כסף לא חסר: מדוע ישראל נכשלת בהסברה בחו"ל ובמאבק נגד החרם?

דוח מבקר המדינה יוסף שפירא המתפרסם היום (שלישי) כולל שני פרקים העוסקים בתחום ההסברה, שמציגים תמונה עגומה של פעילות המדינה בתחום זה. על פי ממצאי הביקורת, ישראל אינה פועלת ביעילות נגד תופעת החרם והדה-לגיטימציה בזירה הבינלאומית – על אף שהממשלה העבירה תקציבים רבים לכך והעובדה שישנם משרדי ממשלה שתפקידם לטפל בנושא.

בנוגע למאבק בחרמות ובדה-לגיטימציה, ובכללו תנועת ה-BDS הבינלאומית, קובע המבקר כי למרות שהמשרד המתאים ביותר לעסוק בנושא הוא משרד החוץ, בשל הפריסה הגיאוגרפית שלו ברחבי העולם באמצעות שגרירויות ונציגויות ישראל, כמו גם בשל ההתמקצעות של אנשיו בתחום הדיפלומטיה וההסברה - בפועל החליטה הממשלה להפקיד את הטיפול בנושא בידי "המשרד לעניינים אסטרטגיים" ואף להעביר למשרד זה תקציבי עתק לצורך המשימה. לדברי המבקר, למשרד זה "עדיין חסרים היתרונות התפעוליים המובנים שיש בידי משרד החוץ".

על פי המבקר, סיכומים שגובשו לאורך השנים בין משרד החוץ לבין המשרד לעניינים אסטרטגיים, במטרה לייעל את העבודה אל מול איום מתגבר זה, לא יושמו. זאת, למרות שאותם סיכומים אף קיבלו את "הסכמתו ואת אישורו של ראש הממשלה", בנימין נתניהו. מדובר בעיקר על סיכומים שגובשו בשנים 2012-2010. מאז אותן שנים, תופעות החרם והדה-לגיטימציה הלכו והתרחבו, מה שמחזק את מסקנת המבקר כי הטיפול בנושא לא היה יעיל.

כך, למשל, בשנת 2013, החליטה הממשלה לחזק עוד יותר את חלקו של המשרד לעניינים אסטרטגיים במאבק בתופעות הללו, אולם ההחלטה לא הובילה לשינוי משמעותי בשטח. על אף הסמכויות הנרחבות שקיבל המשרד החל משנה זו, לא עלה בידו לנצל את מלוא התקציב שקיבל ולהציג הישגים משמעותיים בתחום. כמו כן, נכתב כי גם בשנת 2015, המשרד "עדיין לא מימש את תכניות העבודה האופרטיביות שלו".

בדוח נכתב כי "מאז הקמתו של המשרד לעניינים אסטרטגיים בשנת 2009, הוא לא קיבל שירותי מטה עצמאיים, לרבות ייעוץ משפטי, חשבות, רכש וניהול משאבי אנוש. מציאות זו גרמה להחלשת המשרד, שאמור בפועל להיות אחראי על מה שהמדינה מגדירה כאיום משמעותי". לטענת המבקר, גם לאחר שהתקבלו בהמשך החלטות בקבינט המדיני-ביטחוני על הגדלת חלקו של המשרד במאבק בתופעות החרם והדה-לגיטימציה, "לא היה בהחלטת הקבינט מאוקטובר 2015 כדי לספק פתרון לבעיית המחסור בגורמי מטה וניהול במשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, על אף שהמשרד נזקק לגורמים אלה לצורך מימוש האחריות שהוטלה עליו בהחלטת הקבינט".

