אליי לבקש אישור, כי יכול להיות שיושבים עליו כרגע איומים, ואין זמן לבקש לא עצה ולא אישור".

      ועדיין, אתם תחת סכנה שאמצעים טכנולוגים כאלה ואחרים יחשפו אתכם.

      "אלה החיים שלנו. אנחנו עושים הכול לשמור על החשאיות. הלוחמים שלי מרגישים חלק מהפלוגה שנלחמת בשטח. הם שם. הם רואים ומרגישים", אומר סא"ל ש'. "בתרגיל האחרון צוללת שלמה פעלה עבור ג'יפ. אתה מרגיש חלק מהכוח הזה. ככה אני מרגיש. נפגע לך מישהו בשטח - כאילו נפגע לך מישהו על הצוללת. אני לא בטוח שאותו מג"ד מרגיש את אותה מחויבות כלפיי, אני רוצה להאמין שכן", הוא מוסיף בחיוך.

      בחיל הים מגדירים את הצוללות כיום כ"מפלצת של מודיעין", לאחר שהותקנו עליהן מספר רב מאוד של סנסורים וטכנולוגיות מתקדמות לאיסוף מודיעין מגוון מאוד. "אין שום גוף שיש לו כל כך הרבה יכולות בשטח נתון", הסביר קצין בכיר שנשאל על עוצמתה המודיעינית של צוללת לאסוף, לנתח ולעבד מידע מדויק בזמן אמת. "יש גופים מצוינים שמביאים לך יכולות כאלה או אחרת, אבל בנקודה אחת במרחק שאתה יכול לקבל כל כך הרבה יכולות מודיעיניות - אין גוף אחר כזה בצה"ל. בעולם התוכן הזה אתה מביא הרבה רכיבי מודיעין בנקודה אחת".

      צוללת דולפין בחיל הים בחיפה (AP)
      "אין שום גוף שיש לו כל כך הרבה יכולות בשטח נתון". הצוללת אח"י דולפין בנמל חיפה (צילום: AP)

      בשייטת הצוללות מסרבים להגדיר את זירת הפעולה העליונה שלהם. האם היא מאות קילומטרים מחופי ישראל, או שמא מאז החתימה על הסכם הגרעין עם איראן משייטות הצוללות יותר מול חופי סוריה ולבנון, כדי לעקוב אחר אויבי ישראל ובראשם ציר הרשע: חיזבאללה, איראן וסוריה.

      הפעילות הימית של הצוללות מוגדרת על ידי בכירי חיל הים, והם מצביעים על מגמה כלל עולמית. "עולם הצוללות כולו צריך לבחון את הרלוונטיות שלו", מסביר קצין בכיר בחיל הים, "אנחנו מדברים על האתגרים ותפקיד הצוללות בין צבאות זרים. לדוגמה, יש כיום צוללות שמתמודדות עם פיראטים בסומליה ויש צוללות שמתעסקות עם מהגרים. כל הזמן חושבים איך אפשר לתרום יותר. מצד שני, אנחנו עושים הכול כדי שנהיה מוכנים למלחמה הבאה ולא למלחמה הקודמת. אתה צריך לקחת את כל המודיעין שנצבר בצוללת ולהעביר אותו לגורמים שונים באוויר, בים וביבשה. זה יכול להיות מטרות להשמדה, לעקוב אחריהם לאורך זמן, תמיכת כוחות כאלה ואחרים. כולם מבינים את זה, ואז הם יודעים מה לבקש".

      "היום אנחנו מציעים דברים שלא יכולנו לתת בעבר", הוא מוסיף. "אני טוען שכשאתה מקבל את זה מצוללת, אתה לא צריך לבדוק את זה או לנתח את זה שוב. זו המציאות לך, תעשה מה שצריך, כל אחד על פי תפקידו. בגלל איכות הטכנולוגיה, בגלל העובדה שאני יכול להיות רואה ובלתי נראה, בגלל היכולות להוציא הרבה מאוד סנסורים תוך כדי שמירה על חשאיות. אני יכול להביא תפוקות גדולות. בסוף הפלטפורמות לא שוות בלי אנשים שמאחוריהם. זה סוד הקסם של הצוללת".

      שיט הצוללת החדשה אח"י רהב. ינואר 2016 (דובר צה"ל)
      כלי שיט של חיל הים מלווים את הצוללת אח"י רה"ב בדרכה לישראל, ינואר 2016 (צילום: דובר צה"ל)

      אתה יכול להסביר מה כוללת עוצמתה המודיעינית של הצוללת?

