המבקר: מחסור במידע על חינוך מיני הוביל לעלייה בהפסקות היריון יזומות

מחסור במידע על התנהגות מינית אחראית בכל הגילאים הובילה נשים לבצע הפסקות היריון יזומות יותר מפעם אחת – כך עולה מדוח מבקר המדינה שהתפרסם היום (שלישי) בנושא. הדוח מותח ביקורת חריפה על התהליך המסורבל של הפסקת ההיריון על כל שלביו, מעקב לקוי של משרד הבריאות אחר הפסקות ההיריון והעברת מידע ידנית ולא ממוחשבת שמקשה על דיוק בפרטי הנשים והפסקות ההיריון. ואולם, על פי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2013 פנו 20,900 נשים לוועדות להפסקת היריון. בשנת 1990 המספר עמד על 19,100 – כלומר, חלה עלייה של 9%, בעוד האוכלוסייה גדלה ב-76%.

לפי הדוח, קיים נטל בירוקרטי מיותר בתהליך אישור הפסקות ההיריון ובביצוען. למשל, ציין המבקר יוסף שפירא מקרים שבהם נדרשת אישה להעביר אישור נוסף לפני ביצוע הפסקת היריון, אף שכבר התקבל האישור בעבר. כמו כן, מתח ביקורת על הסרבול מצד קופות החולים בכל הנוגע להחזרים למבוטחות על התשלומים לבתי החולים ולאופן שבו הנשים נאלצות לשלם מראש על ההליך, ולאחר מכן עליהן לעסוק בהחזר. אי הבהירות חל גם בכל הקשור להצגת מסמכים רפואיים הנוגעים למצב הנפשי של האישה, ואין אחידות בקרב המוסדות הרפואיים בקשר לגורמים שיכולים לספק חוות דעת רלוונטית בנושא.

הדוח מותח ביקורת חריפה על משרד הבריאות, אשר לא מקבל מידע מוסדר בנוגע להפסקות היריון לא חוקיות ולכן לא יכול לפעול נגד מוסדות רפואיים שפועלים כך. תהליך הפסקת ההיריון מתנהל ברישום ידני, שמביא לטעויות בקבלת המידע ובניתוחו וכך למשרד חסר מידע גם על הנשים שמבצעות הפסקות היריון ועל הסיבות לכך.

עוד עולה מהדוח כי הבקרה והמעקב של המשרד אחר הפסקות היריון יזומות אינם שלמים, הדיווחים מהמוסדות הרפואיים לא כוללים נתונים חיוניים או אפילו תרופות שהאישה נוטלת. כמו כן, המוסדות מדווחים ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) על התהליכים בהיקף שגיאות גבוה בשל העובדה הידנית, בטפסים שאינם שלמים, אינם מתואמים וקיימים פערים בקרב הוועדות המדווחות.

יתר על כן, מתריע המבקר על מחסור במידע בקרב כל הגילאים, על התנהגות מינית אחראית ועל שימוש באמצעים למניעת היריון. על פי הדוח, בבתי הספר התיכוניים במסגרת תכנית "כישורי חיים", פחות ממחצית מהיועצות העבירו תכנים בנושא קיום יחסי מין ושימוש באמצעי מניעה, ורק כשליש העבירו תכנים בנושא מניעת מחלות מין ואיידס. נוסף על כך, בתכנית המועברת בחטיבת הביניים אין שיעורים ייעודיים על שימוש באמצעי מניעה ומניעת מחלות מין.

בצה"ל, המבקר מצביע דווקא על מגמת שיפור שכוללת הדרכה מינית לחיילים וחיילות, הקלה בקבלת אמצעי מניעה וירידה בהפסקות ההיריון היזומות. בשנה, יש כ-615 הפסקות היריון בקרב חיילות חובה מתוך 860 היריונות בכלל. מסקר שערך צה"ל בנושא התנהגות מינית בקרב חיילות עולה צורך להמשיך למקד מאמצים על מנת להנחיל לחיילות וגם לחיילים הדרכה והכוונה לחינוך מיני.

לסיכום, הורה המבקר: "על משרד הבריאות לפעול כדי לייעל את פעולת הוועדות, לעקוב אחר הפסקות היריון לא חוקיות ולגבש עמדה בעניין הדיווח והטיפול בהן ולעמוד על האפשרות לזהות מומים בבדיקות בשלב מוקדם יותר של ההיריון. על משרד הבריאות והמוסדות המקיימים ועדות לתת לפונות לוועדות מידע בנוגע לאמצעי מניעה. על מערכות החינוך והבריאות להגביר את ההדרכות בבתי הספר בנושא חינוך מיני, ובייחוד בנושא השימוש באמצעי מניעה. כמו כן, על צה"ל להמשיך למקד מאמצים על מנת להנחיל לחיילות וגם לחיילים הדרכה והכוונה לחינוך מיני".

