אנחנו עולים בזהירות במדרגות המתכת ונכנסים אל קרון הפעלת כלי הטיס הלא מאוישים (כטב"ם) של הטייסת. הטלפונים נשארים מחוץ לקרון מחשש להאזנות ודליפת מידע מסווג. הדלת נסגרת. המזגן פועל ומקפיא את העצמות, אבל באוויר מורגשת אווירת הדריכות. שלושה מפעילי הכטב"ם בדרגות סרן ורב-סרן עסוקים בבחינה של מסכי המחשב מולם. הם צופים בתמונות וידאו בשחור-לבן שמצלם אחד הכלים. זהו כלי טיס לא מאויש מסוג הרמס 450, שמרחף מעל אזור בנוי ברצועת עזה ומתעד את המתרחש באמצעות מצלמות מתקדמות. הבתים צפופים מאוד, מראה של מחנה פליטים. בזמן שהמפעילים מנהלים שיח מקצועי על המידע שנראה בברור על גבי המסך, מתנהלת בשטח שגרת חיים נורמלית.
השלב הראשון הוא לאתר את המבנים החשודים לפי מידע מודיעיני בהם מתנהלת פעילות טרור. כל מטרה היא שורה בת 12 ספרות על גבי דף חלק לבן, והרשימה ארוכה. הכוח מתאמן על איתור מטרות, זיהוי חשודים במרחב, וגילוי של מידע מודיעיני קריטי על האויב שמנסה בין היתר להסתיר מנהרות ומוצבים. קרון ההפעלה שהוצב על גבי משאית ינוע ממקום למקום בזמן שיפלו טילים ורקטות על עורף מדינת ישראל. רגע האמת כולל סריקה מקדימה של המפעילים הקובעת כי ניתן לסייע למטוסי חיל האוויר לתקוף את המטרה, אין מסביבה אזרחים שלא מעורבים בטרור ובסיומה יכריז המפעיל "שטח סריקה נקי".
מרבית אנשי הטייסת לובשים מדים ירוקים למרות הצבתם בבסיס חיל האוויר, וקצין בכיר בטייסת מסביר בריאיון מיוחד לוואלה! NEWS, כי אחרי צוק איתן הבין ארגון חמאס לפי היקף המטרות שנפגעו עד כמה הוא היה חשוף בפני המודיעין הישראלי ומהן יכולות האש של צה"ל. חמאס ניהל תהליך תחקירים, הפיק לקחים, קיים תהליך למידה עם חיזבאללה שמצדו צמא לכל מידע על שיטות הפעולה של צה"ל. לא ידוע מתי יהיה סבב הלחימה הבא, אבל די בטוח שלטייסת הזו יהיה חלק בו.
פעילות הטייסת מתחלקת לשגרה וחירום: איסוף מודיעין שוטף על האויב, ייצור מטרות בזמן אמת ובניית בנק מטרות, הכוונה של אש לעבר המטרות, וגילוי כל פרט שקשור לעולם התת-קרקעי שנבנה ביסודיות על ידי חמאס ברצועת עזה ועל ידי חיזבאללה בצפון.
"בעבר היינו עסוקים בכמות של מטרות, וכיום אנחנו עוסקים באיכות ובוחנים את ההשפעה שלהם על הארגונים שמולם נילחם", הסביר הקצין הבכיר בטייסת, "אני תמיד שואל את עצמי עד כמה תמונת הקרב מדויקת עבורנו? גם תוך כדי לחימה אני שואל את עצמי עד כמה אני רלוונטי? האם אני נוקט יוזמה או רק מגיב? אנחנו קוראים לזה לוחמת יבשה ולא קרב משולב. לא רק איך נלחמים ביחד כלי טיס לא מאויש, מסוק קרב, מטוס קרב, טנק, חי"ר, הנדסה וארטילריה ועוד - אלא איך כולנו יחד עושים את המשימה טוב יותר".
בטייסת מתגאים בכך ששיתוף הפעולה עם שאר הכוחות בצה"ל הולך ומתהדק. האימונים עם כוחות היבשה מתרחבים והופכים למשמעותיים. "היום המפקדים מקבלים ממני תקליטורים בהם ניתן לראות בסרטונים ובתמונות את המקומות אליהם הם יתמרנו במלחמה. כל אחד והתכנית האופרטיבית שלו. איך ייראה הכפר? מה יש בו? כולל מידע מודיעיני. היכן ממוקמים המוצבים", הסביר הקצין הבכיר. "עזרי הלחימה מאוד מעודכנים, ברזולוציה גבוהה וב-360 מעלות. הכול תוצאה של עבודה קשה בטייסת".
