פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "החלפנו שר ביטחון ימני - בשר שתומך בחלוקת ירושלים"

      ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי מאמין שליברמן ידבר עם חמאס, ואילו מרטין אינדיק, לשעבר שגריר ארה"ב בישראל, מרוצה מכך שיעלון הוחלף במי ש"תמך במאמצי השלום של קרי". האם הימין הקיצוני הכניס "סוס טרויאני" למשרד הביטחון?

      "החלפנו שר ביטחון ימני - בשר שתומך בחלוקת ירושלים"
      עריכה: ליאור נאור

      שתי התגובות המעניינות ביותר עד כה למינויו הצפוי של אביגדור ליברמן לשר הביטחון הגיעו בכלל מעבר לים, מארצות הברית. התגובה הראשונה התפרסמה אתמול (ראשון) בשעות הצהריים. מרטין אינדיק, הדיפלומט היהודי הוותיק שהיה מעורב במשא ומתן הישראלי-פלסטיני בימי הנשיא ביל קלינטון ואחר כך גם בתקופת הנשיא ברק אובמה, מיהר להביע אופטימיות עקב המינוי.

      "ליברמן אומר דברים איומים, אבל אני זוכר גם שהוא תמך בזמנו במשא ומתן של שר החוץ קרי, בשעה שיעלון העליב אותו", כתב אינדיק בחשבון הטוויטר שלו. אינדיק מדייק לחלוטין בעובדות ההיסטוריות. ב-2014, כאשר שר החוץ של ארצות הברית ג'ון קרי ניסה לקדם הסכם שלום עם הפלסטינים, שר הביטחון לשעבר משה יעלון התנגד לכך בחריפות. הוא כינה את שר החוץ האמריקני "משיחי ואובססיבי" ואמר כי התכנית הביטחונית שהוא הציע לישראל "לא שווה את הנייר שהיא כתובה עליו".

      ומה עשה ליברמן באותה תקופה? התחבק עם קרי בחום מול המצלמות, החמיא לו על תמיכתו בישראל, והצהיר ש"אנחנו לא נקבל הצעה טובה יותר מזו שג'ון קרי מציע לנו". ההצעה של קרי כללה חזרה ישראלית למתווה הדומה לגבולות '67, פינוי של עשרות התנחלויות בשטחים, ומציאת פתרון מוסכם על שני הצדדים לסוגיית ירושלים. הדרישה המרכזית של ליברמן, אז שר החוץ, הייתה שלרעיונות הללו יתווסף דיון בתכנית שהוא מקדם זה שנים - העברת יישובים ערביים בשטח ישראל, בהם אום אל-פחם, לשטח הרשות הפלסטינית, בתמורה לסיפוח התנחלויות גדולות כמו אריאל לשטח ישראל.

      פגישת אביגדור ליברמן וג'ון קרי בוושינגטון. ספטמבר 2014 (יח"צ , Jordan Silverman)
      ידידים קרובים. קרי וליברמן, 2014 (צילום: Jordan Silverman)

      אחרי התגובה האופטימית של אינדיק, בשעות הערב הפתיע גם ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי שאמר בכנס של העיתון "ג'רוזלם פוסט" בניו יורק כי הוא מאמין שליברמן הוא האיש שיצליח להביא להסכם ארוך טווח עם חמאס. "חמאס מתרחק מאיראן, הגיע הזמן לדבר איתם, ואני מאמין שליברמן הוא זה שיעשה זאת", אמר הלוי, שדעותיו המדיניות והביטחוניות מציבות אותו במרכז המפה הפוליטית, עם נטייה לשמאל. ואולם, גם הוא סבור שמינויו של ליברמן דווקא יתברר כהפתעה חיובית.

      "הליכוד החליף שר ביטחון שמתנגד להקמת מדינה פלסטינית, בשר ביטחון שתומך בחלוקת ירושלים", אמר לי איש ציבור ימני מוכר היטב. ואכן, ליברמן התבטא לאורך השנים, גם בכתב, בעד הוצאת שכונות ערביות שונות בירושלים, משטחה המוניציפלי של העיר, כלומר חלוקה בפועל של ירושלים לשתי ערים - עיר יהודית ועיר ערבית. לא ברור איפה עובר קו הגבול של ליברמן ומה יחסו לגבי העיר העתיקה ושכונת שייח ג'ראח, אבל הוא בוודאות אינו רוצה ששועפאט ועיסאוויה יישארו חלק מבירת ישראל.

      כל זה מדגיש עד כמה אבסורדית העובדה שמי שדחפו מאחורי הקלעים להדחת יעלון ולמינוי ליברמן הם האנשים הקיצוניים ביותר בשורות הליכוד והנהגת המתנחלים. זאב אלקין, יריב לוין, יוסי דגן ואחרים נפטרו מיעלון, אחד ה"ביטחוניסטים" הבכירים היחידים שמתנגד למדינה פלסטינית, והמליכו במקומו את ליברמן, שאמר רק לפני שנה וחצי שהוא מעוניין לקדם את יוזמת השלום הסעודית, המדברת על מדינה פלסטינית על בסיס גבולות 1967, עם חילופי שטחים.

      משה יעלון (משרד הביטחון , אריאל חרמוני)
      התנגד להקמת מדינה פלסטינית. יעלון נפרד מצמרת צה"ל, אתמול (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

      יכול מאוד להיות שאלקין ושותפיו חושבים שליברמן בתור שר ביטחון, יזכור מי אחראים למינוי שלו, ויימנע מלהרגיז אותם. מנגד, באותה מידה יכול להיות שאינדיק, שמיודד עם ליברמן באופן אישי, צודק לחלוטין והם למעשה הכניסו "סוס טרויאני" לתפקיד השני הכי בכיר במדינת ישראל. הרי עכשיו כשליברמן כבר בתפקיד מה הוא חייב להם ולמה שיספור אותם?

      התקשורת הבינלאומית מסקרת ביומיים האחרונים בשילוב של תדהמה וחלחלה את הדחת יעלון ומינוי ליברמן במקומו. שר הביטחון החדש מוצג כקיצוני, גזען וחסר עכבות. גם בצמרת צה"ל יש חששות רבים מהמינוי עקב התנהלותו המתלהמת של ליברמן בפרשת החייל מחברון.

      האינטרס המובהק של יו"ר ישראל ביתנו הוא לנסות להרגיע את כל החוששים והמודאגים, ולהוכיח שהוא למעשה שהוא איש אחראי, מפוכח ומתון. הדרך הטובה ביותר לעשות את זה, מבחינתו, תהיה להתקרב בצעדים גדולים לממשל האמריקני, בראש ובראשונה לידידו קרי, ולנסות במקביל לקדם מהלכים מעניינים גם מול העולם הערבי, שם ליברמן הוא כבר שנים הפוליטיקאי הישראלי המקושר ביותר.

      הסיכוי של כל המהלכים הללו להצליח נראה כמעט אפסי כל עוד ממשלת ישראל כולה מחזיקה בעמדות הקיצוניות של נפתלי בנט, אלקין ושותפיהם. עם זאת, זה לא ימנע מליברמן לנסות. מה שבטוח, ממשלת ישראל החדשה, בלי יעלון ועם ליברמן, הולכת להיות גזענית יותר, צעקנית יותר ופלגנית יותר - אבל לא בהכרח ימנית יותר.