      סא"ל ש': "הצוללת מביאה מודיעין חזותי אלקטרוני. הסנסור הזה קרוב מאוד ועמוק לאורך זמן. העכברים יוצאים כי הם לא יודעים שיש עליהם איום. חשאיות זה הסיפור. זה היתרון של הצוללת. אנחנו לא גורמים להטיה במה שקורה בשטח. צה"ל מעלה גורמי אוויר, כולם מתחפרים בחורים שלהם. רואים אותם. היכולת שלך כצוללת לשהות קרוב לאורך זמן, ולגרום לעכברים לצאת מהמחילות והחורים שלהם - זה מה ששווה את הכול".

      בעקבות הטמעת מערכות מודיעיניות מתקדמות יש יותר אנשי מודיעין בצוללת מבעבר.

      סא"ל א': "יש אנשים שהם לא הצוות האורגני, אבל החיוניות שלהם במשימה היא כזו שאנחנו צריכים לבחור אותם. הצוות מבין שמי שבא הוא חלק מאיתנו. מפקדו של איש המודיעין יודע שהוא שולח אליי את האנשים הכי טובים ומקצועיים. עובדה שזה מוכיח את עצמו. פעם אחת קורה שלוחם שישב על שידת החו"זי הוא זה שהבחין באירוע המסוכן על החוף, או בהזדמנות לתקיפה - וזה מה שנותן ערך מוסף לכולם. זה קורה בטבעיות. אני לא רק מכריע בים, אלא שותף ללוחמה המרכזית ביבשה".

      עד כמה מסוכנת הפעילות הקרובה לחוף?

      סא"ל ש': "הצוללת נמצאת בסיטואציה מאוד מורכבת. היא קרובה מאוד לקרקע ויש סכנה מצד איתני הטבע. החבר'ה מחודדים. הם יכולים למצוא את עצמם יממה ללא שינה. לדוגמה, תרגלנו לאחרונה מצב לחימה. איש לא עצם עין 48 שעות. כשאתה מפליג בקרבת הקרקע זה אירוע מורכב. שני אנשים מנהגים את הצוללת, זה אומר שהניווט מאוד דקדקני וגם רמת הבטיחות. אנחנו מסכנים את עצמנו".

      סא"ל א' פורץ בצחוק: "בתעלה האנגלית תפסה את ש' (מפקד צוללת אח"י רהב, א"ב) סערה בדרך לארץ. זו מורשת הקרב הכי חזקה של הצוות שלו. גלים של שמונה מטרים. לא היה עומק לצלול בתעלה אז הם היו שלושה ימים קשורים. גם מי שישן קשר את עצמו".

      הצוללת אח"י תנין\ מרץ 2015 (דובר צה"ל)
      "היכולת שלך כצוללת לשהות קרוב לאורך זמן, ולגרום לעכברים לצאת מהמחילות והחורים שלהם - זה מה ששווה את הכול". הצוללת אח"י תנין, מרץ 2015 (צילום: דובר צה"ל)

      מה השלב הכי קריטי בלחימה?

      סא"ל א': "איתור של יעד הוא מרכזי. אתה מרכז את כל הכוחות שלך בצוללת. אירוע אחר, כשאתה פועל ככוח מתריע לכוח אחר. אתה אוסף את כל הכוחות שלך ואתה אומר להם המידע הזה עכשיו צריך להגיע למג"ד, למח"ט או למפקד האוגדה. אתה בדרך שואל את עצמך מה עם איום נגד צוללות? מה עם יש כלי מעצמתי שיכול לחשוף אותי? אני צריך לדעת להמשיך במשימה ולשמור על חשאיות".

      המזרח התיכון הפך למוקד משיכה עבור כלי שיט של צבאות זרים. היום אתם יותר מאוימים מבעבר?

      סא"ל א': "חד משמעית כן. האגן המזרחי של הים התיכון הפך לאמבטיה שכל העולם מעוניין בה. כולם רוצים לקחת חלק ולהשפיע, או לפחות לדעת מה קורה. מהרגע שיצאת מהנמל, גם לאימון, אתה תחת איום וזו סיטואציה אחרת מלחימה. החשאיות שלך מוטלת על כף המאזניים. יש איומים שונים מהאוויר הים והיבשה. זה התחיל עוד לפני הרוסים. כל ציי העולם חיים פה".

      הרוסים השתמשו בצוללת לתקיפה מטרות בסוריה אתה רואה שזה קורה בישראל?

      סא"ל א': "זו נקודה שאני מעדיף לא לענות ולעבור הלאה".

      דובר רבות על הצוללת ככלי אסטרטגי יקר מאוד. איך אתם רואים את התפתחות הצוללות בהשתתפות קרב היבשה בעתיד? מה עוד מתוכנן לבצע עם צוללת?

