צדות צעירות, מטילות עונשים ומחתנות בכוח: חיל הנשים של דאעש

דאעש מנהל מאבק קשה בשתי חזיתות עיקריות בתקופה האחרונה, ממזרח סוגרים עליו הכוחות העיראקיים והאיראניים, ומצפון הוא מתמודד עם הכוחות הכורדים הנתמכים בידי ארצות הברית. חזית נוספת, משנית, בה נאבק דאעש לאחרונה היא מול ארגון טרור אחר, אל-קאעדה. מנהיג הארגון, איימאן אל זוואהירי, הצהיר כי הוא מעניק "תמיכה דתית ופוליטית" להכרזת אמירות אסלאמית נוספת בסוריה.

משמעותה של הקמת אמירות כזו, שאמורה להתקיים במקביל לדאעש, היא הקמת מנגנוני מדינה אזרחיים של ג'בהת א-נוסרה, וביסוס שליטת הארגון באזורים אותם כבש, באמצעות לחימה בפלגים הנתמכים על ידי ארה"ב, ובמקביל כינון יחסים פוליטיים עם מספר ארגונים קטנים יותר. "הארגון סובל ממשבר לגיטימיות דתית במלחמתו בדאעש, ולכן אין לו ברירה אלא לשמור על קשריו עם אל-קאעדה" אומר עבד אל רחמאן אלחאג', בכיר באופוזיציה הסורית.

ארגוני מורדים אחרים ויתרו בעבר על שליטתם בשטחים הנשלטים כעת על ידי ג'בהת א-נוסרה, אך שטחים אלו מפורזים כעת מנשק, על פי הסכמים בין הצדדים. הקמת "מדינת א-נוסרה" בשטחים אלו דורשת הכנסת כוח חמוש על מנת לממש את ריבונותו.

המחתרת הכורדית PKK הנאבקת בדאעש, מקבלת לאחרונה רוח גבית מצעירים מערביים שמצטרפים לסניף הסורי של הארגון. צעירים אלו עוזבים את מקומות העבודה והמגורים שלהם כדי להתנדב להילחם עם הארגונים הכורדים בעיראק ובסוריה, כשחלקם מאומנים צבאית וחלקם באו מסיבות הומניטריות.

צעירים מערביים אלו נמשכים ברובם לאידאולוגיה הסוציאליסטית אליה נחשפו ברשתות החברתיות. הכורדים בסוריה ובעיראק נאלצים לדחות בקשות של צעירים רבים מהמערב משום שהם לא יכלו לממן את מחייתם. בנוסף, רבים מאלו שנכחו במקום קודם התבקשו לעזוב.

מי שזכו לחשיפה לאחרונה הן כ-400 נשים זרות וסוריות, שמשמשות כזרוע הנשית של דאעש. תפקידן לפקח על דרכיהן של הצעירות והנשים באזורי השלטון של ארגון הטרור, להטיל עליהן עונשים - מקנס חומרי, דרך אלימות נפשית וגופנית ועד לכליאה.

באתר lebanondebate.com פורסמה כתבה בה מסופר על בריטית בשם "אם עבדאללה" שמנהלת את הנשים, היא אינה שולטת היטב בשפה ולכן מעבירה הנחיות לסורית בשם "אם הג'ר".

פרט לאכיפת הסדר, תפקידן של הנשים הללו הוא למצוא צעירות לפעילי וראשי הארגון. לעיתים הן מחתנות אותן בכוח ותחת איומים, ויש צעירות שמתאבדות בגלל לחצים שמופעלים עליהן להינשא.

צעירה איראנית אלמונית הפכה לכוכבת רשת וגיבורה חברתית, לאחר שגילחה את שיערות ראשה כדי לתרום אותן לילדים חולי סרטן, וצילמה את ראש הקירח – ונטול החג'אב. בתמונה שפרסמה ברשתות החברתיות כתבה: "תרמתי את השיער שלי למלאכים הקטנים החולים בסרטן, וכאשר יצאתי לרחוב חשבתי לעצמי – אין שיער, אז אין משטרת המוסר", ועד מהרה הפכה למודל להערצה בקרב נשים רבות ברפובליקה האסלאמית המחייבת את כל הנשים לעטות כיסוי ראש על שיערן בכל פעם שהן יוצאות מהבית. התמונה פורסמה בעמוד פייסבוק בשם My Stealthy Freedom (החופש הגנוב שלי) המופעל בידי נשים איראניות המתנגדות לחובת לבישת החג'אב וצבר קרוב למיליון לייקים.

כבכל שנה, גם לקראת חודש הרמדאן הקרוב שיחל באמצע יוני, ממתינים מיליוני מצרים לסדרת הטלוויזיה ההומוריסטית שיוצר עאדל אמאם, גדול שחקני הקולנוע של מצרים, המוכר לישראלים מהסרטים הערביים של ימי שישי. הסדרה משודרת בימי החג בעת צפיית השיא המשפחתית, ומספרת על קמצן נשוי ואב לארבעה, שמתברר כי הוא בעצם איש עשיר מאוד, המונע מבני משפחתו הכול עד שהם נפרדים ממנו, ולאחר מכן מגלים שהוא מיליארדר ומתחילים לחפש אחר מקורות הכסף.
בסדרה בנו המוסלמי נשוי ליהודייה וחי עמה בחו"ל, עד שהם מחליטים לחזור למצרים כדי לחיות עם המשפחה, ובת אחרת נשואה לסלפי קיצוני. הדמות של אמאם, מאמון שמה, קוראת לפיוס עם הדתות, ביטול האלימות והשנאה וחיים בחברה מפויסת וסלחנית.

לאחרונה נודע כי צילומי הסדרה "מאמון ושותפיו" נעצרו במפתיע לאחר שרובן כבר הושלמו, כאשר השמועות מדברות על "צינון" או "כאב שיניים" בו לקה אימאם. אך מהדיווחים האחרונים מתברר כי הסיבה היא פוליטית, ובהוראה שהגיע ממסדרונות השלטון נדרש אימאם לשנות את התסריט של הפרקים שנותרו, ולהסיר מהם ביקורת שהתכוון למתוח על הנשיא א-סיסי. מדובר ככל הנראה בצעד נוסף של הצנזורה הנוקשה שמפעיל הנשיא א-סיסי נגד כל ביקורת לשלטונו.
עלות הפקת הסדרה, שחלקה צולמה באיטליה, היא 60 מיליון לירות מצריות, 40 מיליון מתוכן הן השכר של אימאם, שעמד בשבוע האחרון במרכזה של השערורייה. לפי הדיווחים אמאם התכוון לתרום חלק מעושרו לעניים. יותר מעשרת אלפים איש הגישו בקשות רשמיות למנהלת העניינים החברתיים עד שהתברר שמדובר בשמועה, ומפיציה נעצרו בעקבות החשד שהתכוונו להרוויח מהתשלום עבור הבקשות.