הקצין גם הדגיש כי דור מפקדי הפלוגות הנוכחי של צה"ל לא חווה את מלחמת לבנון השנייה והאחריות לצמצם את הפערים לגבי מה שמתחולל בכ-200 הכפרים השיעים בלבנון מוטלת בין היתר עליהם. "לכולם ברור שיש משמעות אדירה להתקפה הראשונה של הצבא גם ביבשה, ולכן אנחנו נעשה את הכול שהמידע שיעמוד לרשות הכוחות המתמרנים יהיה המדויק ביותר".
אחד השינויים בחשיבה בא לידי ביטוי באימונים עם היחידות המובחרות של צה"ל. אחת מהן היא מגלן. תרגילי היחידה לפשיטה על יעדי טרור מלווים באמצעות כלי הטיס הלא מאוישים של הטייסת, מתוך הנחה שחמאס וחיזבאללה יפעילו כלי טיס לאתר פעילות של צה"ל במלחמה. מטרת מפעילי הכטב"ם היא לאתר את הפעילות על הקרקע בזמן שלוחמי מגלן נערכים ללחימה.
"בסוף התרגיל אנחנו מעבירים תקליטור ובו צילומי הווידאו של שצילם הכטב"מ עם משוב מקצועי כיצד הם היו צריכים להסוות את הפעילות שלהם", מסביר הקצין על האימונים החדשים ומוסיף, "אבל אל דאגה. הם מעבירים גם לנו משוב ושואלים איך אנחנו לא זיהינו אותם כשהם נכנסו אל מקומות מסוימים. הלמידה היא דו צדדית".
בתרגילים אלו באים לידי ביטוי הייחודיות של טייסת המסוימת הזאת בהשוואה לטייסות כטב"ם אחרות. תהליך ההכשרה של המפעילים שכולל קורסים חיל התותחנים, בית הספר לקצינים של זרוע היבשה וקורס פיקוד ומטה (פו"ם) מאפשרים להם לדבר בשתי שפות: יבשתית וחיל אווירית. הכשרה זו מעניקה להם יתרון במיצוי המודיעין, או במילים פשוטות - לדבר ביעילות עם גורמים מגוונים באוויר, בים וביבשה.
האיום מולו ניצב צה"ל משתנה כל העת, וגרף הלמידה של האויב נמצא במגמת שיפור. כך גם יכולות ההונאה וההטעיה. דוגמה לכך ניתנה במבצע צוק איתן, כשלוחמי כוחות הנוח'בה, יחידת העלית של חמאס, היו מאובזרים בציוד לחימה דומה מאוד לכוחות צה"ל שכללו קסדה עם מצנפת ועד גומיות בנעליים. החשש העיקרי הראשוני הוא זיהוי כוח של צה"ל ככוח מחבלים והכוונה של אש לעברו.
האויב בגזרת לבנון וברצועת עזה מתאמץ להיעלם במהלך המערכה, והאתגר של מפעילי הכטב"ם הוא לאתר אותו מעל הקרקע, וגם כשהוא מתחת במנהרות. "יש משימות שבהן אנחנו נדרשים לשמור על כוחותינו מלמעלה, וכדי להיות אפקטיביים אנחנו תמיד צריכים לדעת איפה נמצא האויב ומה הוא עושה בסביבה הקרובה לכוחותינו ברגע שמתאפשר לכוון להכווין מטוסים של חיל האוויר שישגרו", אומר הקצין מהטייסת.
"הצטיידנו בשנים האחרונות בציוד טכנולוגי מתקדם. אני יודע לזהות דוד שמש שלפני רגע הדליקו אותו. יש גם לאויב מאפייני תת-קרקע שאנחנו יודעים לזהות ואני לא רוצה להרחיב על זה. יש בכך יתרון ולא רק חיסרון, כי כשהוא בתת-קרקע הוא עסוק בהגנה ולא בהתקפה. הוא לא מאיים כשהוא מתחת לאדמה. כשהוא יוצא - אנחנו שם. השאלה היא תוך כמה זמן אנחנו מסייעים למטוסי חיל האוויר לתקוף את המטרה מרגע שאיתרנו אותה. זה אתגר".