גם משרד החוץ זוכה לביקורת בהקשר זה. "המחלקה לפעילות בחברה האזרחית לא גיבשה מדדים ברורים להשגת יעדי משרד החוץ בנושא המאבק בתנועת החרמות. משום כך, המשרד מתקשה להציג הישגים הנוגעים להתמודדותו עם ניסיונות הדה-לגיטימציה של ישראל ברחבי העולם בקרב חוגי האקדמיה, התרבות, האיגודים המקצועיים והציבור הרחב במדינות היעד. אדרבה, נראה מדיווחי הנציגויות כי הבעיות בתחום זה הולכות ומתעצמות", נכתב. אגף תקשורת והסברה במשרד החוץ, נכתב בדוח, "לא הוציא לפועל תכניות פעולה פרטניות לעניין המאבק בדה-לגיטימציה של ישראל בקמפוסים במוסדות להשכלה גבוהה בצפון אמריקה ובבריטניה".

הדוח מסתיים בקביעה כי על מערך הדיפלומטיה הציבורית במשרד החוץ להציג להנהלת המשרד "מדדים ברורים שיאפשרו לו להוכיח את מידת הצלחתו לממש את תכניותיו למאבק בתנועת החרמות. בהתאם לכך, על המשרד למפות את הצרכים של הנציגויות העוסקות במאבק ב-BDS, ולהציגן בפני המשרד לעניינים אסטרטגיים כדי שיוכל להיערך למימון הפעולות הדרושות למאבק בתנועת החרמות בחו"ל".

פרק נוסף בדוח המבקר עוסק בסיוע ובתרומה של ישראל למאבק באנטישמיות נגד קהילות יהודיות בעולם, שנמצאת גם היא במגמת עלייה מדאיגה. לטענת המבקר, שני משרדי ממשלה שונים – משרד החוץ ומשרד התפוצות – עוסקים בנושא, אולם כמעט ללא תיאום ביניהם. "עד תום מועד הביקורת לא שיתפו משרד החוץ ומשרד התפוצות זה את זה בתכניות האסטרטגיות שהם גיבשו – הגם ששני המשרדים פועלים בנושא המאבק באנטישמיות בחו"ל. כמו כן, בשלהי שנת 2015 נמצא כי משרד התפוצות עדיין לא הציג לממשלה את תכניותיו במישור האסטרטגי ובמישור האופרטיבי... פועלים במישור הממשלתי בתחום המאבק באנטישמיות בחו"ל שני משרדים באפיקים מקבילים שלא הניבו הישגים ניכרים".

בשורה התחתונה, מצביע הדוח על תופעה החוזרת על עצמה הן בתחום המאבק בדה-לגיטימציה וחרמות על ישראל והן בתחום המאבק באנטישמיות: פיצול סמכויות בין משרדי ממשלה שונים, שמוביל בפועל לחוסר בהירות לגבי חלוקת הסמכויות והתפקידים, מחסור באסטרטגיית פעולה מסודרת ושימוש לא יעיל בתקציבים. בהקשר של המאבק בדה-לגיטימציה, מסכם המבקר כי "על אף החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני מאוקטובר 2015 להסמיך את המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה לנהל ולרכז את המאבק הבין-משרדי בתופעת החרמות, מוצע לתת את הדעת על כך שעדין חסרים לו היתרונות התפעוליים המובנים שיש בידי משרד החוץ".

מהמשרד לנושאים אסטרטגיים נמסר: ''אנו מברכים על דוח המבקר המחזק את הצורך בקיומו של משרד שירכז ויתאם את כלל הפעילות בנושא ארגוני הדה לגיטימציה והחרם. המשרד לנושאים אסטרטגיים הוקם למעשה מחדש לצורך מאבק בדה לגיטימציה ובחרם בעקבות החלטת ממשלה מחודש אוקטובר 2015. בשנים שבהן עוסק הדוח, המשרד לנושאים אסטרטגיים עסק בעיקר בתחום האיראני. רק בחודש אוקטובר האחרון ניתנו למשרד הסמכויות לעסוק בנושא זה על פי החלטת הקבינט".

