בסרטון למעלה: מפגינים בתל אביב נגד מינוי ליברמן
מינויו של ליברמן לשר הביטחון עורר גל עכור של תגובות. ברקע עזיבתו הצורמת של משה יעלון שזכה להערכה רבה (בצדק!) ליברמן בוחר לא פעם ברטוריקה מתלהמת. הפצצת סכר אסואן ומתן 48 שעות להניה להחזרת גופות החיילים בטרם הוא עצמו יחזיר ציוד ויחזיר את נשמתו לבורא, הם שתי דוגמאות בולטות לכך. אחת מסיסמאות הבחירות של ישראל בתינו הייתה "שרק ליברמן מבין ערבית". רוסי ממולדובה מבין ערבית? נשמע כמו תחילתה של בדיחה.
הרטוריקה המתלהמת מוכיחה עד כמה מבין ליברמן את המזה"ת והמנטליות הערבית. במנטליות המערבית נחשבת רטוריקה מתלהמת לבזויה ונחותה. במנטליות הערבית לרטוריקה מתלהמת יש תפקיד פונקציונלי חשוב ביותר. ראשית היא באה לעודד את אנשיך ולוחמיך, להפיח בהם רוח קרב וללכדם, או כמו שאמר הרמטכ"ל דוד אלעזר במהלך מלחמת יום הכיפורים: "אנחנו הולכים לשבור להם את העצמות".
תפקיד נוסף וחשוב הוא לוחמה פסיכולוגית (ל"פ) מול האויב וניסיון להרתיעו מתקיפה גם כשהאויב חזק הרבה יותר. אחמדינג'ד ("היישות הציונית תימחק אם תתקוף את מתקני הגרעין באירן"), נסראללה ("במלחמה הבאה לוחמינו ישתלטו על הגליל") והניה ("אם חייל יהודי אחד ידרוך על אדמת עזה המשוחררת יתמלאו בתי הקברות הציוניים בגופות חיילי צה"ל") מרבים להשתמש בכך וגורמים לגופי הביטחון והמודיעין לעסוק רבות בכוונותיהם. הל"פ של אויבינו מוצלח, בעוד שישראל כושלת בתחום זה כבר שנים רבות.
כשנבחר מנחם בגין לראשות הממשלה במהפך 1977, נחרדו מצביעי המערך. העיתונאים והתקשורת חזו את סופה הקרב של המדינה. גם כשנבחר אריאל שרון לראשות הממשלה, ניבאו ששרון "הפירומן" יבעיר את המזה"ת במלחמה כוללת שבשלב שני תהפוך למלחמת עולם שלישית. איך זה נגמר בסוף כולם יודעים.
כשמונה מאיר דגן זצ"ל, לראשות המוסד, נחרדו בכירי המוסד ואף תיארו אותו כ"פיל בחנות חרסינה". החרסינה בחנות המוסד התחזקה ונצצה בתקופתו של דגן. כשסיים את כהונתו נפרדו ממנו בכירי המוסד בצער, בהצדעה ובאהבה.
כוחו של הדרג הצבאי בישראל גדול, יש שיאמרו גדול מדי. רק לפני זמן קצר פורסם כי רה"מ נתניהו ושר הביטחון לשעבר ברק ביקשו לתקוף את מתקני הגרעין באירן, אך בעקבות התנגדות גורמי הביטחון ובראשם הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי, בוטלה התקיפה. כוחו של הרמטכ"ל רב, קל וחומר מול שר ביטחון שאינו גנרל. דעתו היא הקובעת, אם לא להלכה, למעשה. סכר אסואן לא יופצץ. אם שעות השינה של איסמעיל הניה יתקצרו ושנתו תנדוד, תבוא על ליברמן הברכה. אם יחזיר את נשמתו לבוראו, תהיה לחנין זועבי סיבה טובה להזיל דמעות אמת.
לפני קרוב לעשור, בסוף 2006 מונה ליברמן ע"י ראש הממשלה אהוד אולמרט לשר לנושאים אסטרטגיים. הפרשנים הסבירו שהמשרד ישמשו למציאת סידור עבודה לחבריו. כמנכ"ל מונה קצין לשעבר בסיירת מטכ"ל ומפקד הימ"מ בדימוס חגי פלג, לשני תפקידים בכירים נוספים מונו: יהושוע די-גופר, לשעבר בכיר במוסד ויוחאי יאזדי בוגר סיירת מטכ"ל. הייתה לי הזכות להיות חלק ממשרד קטן ומקצועי, להכיר מקרוב את ליברמן האמיתי ולא את הדימוי התקשורתי. פתיחות מחשבתית, התייחסות עניינית, שיקול דעת ויכולת להחליט.
שעה לאחר השבעתו חייב שר הביטחון להיפגש בארבע עיניים עם הרמטכ"ל גדי אייזנקוט, איש אמת נטול פוזות ומניירות. ליברמן כבכיר, חייב להרגיע אותו בכדי שאייזנקוט ירגיע אותו בחזרה. הם ילמדו להכיר איש את רעהו ועשויה לצמוח מכך שותפות אמת לטובת כולנו. מיד לאחר מכן הוא צריך להיפגש לשיחת הרגעה עם סגן הרמטכ"ל יאיר גולן. שיתוף פעולה מיטבי איתם חשוב לליברמן, אך חיוני וקריטי למדינת ישראל. האחריות לכך מוטלת על ליברמן. לאחר הרגעת המטכ"ל והעומד בראשו, חייב ליברמן לשלוח מסר מפויס לנשיא מצרים עבד אל פתח א-סיסי, לפיו הוא תומך בוועידת שלום אזורית.
לך בכוחך זה אביגדור ליברמן ובעזרת השם תעשה ותצליח.