"אתה רוצה שעון מים? תביא עשרת אלפים דולר". זהו הציטוט עליו סיפר עד המדינה י' לחוקרי המשטרה בעדותו נגד ארגון יצחק אברג'יל, שפתח תיבת פנדורה בכל הקשור להשתלטות הארגון לכאורה על החוף הדרומי בטירת כרמל, וסיפק הצצה לתהליך שבסופו על פי החשד מקבל ארגון פשיעה אישורים נדרשים מהעירייה לכל מה שיחפצו.
"אני מעביר את המעטפה עם הכסף לאבי צור", סיפר י' לחוקריו. "הסיכום היה שאני אתן את המעטפה לצור, והוא זה ייתן אותה לפרג'ון. צור אמר שאריה לא מרגיש בנוח איתי ולכן עדיף שהוא יטפל. אבי צור ו-וענונו נכנסים ללשכה וסוגרים את הדלת. אני ראיתי את אריה לפני שסגרו את הדלת. המזכירה לא נכחה. אחרי כמה דקות הם יצאו ביחד מהחדר, פרג'ון נשאר בלשכה. לחצנו ידיים ושאלתי מה עושים עכשיו? 'אל תדאג הכול בסדר'. שניהם אמרו לי שהם עובדים על זה".
לפי חומר החקירה שהגיע לידי וואלה! NEWS, ועדותו של אחד מעדי המדינה המשמעותיים בפרשת 512, הצליח הארגון להשתלט על החוף הדרומי בטירת כרמל תמורת תשלום שוחד בסך עשרת אלפים דולר שהועבר דרך אבי צור, מאעכר שמקורב לפוליטיקאים, ובאמצעותו, כך לטענתו של העד, הושגו אישורים בוועדות לתכנון ולבנייה. על אף החשדות הכבדים, התיק בעניין חוף הכרמל לא הבשיל לכדי כתב אישום, אך הוא מצביע על האופן הסמוי שבו גורמים עבריינים מתנהלים.
עד המדינה פתח לחוקרי המשטרה את הצוהר להתנהלות עיריית טירת כרמל בכל הקשור למתן היתרים, וסיפר כי החוף הדרומי של העיר החל להחליף את ידיו מיד עם מעצרו וגירושו של העבריין זאב רוזנשטיין, בשנת 2005. באותה השנה, מי שהיה ראש עיריית טירת כרמל הוא איש הבית היהודי אריה פרג'ון.
"קיבלתי טלפון מדוד שמרלינג (אחד האנשים המקורבים לארגון אברג'יל, י"א) אחרי שקראנו בעיתונים על המעצר של רוזנשטיין", העיד עד המדינה. "הוא אומר שיש משהו מעניין לגבי בולמס. בולמס זה היה הכינוי שלנו לרוזנשטיין. הגעתי לשמרלינג. היו שם אשתו ובנו. הוא אמר לי שיש כמה עסקים שהוא יודע אישית שמי שמנהל אותו זה הקוף שלו, אלי גרין. אני אמרתי לו, 'תביא את גרין', אני חבר ילדות שלו, אדבר איתו. דוד אומר לי 'לפני שתיגש אליו, צריך לעשות את זה בזהירות, כי לאלי גרין יש חבר, קצין משטרה גבוה שאחראי על רישוי עסקים במרחב החוף. דוד סיפר לי שיש קרקע בחוף הדרומי ואלי גרין מיופה כוח מטעם בולמס ואפשר לקחת את החלק של בולמס. אמרתי לו 'בסדר. זה טוב'. כן דובר על עוד עסקים של רוזנשטיין, כגון מסעדת אווזי בחיפה, בצומת וולקן ועוד. דוד התקשר לאלי ואמר 'קפוץ אליי, נדיה מכינה מרק טוב".
חוקר המשטרה: "הוא הופתע לראות אותך?".
עד המדינה י': "לא, הוא נורא שמח לראות אותי, דיבר איתי טוניסאית. שמרליג התחיל לדבר איתו, שואל אותו מה קורה עם החוף הדרומי, גרין אומר 'למה?', ודוד אומר 'כי לי יש איזה רעיון לגבי החוף'".
