פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לא גישור חובה ולא נעליים

      החוק החדש, שמכונה בטעות "חוק גישור חובה" בתקשורת, מציע לזוגות שעומדים בפני פרידה לשקול מספר אפשרויות לפתרון המשבר, לפני שהולכים לרבנות. זה חוק שעומד לשנות סדרי עולם, וזה רק טבעי שיש אנשים שמפחדים ממנו. דעה

      לא גישור חובה ולא נעליים
      עריכה: ניר חן

      בסרטון למעלה: הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ' מסביר איך הופכים אהבה לשנאה יוקדת

      מאז שבוע שעבר ניכר שיח ער בתקשורת וברשתות החברתיות בעקבות כניסתו הצפויה לתוקף של החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה. חוק שבפי רבים מכונה "חוק גישור חובה". מה לא נאמר על החוק: שהוא פוגע בזכות ההתדיינות של האזרח, שהוא כופה שלום בית, שהוא יגרום לסבל, שהוא יפגע בשכר הטרחה של עורכי הדין ועוד ועוד. באופן טבעי כאשר עומד להיכנס לתוקף חוק כל כך משמעותי שבאמת עומד לשנות סדרי עולם, טבעי שגורמים מסוימים יעלו חששות וספקולציות בנוגע לעתיד לבוא. למען כל החוששים לשלומו של הציבור לאחר כניסת החוק לתוקף, אני מבקש להבהיר כמה נקודות שירגיעו את ציבור המתגרשים בישראל.

      ראשית חשוב להבהיר שאין כזה דבר "גישור חובה". גישור הוא הליך וולונטרי ולא ניתן לכפות על אף אחד לקחת בו חלק. שאלה טובה היא מדוע מוצג החוק בתקשורת כחוק גישור חובה? ייתכן והשם הוא קליט ונראה טוב ככותרת אך בפועל מדובר בדבר והיפוכו וטוב יהיה אם ייפסק לקרוא לחוק בשם זה.

      זוג צעיר עם בעיות בזוגיות (ShutterStock)
      הגישור אינו חובה - אבל הוא בהחלט אפשרות ראויה (צילום: ShutterStock)

      כעת ולאחר שעברנו על השלב הסמנטי, הרשו לי לקחת אתכם לעומק העניין. נכון להיום וטרם כניסת החוק לתוקף, יכול בן זוג המעוניין להתגרש, להנחית על בן זוגו, את מכת הגירושין, בהפתעה וללא הכנה נפשית כלשהי. מצב זה בו אדם מקבל הודעה קשה כהודעת גירושין ללא הכנה נפשית נכונה, הוביל בשנים האחרונות הן לאלימות בין בני זוג מתגרשים, הן לאלימות כלפיי הילדים המשותפים והן לריבוי מקרי התאבדות בקרב מתגרשים. מן הידועות היא שלאחר שאדם מקבל הודעת גירושין בדרך של כתב תביעה וללא הכנה מספקת קודמת, הוא הופך בין רגע ללוחם המוכן לאבד את כל היקר לו למען הנקמה באותו בן זוג שהודיע על הגירושין. גירושין שמתחילים בדרך שכזו מייצרים את מלחמות "הקרמר נגד קרמר" למיניהן ומכאן שיש לשנות את הפרדיגמה בנוגע לשלב הראשון בהליכי גירושין. וזוהי אכן מטרת החוק החדש.

      לפני ששולפים את התותחים הכבדים

      החוק החדש קובע שכאשר מעוניין אחד מבני הזוג להתגרש, הוא יכול להגיש בקשה ליישוב סכסוך בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. השאלה היכן להגיש את הבקשה ליישוב הסכסוך, תוגש בהתאם לשיקולים משפטיים שיהיו רלוונטיים במידה והליך יישוב הסכסוך לא יצלח בהמשך הדרך. הבקשה ליישוב סכסוך תוגש בטופס לקוני וקצר ולא יתאפשר לציין בה פרטים משמיצים ופוגעניים כלפי בן הזוג השני. זאת מתוך מטרה ולהשאיר את המילים הקשות להליך יישוב הסכסוך עצמו ועל מנת ולא לעזור למתגרשים להעלות את גובה הלהבות ללא סיבה משפטית מוצדקת.

      לאחר שתוגש הבקשה, יקבלו שני הצדדים הזמנה לפגישת מידע, היכרות ותאום (מהו"ת) ביחידות הסיוע שליד ההערכה המשפטית. ביחידות הסיוע יפגשו בני הזוג המתגרשים במהלך עד 4 פגישות עם עובדת סוציאלית מטעם יחידות הסיוע. תפקידה המוגדר של אותה עובדת סוציאלית יהיה לעזור לבני הזוג המתגרשים להבין מהן האפשרויות העומדות בפניהם לטיפול והתמודדות עם המשבר בחיי הנישואין. בין האפשרויות אשר יוצאו לבני הזוג יהיו: טיפול זוגי, גישור, גירושין בשיתוף פעולה ובמקרי קיצון – להמשיך בהליכי בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני (בהתאם למקום בו הוגשה הבקשה ליישוב הסכסוך בתחילת הדרך).

      אם כן לא גישור חובה ולא נעליים. חוק פשוט שבא ואומר לזוגות מתגרשים שלפני שמתחילים לירות בתותחים הכבדים, חייבים לעצור ולבחון האם יש דרכים טובות יותר לפתרון המשבר. נהוג לומר שכל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו. בהתאם ללוגיקה הזו, עומד החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה להציל גלקסיה שלמה.

      נדב נישרי הוא מגשר מומחה בגישור גירושין. בשבועות הקרובים יראה אור ספרו "להתגרש בשלום – המדריך המלא לגישור גירושין "בהוצאת סטימצקי
      http://www.nadavnishri.co.il