הפקחים לא באים, הדוח לא מיושם: משרד הכלכלה מזלזל בבטיחות העובדים

משרד הכלכלה ומשרד הבריאות פעלו בעצלתיים לקידום יישומן של ההמלצות ועדת אדם לקידום הבטיחות בעבודה - כך קובע היום (שלישי) מבקר המדינה יוסף שפירא בדוח על בטיחותם של העובדים ובריאותם. במקביל, הדוח מותח ביקורת חריפה על מדיניות הממשלה בכל הנוגע להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב.

על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, בשנים 2014-2013 נפגעו בכל שנה יותר מ-50 אלף עובדים בתאונות עבודה. לפי נתוני המינהל, בכל אחת מהשנים האלה נהרגו בתאונות עבודה 62 עובדים, כ-50% מהם עבדו בענף הבניין.

הנזק הכלכלי של תאונות עבודה אלו מסתכם בכ-15 מיליארד שקלים בשנה. לכן, הוקמה ועדת אדם שמטרתה, לבחון היבטים מערכתיים ולהמליץ על מדיניות ממלכתית לאומית בתחום זה. באפריל 2014 הגישה הוועדה לשר הכלכלה באותם ימים, נפתלי בנט, דוח שכלל המלצות לתיקון המצב הקיים ולקידום הנושא. על פי מבקר המדינה, המלצות אלו לא הגיעו לידי יישום עד למועד סיום הביקורת.

על פי הפורום לבטיחות בעבודה, בענף הבנייה ישנם 17 מפקחים ב-13 אלף אתרי בנייה. מספר פועלי הבניין הוא 240 אלף. מתחילת השנה מתו 16 אנשים בתאונות עבודה.

המבקר מתייחס לפעילות של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית בתחום הפיקוח והאכיפה במקומות עבודה. לשיטתו, פעילות זו היתה דלה ולא אפקטיבית. על פי המבקר, המוסד לא מילא את תפקידו - פיקוח על מקומות עבודה ואכיפה. כך, למשל, מפקחי המנהל ביקרו פעם אחת בלבד במקומות עבודה בין השנים 2013-2011. כמו כן המינהל לא הטיל כמעט קנסות על מעסיקים שהפרו הוראות הקבועות בחוקים הרלוונטיים. בשנים 2014-2013 פנו בכתב מפקחי המינהל לשישה מפעלים בלבד בדרישה להקים ועדת בטיחות, והוציאו רק 14 צווים למפעלים לתיקון הפרות בעניין זה.

עוד מציין המבקר פעילות לא אפקטיבית של המוסד לבטיחות ולגיהות. לדבריו, המוסד לא פעל באופן יזום כדי לאתר מקומות עבודה אשר פעלו בהם באופן סדיר ועדות בטיחות, והיה מעורב בפעילותן של ועדות בטיחות בפחות מ-10% מהמפעלים החייבים בהקמת ועדה כזו. יתרה מזאת, שיעור המפעלים הקטנים ואתרי הבנייה שהמוסד ביקר בהם, מתוך כל מקומות העבודה האלה המוכרים למינהל, היה מצומצם ואף קטן באופן ניכר משיעור המפעלים הגדולים שביקר בהם, וזאת אף על פי שדווקא במפעלים קטנים ובאתרי בנייה הסיכון לתאונות עבודה גדול יותר.

כמו כן נמצאו ליקויים בתפקוד מועצת המוסד לבטיחות ולגיהות ומינהלתו. מועצת המוסד, שמנתה בתקופת הביקורת כ-40 חברים, לא קיימה דיון מהותי בתקציב המוסד, לא קבעה סדרי עבודה לוועדות שמינתה ולא קיימה את דיוניה בתדירות הנדרשת. מינהלת המוסד לא קבעה את סדרי דיוניה ואת סדרי עבודתה וגילתה אזלת יד בכל הנוגע להסדרת פעילותה של ועדת הכספים. משרד הכלכלה לא קבע תקופות כהונה לחברי המועצה. מועצת המוסד או מינהלתו לא הגבילו גם את משך כהונתם של רואה החשבון המבקר ושל היועץ המשפטי החיצוני שהמוסד מעסיק במשך שנים רבות - 28 שנה ו-23 שנה, בהתאמה.

עוד מציין המבקר כי גם בפן הבריאותי, הפעולות של משרד הבריאות ורשם המחלות התעסוקתיות, שנועדו להגביר את הדיווחים על מחלות תעסוקתיות, היו מועטות. משרד הבריאות טרם החל להפעיל מנגנוני פיקוח ובקרה סדירים על שירותי הרפואה התעסוקתית שקופות החולים מספקות לעובד.

על פי המבקר על משרד הכלכלה, יש להחיש את טיפולו ביישום ההמלצות של ועדת אדם, ובעיקר לקדם ללא כל דיחוי החלטת ממשלה שתאפשר לשפר מהיסוד את אופן הטיפול של המדינה בתחום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית, ובייחוד את אופן תפקודם של המינהל ושל מערכת הבריאות. לשיטתו, פעילות זו תוביל לשינוי מעמדו הסטטוטורי של המוסד כתאגיד עצמאי ולשילובו עם המינהל, כפי שהמליצה ועדת אדם.