כאשר השניים מעלים את הרעיון להשתלטות על הטריטוריה של רוזנשטיין, החל גרין לפתח תחושות של פחד. "אלי אמר 'תשמע, דוד, בולמס עכשיו נעצר, הכול טרי, אני לא רוצה בעיות, אני מתערב בשיחה ואומר לאלי גרין 'לא יהיו שום בעיות'". בשלב זה, החל י' לעבור לאיומים קלים. "אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה?", אמר עד המדינה כאשר עמד גרין בסירובו, אך לשווא.
לתמונה נכנס המהנדס של אברג'יל, ומי שבפרשת 512 הופך לעד מדינה בפני עצמו, הכול כדי להשתלט על פיסת האדמה הנכספת. "התקשרתי לה' (המהנדס, י"א) ואמרתי לו 'החתיכת חלאה הזה, רופא שיניים לא בעניין', כי הוא רופא שיניים במקצועו. ה' אומר לי 'אתה בטוח?', אומר לי, 'עשית לו קצת שרירים?', ה' אומר 'תן לדוב יערות הזה לרכך אותו עד מחר (דוב יערות הוא כינויו של שמרלינג, י"א)".
כאשר נפגשים נציגיו של אברג'יל בפעם נוספת עם גרין, הוא מגלה את חששו: "אתם לא היחידים שפניתם אליי", אמר להם גרין. "ה' אמר לו 'מי שפונה אליך, אתה מפנה לי. מחר אתה מביא את המסמכים של החוף, מכינים מסמך כתוב ומעבירים את כל המניות של רוזנשטיין לי. אתם תיסעו לתל אביב, תחתמו על מסמך, רק שתדע שלי' יש גם את הכסף וגם יו"ר הוועדה המחוזית של מחוז הצפון, אדם בשם דוד שחר, והוא כבר יסדיר את הסיפור'".
בשלב זה, מתחילים להתעורר השאלות, כיצד להעביר את האישורים בעיריית טירת כרמל. "גרין שאל 'מה עושים עם טירה? שנים ניסינו לעשות שם משהו ושום דבר לא זז'. ה' אומר לו, 'לי' יש קשרים בטירה, סגן ראש העירייה, איציק וענונו הוא בידיים של י''. 'אריה פרג'ון', אומר ה' לאלי גרין, 'למד איתך בכיתה'. ה' אמר לו 'עכשיו שיש כסף יש תקציבים, עכשיו אנחנו רוצים להריץ את הדבר הזה'. נגמרה הפגישה. נפגשנו אצל עו"ד, הדפסנו פרוטוקול החלטה ובו י' מטפל בכל עניין ודבר בחוף הדרומי".
החוקר: "מה היה התפקיד של כל אחד?".
י': "התפקיד שלי היה להיות בפרונט שמה, לדחוף את העסק. הגעתי לחוף הים ביחד עם שמרלינג והתחלנו לחשוב מה נעשה עם המקום. פה יהיה מטבח, פה יהיה באר שנוכל לשאוב את כל השירותים, אז דוד אומר לי שצריך ללכת לעירייה לקבל אישורים".
כאן מגולל עד המדינה השתלשלות עניינים בעייתית לכאורה בכל הקשור לעיריית טירת כרמל. לפי גרסתו, הוא הלך לסגן ראש העירייה, וענונו, שהוא חבר ילדותו. "נפגשתי איתו באותו היום", העיד י'. "סיפרתי שלקחתי את החוף הדרומי והוא אמר לי 'אתה יודע שיש בעיה, ועדה מחוזית'. אמרתי לו 'תדאג למהנדס המושחת שלך, כל מה שאני צריך ממך זה בסך הכול שעון מים'. הוא אמר לי 'בסדר, אין בעיה, אני אדבר עם אריה פרג'ון. ואגיד לו שלקחת את זה ושאתה מריץ את זה ואתה הולך להגיש לוועדה המחוזית תכנית בנייה. במקביל, בוא איתי, תפתח רישיון עסק בטירת כרמל, אני בתור סגן ראש העירייה אחראי על זה. נעשה את זה מסודר".