חיזבאללה וחמאס אימצו דוקטרינת לחימה חדשה שתכליתה היא להעביר את הלחימה לשטח ישראל. במבצע צוק איתן התפישה של חמאס באה לידי ביטוי באמצעות המנהרות שנחפרו לתוך שטח ישראל ובחדירת מחבלים לעומק השטח. בזירה הצפונית הכריז מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה כי במערכה הבאה יכבוש הארגון חלקים בשטח ישראל. גם אם יהיה מדובר בכיבוש שטח למספר שעות בודדות, בצה"ל מעריכים כי האיומים של הארגון השיעי מתורגמים לאימונים ומתבססים בין היתר על הידע שנצבר בלחימה בסוריה.
"האתגר שלנו הוא לזהות את האויב, שיודע להתפצל לחוליות קטנות מאוד מרגע היציאה ממנהרה ולא בהכרח להילחם במסגרות גדולות. הם לובשים מדים דומים לשלנו. נראים כמעט אותו דבר. הם מנסים לעשות את הכול כדי להטעות אותנו. יש להם אפילו וסטים כמו בצה"ל. תראה את הסרטונים ברשת", מסביר קצין בכיר בטייסת, ומוסיף כי הרגעים הדרמטיים ביותר הם הכוונת גורמי האש לירי בשטח ישראל כדי לפגוע במחבלים שחדרו. "ירי בשטחנו זה לא עניין של מה בכך. גם אם ברור לנו שחמאס חופר בשטחנו מנהרות. כל מפעיל יודע - אם החלטת להכווין אש בשטח שלנו זה הכי קיצוני שיש. אם חיל האוויר יתקוף בטעות את אזרחי ישראל זו תהיה תקלה שלא ניתן להתרומם ממנה. אתה חייב להיות בטוח באלף אחוז. אין מקום לטעויות. אפס ספיגת טעויות בנושא. גם בתת-מודע זה ברור לכולם שאנחנו עושים משהו חריג".
המנהרה הראשונה שנחשפה במהלך מבצע צוק איתן, ממנה יצאו לפחות עשרה מחבלים לתוך שטח מדינת ישראל בלב שדה סמוך ליישוב סופה, נראית נקודת מוצא נוחה לאימון לקראת המערכה הבאה. אך לפחות לפי הגישה בטייסת, המערכה הבאה תיראה אחרת לגמרי. "איתור היציאה מהמנהרה זה החלק הפשוט, כי אם הם מתפצלים לכמה כוחות קטנים במי אתה מטפל? אנחנו נערכים גם לזה. יש פה אחריות כבדה למפעיל. זה מאוד מורכב. האתגר שלנו הוא לאייש את העמדות בטייסת 24/7 בטובים ביותר ובמקצועיים ביותר. אנחנו מנסים כל הזמן לשפר את יכולת הפענוח ומניחים דגשים לזיהוי תת-קרקע. מבלי לפרט יותר מדי, אני יודע לעקוב אחרי כמה מטרות במקביל באופן אוטונומי, כולל כלי רכב".
היקף החימוש המדויק בו הצטיידו היחידות השונות בצה"ל באוויר, ביבשה ובים, והקישוריות המתבססות על מערכות פיקוד ושליטה זהות, מאפשרות למפעילי הכטב"ם לכוון באמצעות תקשורת מוצפנת את הכוחות לצורך פגיעה בהיקף מטרות נרחב. קצין בכיר נוסף בטייסת התייחס לסוגיה הרגישה. "למיטב ידיעתי הצנועה הקשר והתקשורת שלנו לא חדירים", אמר. על פעילות תחת מתקפת טילים ורקטות שיפלו בעורף המדינה ואולי גם סמוך לקרון ההפעלה הנייד, השיב קצין בכיר נוסף בטייסת בשחרור עקיצה קטנה לטייסים, "אנחנו פועלים בכל מיני שיטות, יש לנו גם יכולת ניידת. האם שיקול הדעת נפגע כשנוחתים לידך רקטות וטילים? אתה חלק מהמלחמה ולכן אנחנו מתאמנים על זה. חלק משדה הקרב. אך בזמן שטייס יכול לנטוש את המטוס, מפעיל כטב"מ לא יכול".