היבט נוסף אותו בדק משרד מבקר המדינה הוא אכיפת חוק המאבק בתופעת השכרות, שמאפשר לשוטרים להחרים ולשפוך משקאות אלכוהוליים במקומות ציבוריים בין השעות 21:00 בערב ועד 06:00 בבוקר. מטרת החוק, שנחקק ב-2010, היא להתמודד עם תופעת השכרות על היבטיה והשפעותיה השליליות על ידי הגבלת הצריכה.

אף שבחוק יש התייחסות מיוחדת לקטינים, ברוב המוחלט של המקרים שבהם שוטרים שפכו אלכוהול (86%) היו מעורבים אנשים בוגרים. רק ב-14% מהמקרים שפכו השוטרים אלכוהול של קטינים. מחוז חוף של המשטרה בולט בהקשר זה: 93% ממקרים אלו שהתרחשו בתחום אחריותו היו במעורבות בגירים, ורק ב-7% שפכו אלכוהול לקטינים. באשר לאיסור מכירת אלכוהול לקטינים, מצא המבקר כי בשנת 2014 סגרה המשטרה יותר ממחצית מתיקי החקירה בנושא. הנימוקים: חוסר עניין לציבור או חוסר ראיות.

המדינה החליטה ב-2009 על הקמת ועדה בין משרדית למאבק בצריכת אלכוהול מופרזת בקרב בני נוער, אלא שבפועל עד היום לא בוצע מחקר מעמיק שיספק נתונים על אודות היקף התופעה. מעבר לכך, ברישומי המשטרה לא מופיעים מספר המקרים על מקרי אלימות תחת השפעת אלכוהול ואף אין נתונים אודות היקף התחלואה הנגרמת במישרין או בעקיפים מאלכוהול.

עוד קבע המבקר כי הולכת ומתפתחת תופעה שבה בני נוער רוכשים אלכוהול באינטרנט ללא שנדרשו להציג תעודה מזהה. פעולה זו מבטלת למעשה את מערך האכיפה. "המציאות המתפתחת מחייבת את הרשות למלחמה באלכוהול לעדכן את התכנית הלאומית ולהתאימה להתמודדות גם עם תופעה זו", נכתב בדוח.

המבקר בחן גם את בדיקות האלכוהול שעורכים שוטרים לנהגים החשודים בנהיגה בשכרות. מהבדיקה עלה, בין היתר, כי מכשיר הינשוף המצוי בשימוש בידי המשטרה הוא מיושן, ואגף התנועה לא רכש ולא השלים את תהליך התקינה של המכשיר החדש – חרף העובדה שחתם על הסכם רכישה בשנת 2012.

תגובת המשרד לביטחון הפנים על סוגיית השכרות: "הדוח עוסק בעיקר בתקופת הממשלה הקודמת. בנושא תופעת שתיית אלכוהול מופרזת, הנחה השר ארדן את גורמי משטרת ישראל והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול לתת קדימות לפעולות מניעה ואכיפה בקרב צעירים תוך מתן דגש מיוחד לבני נוער. כמו כן, הנחה השר את אנשי משרדו להמשיך לטפל בנושא זה גם במסגרת תכניות המניעה המופעלות במשרד לביטחון הפנים כגון 'עיר ללא אלימות', סיירות ההורים, השיטור העירוני, מצילה ועוד".

על אכיפת המשטרה בתחום התעבורה והתמשכות תהליך רכישת מכשירי הינשוף נמסר: "השר לביטחון הפנים רואה חשיבות רבה במאבק בתאונות הדרכים, ולכן הנחה את המשטרה לפעול לחיזוק אגף התנועה בין השאר על ידי הכפלת מספר ניידות המשטרה ושיפור האמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשות האגף. בעקבות ביקור שערך השר לביטחון הפנים באגף התנועה, שם נחשף לעיכוב ברכישת מכשירי ינשוף עקב סוגיה תקציבית, הנחה השר ארדן לרכוש באופן מידי וללא כל עיכוב מכשירי ינשוף לשימוש משטרת ישראל. בעקבות הנחיית השר נרכשו 67 מכשירים שיועברו לשימוש אגף התנועה במאבקה בתופעת הנהיגה בשכרות".