לכן, נכתב, "טענת המבקר על כך שנושא המאבק בחרם ובדה-לגיטימציה לא טופל כהלכה עד שנת 2015, מחזקת את החשיבות שבהחלטת הממשלה להקמת המשרד במתכונתו החדשה כך שהוא ירכז, יתאם ויתכלל את פעילות כלל משרדי הממשלה, גופי המדינה וגורמים אזרחיים בארץ ובחו"ל. השר לנושאים אסטרטגיים גלעד ארדן השיג לראשונה תקציב ייעודי בגובה 128 מיליון שקלים למאבק בחרם, ולאחרונה המשרד סיים לגבש את תכנית העבודה לשנים הקרובות ונמצא כעת בעיצומו של גיוס כוח אדם איכותי לטובת משימה חשובה זו".

עוד נמסר כי "כמשרד מטה המוביל את המערכה כנגד הדה-לגיטימציה וארגוני ה-BDS ובהנחיית השר ארדן, בוצעו בחודשים האחרונים פעילויות שקטות רבות בתחום שהובילו לשורת הישגים, פעילויות אשר נועדו להחליש את ארגוני הדה לגיטימציה שמנסים לפגוע במדינה".

רב סרן במילואים עמית דרי, כיום מ"פ בחטיבת יהודה העומד בראש תנועת "מילואימניקים בחזית", סיפר לוואלה! NEWS בשיחת סקייפ מניו ג'רזי על פעילות ארגונו בקמפוסים בחו"ל נגד תעמולת BDS. משלחת של חמישה חברים מהארגון, בהם ארבעה גברים ואישה אחת, כולם שירתו בעבר בתפקיד קרבי, שהו בשבועיים האחרונים בקמפוסים בקליפורניה, ניו יורק, ניו ג'רזי, ובוסטון ופגשו סטודנטים יהודים. בפגישות אלה הראו לטענתם תמונה אחרת מזו שעולה בדרך כלל מהתקשורת העולמית ומהתעמולה האנטי-ישראלית.

"גילינו הרבה בורות אצל אנשים שרוצים לייצג דווקא את הקו של מדינת ישראל, אבל לא בקיאים בעובדות אלמנטריות והיסטוריות", תיאר את רשמיו מהביקור בארצות הברית. לדבריו, סטודנטים יהודים מותקפים בקמפוסים בגלל יהדותם ובשל הטענה שהם מייצגים את מדינת ישראל. בעיניו, מדובר במתקפה אנטישמית. עוד טען דרי כי הוא וחבריו פנו למשרד החוץ בעבר והציעו לו לשתף פעולה בנושא, אך אנשי המשרד לא גילו נכונות.

לדבריו, פעילותו של משרד החוץ בתחום ההסברה בארצות הברית לוקה בחסר. "ארגונים כמו שוברים 'שתיקה', שאין אמריקני שלא מכיר אותו, או ארגונים של ה-BDS שמפיצים מידע בעייתי פועלים כאן - אך לא משרד החוץ. צריך חוצפה ישראלית שתביא אותנו כלוחמים וכקצינים שיסבירו את השיח האתי, לוחמים שהיו בשטח. צריך לשנות תודעה מבחינת האופן שבו אנחנו תופסים את תנועת ה-BDS שמדברת בטרמינולוגיה של הנאצים. היא לא רוצה דיאלוג, אין לה עניין בעובדות".

ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני), יו"ר השדולה לחיזוק מערך החוץ וחבר ועדת החוץ והביטחון, התייחס לדוח וטען: "תסריט האימים התגשם". לדבריו, "מפולת הסברתית גדולה הוסתרה בין הררי מילים ומלל. זגזוגי ראש הממשלה בין משרד החוץ לבין המשרד לעניינים אסטרטגים עלו לישראל בתבוסות מכאיבות במערכה על ה-BDS. במלחמת צוק איתן התווסף הכישלון ההסברתי על מחדליה האחרים של הממשלה שלא השכילה לנצח בקרב התודעתי את החמאס".