      סא"ל א': "זרוע הים לא רק לוקחת על עצמה את המב"מ, יש פה אלמנטים של יוזמה בלתי פוסקת לראות את המעורבות שלנו בכל זירות הפעולה. הייחודיות שלנו בלחימה היא חשאיות מתחת לסף הרעש. הצוללת נותנת לך מרחב פעולה. מעבר לתכנון גם את היוזמה. הכניסה שלנו לתודעה זה השינוי. כל הזמן יש אמצעים שמתפתחים בכל הרמות. יש לנו דרישות, רעיונות מבצעיים ואמל"ח לתת עוד כיסוי מודיעיני. זה הולך ומתעצם".

      חגיגות "יום מגן המולדת" ברוסיה ובחצי האי קרים, 23 בפברואר 2016 (רויטרס)
      ספינות הצי הרוסי בחצי האי קרים (צילום: רויטרס)

      הביקוש לשירות במעמקי הים במגמת עלייה בשנים האחרונות. בהתאם לכך הוחלט בחיל הים להעלות את רף הכניסה לקורס הצוללן היוקרתי, שמעטים מתקבלים אליו מדי שנה מתוך כ-2,000 מועמדים.

      "צעירים שרוצים להגיע לצוללות מדרגים ראשון צוללות, לפני טיס וחובלים. אתה רואה את זה במאות, לכן העליתי את הרף של הקבלה ליחידה. אני לא מקבל היום אנשים שבעבר עברו את הרף", אומר קצין בכיר בחיל הים, וציין כי מדובר במגמה שונה מצבאות זרים.

      "בעולם יש משבר קשה בתחום הצוללות", הוא מוסיף, "לפני חצי שנה הייתי בכנס בגרמניה והתברר כי 27 מ-28 ציים דיווחו על משבר בכוח אדם, חלקם דיווחו שהם מפעילים מחצית מהצוללות כי אין להם מפעילים, צוללנים, כולל ציים מאוד רציניים באירופה. אני הייתי היחידי שישב בשקט כי ידעתי שאני מצליח לאייש את כל הצוללות שלי. זה נובע ממודל שירות החובה אבל גם בגלל ציונות".

      צוללת אח"י רהב מגיעה מתקבלת בישראל מגרמניה. 17 בדצמבר 2015 (דובר צה"ל)
      הביקוש לשירות בצוללות בעלייה. טקס לכבוד אח"י רהב, דצמבר 2015 (צילום: דובר צה"ל)

      יש פערים גילאים ביניכם לפקודים שלכם. איך זה בא לידי ביטוי בצוללת שמפליגה למשך שבועות מחופי המדינה?

      "הבנתי מהם שפייסבוק היום מיושן ושיש היום דברים חדשים כמו אינסטגרם, או תמונות שאתה מעלה והן נעלמות אחרי כמה שעות", צוחק סא"ל א', "להפך, זה מה שמייצר קרבה וגישור בינינו. יש למידה הדדית ורצון לשמוע על העולם שלהם".

      סא"ל ש': "יש להם חיים של לוחמים. יש להם חוסן להיות מנותקים מחברה וממכשיר סלולרי, יותר מעשרים יום. יש תנאים לנהל שגרת חיים ארוכה. הצוללת מוציאה כל בוקר עיתון. יש משחקים. יש משימות. חוגגים בחגים. הם מקבלים חדשות מהמפקדה".

      הפועל באר שבע זכתה באליפות ישראל בכדורגל. החיילים בצוללת יודעים על זה?

      סא"ל א': "ברור. מה זאת אומרת. בטח. יש דיליי של זמן קצר. יש לנו לא מעט אוהדים של הפועל באר שבע בצוללות".

      סא"ל ש': "אנשים מחכים לעיתון. משחקי חברה ארוכי טווח. עיתוני לילה. חידונים. לפני שהסתיימה ההפלגה האחרונה הפסדתי הפסד קשה ומר במשחק 'תו השעה'".

      סא"ל א': "שבת בצוללת זו חוויה. פורים? חוגגים מסיבת תחפושות נושאת פרסים. ההווי חשוב בצוללת".

      מה עם התא המשפחתי?

      סא"ל ש': "אם יש משהו יותר קשה ממפקד צוללת זה להיות אישה של מפקד צוללת. מגיעה להן מלוא ההערכה".

      סא"ל א': "כלל הצוללנים עוברים את אותם קשיים, אך העול האמיתי הוא על הבית. הגיבוי מהמשפחות נותנות כוח".

      הפועל באר שבע אליניב ברדה (ברני ארדוב)
      האוהדים בצוללות מעודכנים. שחקני הפועל באר שבע חוגגים אליפות (צילום: ברני ארדוב)