לפי החוזה שהכריחו אנשיו של אברג'יל להחתים את גרין להעברת הבעלות על החוף, הם נאלצו לחתום על סכום של כ-250 אלף דולר, כאשר הכול תחת אחריותו של אברג'יל ובפיקוח של אנשיו.
חוקר המשטרה: "האם הסכום לפי החוזה על סך 250 אלף דולר הוא פיקטיבי?".
י': "לא שילמנו כלום. כשיצחק ראה את החוף אמר ישר, 'זה החוף שלי'".
לפי י', בעת הקביעה הזו של אברג'יל, נכחו במקום כל בכירי הארגון - איתן חייא, יעקב (עקא) שמעון, אהרון סוסן, והאיש הפעיל ביותר של אברג'יל באותם השנים, שלא נעצר בתקופת מעצרי 512, יניב בן סימון.
החוקרים התעניינו בסיפורו של י' והקשר שלו לאבי צור וביקשו ממנו להרחיב יותר, בעיקר לאור החברות עם בנו, רועי צור. "את רועי הכרתי בעקבות ביקורי שהיו אצל גרושתי, הוא היה מכר שלה", המשיך י' לשפוך אור על הפרשה. "אבא שלו היה מנכ"ל משרד החקלאות של אריאל שרון. הוא היה אומר 'אבא שלי חבר של דוד אפל הקבלן, מכיר את כל העולם'. שאלתי אותו, 'תגיד, יש לי חוף ים, אני רוצה לבנות. אבא שלך באמת מכיר את כל האנשים האלו?', אז רועי צור אמר לי אם אני יכול להביא מסמכי נסח טאבו ונראה איך אפשר לקדם את זה. יום למחרת נסעתי לקיסריה, שם הוא גר, נתתי לו את נסח הטאבו והוא פקסס את זה לאבא שלו וקבע לי פגישה עם אבא שלו בתל אביב".
החוקר: "ספר לי על נסיבות היכרותך עם אבי צור, אביו של חברך?".
י': "פגשתי אותו בתל אביב, התחיל לספר לי על הקשרים, ואמר שיו"ר הוועדה המחוזית חבר שלו, דוד שחר. הוא שאל: 'איפה הבעיה?', אז אמרתי לו שבעקבות החוק החדש שחוקקו בשנת 2004, חוק החופים, כל בנייה במרחק של 100 מטר מחוף הים מצריכה אישור של וועדה מחוזית, ובמקביל צריך גם ועדה ארצית כי זה מה שהחוק קובע. הוא אמר 'אין בעיה. יש לי בחור שעושה את כל הפרויקטים של דוד אפל. אם אתה עושה את זה דרכו, אני אומר לך שגם וועדה מחוזית וגם ארצית אנחנו עובדים'. שואל אם יש עוד בעיה? אני אומר לו שיש בעיה של הסדרת שעון מים. הוא שואל מי ראש העיר, אני אומר לו שזה אריה פרג'ון, הוא אומר לי 'אין בעיה, אני מסדר לך שעון מים'".
הפגישה בלשכתו של פרג'ון, לפי גרסתו של י', התקיימה מספר שבועות לאחר הפגישה עם צור. "אני אומר לאריה 'באתי עם כסף, אני רוצה להרים את הפרויקט הזה, אין לי בעיה להשכיב מאות אלפי דולרים בפרויקט הזה, אתה בתור ראש העירייה תעזור לי, אני אעזור גם לטירת הכרמל וגם לך וגם לדוד", מגלה י'. "יש לי מספיק כסף לפרויקטים האלו. ביקשתי ממנו שייתן לי למכור שמה ארטיקים בחוף הים. הראיתי לו אישור למכור ארטיקים. אריה נתן את ברכו".
למרות שסבר כי הפגישה הובילה להמשך קידום הפרויקט, התבדה י'. כאשר הגיע לשתול עצים בסמוך לחוף, הגיעה המשטרה ועצרה את העבודה. י' דרש מצור להגיע יחד עמו לעירייה כדי שיקדם את תכניות החוף. "הוא נכנס ללשכה שלו, אומר לי 'תחכה בצד'", ממשיך לגולל י' את סיפורו, "אני רואה את מה שהתנהל בלשכה, הדלת פתוחה, אבי צור הוציא את המזכירה של פרג'ון, אני בחוץ עם המזכירה ואני רואה את צור מדבר בטלפון. וסוגר את הדלת".