ראובן בן שמעון, ממונה בטיחות ומייסד הפורום למניעת תאונות עבודה, טען כי "הדוח החריף והנוקב לא הפתיע בכלל". לדבריו, "בטיחות העובדים איננה בסדר עדיפות אצל גורמי האכיפה ובראשן משרד הכלכלה". לטענתו של בן שמעון, במידה ולא יישמו את המלצות המבקר יש סיכוי רב שנראה עלייה נוספת בכמות הפצועים וההרוגים. "גורמי השלטון והאכיפה אינם קשובים למחאת הציבור בנושא זה".

כמו כן, על פי הדוח, "מדיניות הסדרתה של ההתיישבות הבדואים בנגב, שגיבשה הממשלה בשנים שלאחר אימוץ המלצות ועדת גולדברג, לא הגיעה כלל ליישומה המתוכנן". המבקר יוסף שפירא ציין כי הליכי החקיקה שהחלו הוקפאו ולא הוצעה מדיניות חלופית ליישום ההסדרה.

על פי הנתונים המצוינים בדוח, הרשות הממשלתית להסדרת ההתיישבות בנגב הצליחה להגיע להסדר לגבי אחוז בודד מתביעות הבעלות של שטחים. כמו כן, המבקר ציין כי רק כ-3,400 מתושבי הפזורה הבדואית – כ-3% – הסכימו להעתיק את מגוריהם ליישובים מוכרים מאז שנת 2008. עוד ציין המבקר כי היה חוסר תיאום בין הגופים השונים, כולל הרשות להסדרת ההתיישבות ומשרד החקלאות, במגעיהם עם האוכלוסייה הבדואית בנגב.

כמו כן, דוח המבקר מציין כי מצב התשתיות בחלק מהיישובים הבדואים המוכרים, בהם אל-קסום ונווה מדבר, לוקה מאוד בחסר. חלק מהיישובים האלה אינם מחוברים למים ולחשמל, ורק ביישוב אחד קיימת תשתית ביוב מסודרת. על פי דוח המבקר, "התשתיות אינן מספקות רמת חיים ראויה לתושבים".

יתרה מכך, הדוח מבהיר כי התושבים "מתוסכלים מחוסר פתרון" בנוגע להסדרת ההתיישבות, וחשים ניכור כתוצאה מהריסות הבתים החוזרות ונשנות בפזורה הבדואית. על פי הדוח, המצב שבו עשרות אלפי בדואים חיים ביישובים לא מוכרים, "הוא בבחינת קרקע פורייה להחלשת מעמדם החברתי-כלכלי ולהחלשת מעמדם ומשילות המדינה באזור הנגב. מצב זה עלול לעודד תופעות של פשיעה ועבריינות, שלהן השפעה שלילית על כל תושבי הנגב. עוד עלול הדבר להגביר תחושות של ניכור ונתק בין חלק מאזרחיה ובין המדינה".

יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, טען כי "את הקיפוח והאפליה הנוראית של תושבי הנגב הערבים, שהדוח מציג, ניתן לראות פשוט על ידי ביקור באותם כפרים אשר אינם מחוברים כלל לתשתיות, ללא מערכת חינוך או רפואה". לדבריו, "על המדינה לשנות כיוון ולהבין שפתרון הסוגיה אפשרי רק על ידי עבודה בשיתוף פעולה עם האזרחים עצמם, תושבי הכפרים הלא מוכרים".

עודה ציין כי תוכנית אב כוללת להכרה בכפרים הלא מוכרים הוצגה לנשיא המדינה ראובן ריבלין לפני יותר משנה, ולדבריו "עלותה נמוכה יותר מכל התוכניות הממשלתיות בנושא". הוא הוסיף: "רק הכרה בכפרים תבטיח את עתידם של כלל ילדי הנגב".

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה כי "עם כניסתו של השר אורי אריאל לתפקיד במאי 2015 פעלו המשרד והרשות בשיתוף פעולה לקידום תכנית חומש חדשה עבור האוכלוסייה הבדואית בנגב, לפיתוח תשתיות ולפיתוח חברתי וכלכלי. עם מינויו של יאיר מעין למנכ"ל רשות הבדואים באפריל 2016, פועלת הרשות להאצת ביצוע עבודות תכנון ופיתוח תשתיות ושכונות עבור האוכלוסייה הבדואית ולהגדלת התקציבים לנושא".

"אכן, מצב האוכלוסייה הבדואית בנגב בנושא הדיור דורש שינוי משמעותי, ולשם כך נדרשת חקיקה, שינוי נהלים, תקציבים ויכולות ביצוע לא שגרתיות", עוד נמסר. "להצעה זו שותפים משרדים רבים וביניהם משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה, והנושאים יוצגו בקרוב בפני שר האוצר. משרד החקלאות מצפה כי עם חילופי הגברי ברשות וכניסתו לתפקיד של יאיר מעין כמנהל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, יילמדו הערות המבקר ויופקו הלקחים הדרושים".

בהכנת הידיעה השתתפה טל שלו, כתבתנו הפוליטית