לאחר סיום הפגישה, הגיע האקדח המעשן. "עשר דקות אחר כך, הוא יוצא מהחדר ואומר לי בפרוזדור של העירייה מחוץ ללשכה, 'יש לך שעון מים, אני צריך עשרת אלפים דולר'", מעיד י'. "בדיוק הגיע וענונו, ואני עושה היכרות בין השניים. אבי צור אומר לדוד שהכול נסגר, אני אומר לדוד שהוא רוצה עשרת אלפים דולר. דוד אומר 'בוא ניכנס עוד פעם לפרג'ון, יחד עם צור'. פרג'ון הפעם קצת עצבני, הוא היה לחוץ, וענונו אומר לפרג'ון, 'בסדר הבנתי, אבל איך עושים את זה?', אריה מסתכל על דוד ואומר 'שיתרמו לקבוצת הכדורגל'. ואבי צור אומר לו, 'זה רעיון גאוני. אנחנו נקדם את הכדורגל שלכם. שיתרום לקבוצת הכדורגל'. הוא אמר לי שפרג'ון רוצה את הכסף מזומן. אמרתי 'בסדר, תחכו רגע, אני כבר חוזר'. נסעתי ברכב שלי ג'יפ לצ'יינג'. אומר לעצמי שאהיה יותר לארג', אני צריך את שעון המים הזה, מושך 40 אלף שקל במזומן, חוזר עם אבי ללשכת העירייה". וכך, לפי עדותו של י', נסגר המקרה באופן סופי, והחוף הדרומי עבר לידיו של אברג'יל, למרות שכלל לא ראה רווח ממנו.
פרג'ון זומן למתן עדות בפרשה זו. בעדותו, התפלא פרג'ון על זימונו, והתעניין מדוע אחרי כל כך הרבה שנים המשטרה מתעניינת בכך. החוקרים ענו: "יש חומר חדש". בחקירתו, הסבירו החוקרים לפרג'ון כי הם אינם סבורים שהוא קשור לארגוני פשיעה, אך דרשו לדעת פרטים לגבי המקרה. פרג'ון סיפר כי ידע שארגוני פשיעה רוצים להשתלט על חוף הקשתות, אך טען כי חשב שמדובר בראש ארגון פשיעה אחר, עמיר מולנר.
"הופיעו בלשכתי שלושה אנשים בנושא חוף הקשתות", סיפר פרג'ון בעדותו במשטרה. "לטענתם, הם לקחו שטח מאלמנה, והשטח בבעלותם, והם רוצים לפתח את השטח. הציגו מפות. אני אמרתי להם שאין סיכוי שיאשרו להם, מהסיבה שהעירייה רצתה לפתח את החוף כחוף מוכרז, ומשרד הגנת הסביבה לא אישר אפילו לשים ברז. אמרתי להם את זה. למרות הכול, שלחתי אותם למהנדס העיר, שיציגו את התכניות, שיגישו מה שהם רוצים להגיש. הדגשתי בפניהם שמי שדן בזה זה לא ועדה שלנו, אלא ועדה מיוחדת הנקראת ועדת חוף, שהיא דנה בכל הבקשות. ועדה ארצית".
לדברי פרג'ון, לאחר תקופה מסוימת נתפסו האנשים שהופיעו במשרדו בחוף והחלו לבנות במקום ללא אישורים. "קיבלתי דיווח שיש מישהו בחוף הקשתות עם משאית מלאת דקלים, מנוף, ושותל את הדקלים שם", העיד פרג'ון. "שלחתי את הפיקוח לבדוק ואכן זה המצב. יצאתי עם עורך דין לראות וראיתי אדם עם צינור, משקה. שלחתי מיד את מחלקת המים לבדוק מניין לוקח מים. התברר לי שהוא מתחבר לצינור המים הסמוך למפעלים ללא אישור. נתתי הוראה מיד לנתק אותו. מיד פניתי לוועדה לשלוח את הפיקוח, על מנת להוציא לו צו פינוי, ולוועדת מחוז חוף להוציא צו פינוי. ואז התחיל מחול שדים. משרד הפנים התערב עם הנציגות של האכיפה שלו. עדכנתי את מפקד התחנה בזמנו, רב פקד צמח, שאבקש סיוע של המשטרה עם הפקחים שלי. ומיד התחלנו בתהליכים להוצאת צווי הריסה".
לדבריו של פרג'ון, לאחר מספר ימים הופיע במשרדו אדם שהוא אינו זוכר את שמו והציע לו "תרומה".
"הגיע למשרדי בחור לבוש ברישול, וללא תיאום ביקש להיפגש איתי", העיד פרג'ון. "הוא טען שאני מתנכל לו. זה השטח שלו. עניתי לו גם אם השטח שלו, הוא צריך להגיש בקשה לשטח. להבנתי, הוא רמז להביא תרומה, סילקתי אותו מהמשרד, אמרתי לו 'תעוף לי מהחדר. אם אתה רוצה לתרום תתרום למי שאתה רוצה, אבל זה לא ימנע את פינויך מהמקום'. מיד התקשרתי למפקד התחנה, נפגשנו במשרדו, הוא כבר עדכן אותי שמעורבים שם גורמים עברייניים בכירים מאוד, והנושא מטופל על ידי היחידות הארציות ואמר לי 'יש לך חפרפרת בעירייה', שהם טוענים לפי הדיווח בידיו שמישהו בעירייה אישר להם לעשות מה שהם רוצים. שאלתי במי מדובר? 'אומרים שחושדים בסגן שלך'. שאלתי איזה סגן? אמר לי 'וענונו'. חזרתי לעירייה וקראתי לוענונו. אמרתי 'הם חושדים בך שאתה נתת את האישור'. הוא הכחיש מכל וכל. אמרתי לו שהנושא בטיפול משטרתי ואני מקווה שהוא לא מעורב".
החוקרים התעניינו גם בתרומה, שלכאורה העבירו אנשיו של אברג'יל לקבוצת הכדורגל העירונית. תשובתו של פרג'ון הייתה: "כששמעתי שתרמו לקבוצה שאלתי 'למה קיבלתם תרומה מהמשוגעים האלו? מה אתם צריכים להתעסק איתם?', אמרו שלוקחים תרומה מכל מי שרוצה לתרום".
וענונו עצמו הכחיש לחלוטין בחקירתו את הטענות והפנה אצבע מאשימה דווקא כלפיי פרג'ון עצמו. "אם הייתם בודקים את הכול, הייתם רואים שאני פלס", אמר וענונו בחקירתו. "תבדוק מי עבד מסביבו, ותדע לגבי התרומות. עשיתי פגישה עם אבי צור ופרג'ון, אבל לא זוכר מה היה בפגישה ואם הייתי בפגישה".
אבי צור עצמו גם הכחיש בחקירתו את כל מה שיוחס לו, למרות שבמשטרה הטיחו בפניו כי היה חלק ממנגנון העברת כספים. "יכול להיות שכן הייתי בפגישה, אבל אני לא יודע מי זה אריה פרג'ון. אני לא מכיר את יצחק וענונו. אף אחד לא בא עם כסף ואף אחד לא נתן כסף, לא בנוכחותי ולא לידי".
ראש עיריית טירת כרמל לשעבר אריה פרגון מסר בתגובה, כי מה שהיה לו למסור הוא מסר באופן מפורט בעדותו.
דוד שחר, יו"ר הוועדה אמר בחקירתו: "היו דיבורים או בקשה דרך אגב, לא השפעתי על אישורים. אבי צור לא דיבר איתי אף פעם. אולי דיבר איתי איציק וענונו, סגן ראש העירייה של פרג'ון. הייתי אאוטסיידר בעירייה. אני יודע שהם רצו לחבר מים להשקות עצים, להקים מסעדה, כעיקרון היה צריך לקבל אישורים ואין בעיה".