אירועים ממלכתיים הם דבר שבשגרה עבור ראשי המדינה. יום השואה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה ויום העצמאות הם כמה מתוך רשימה ארוכה של ימים שבהם מתקיימים אירועים ממלכתיים שתופסים מקום בלוח הזמנים הצפוף של פוליטיקאים, של אישי ציבור ושל בכירים בשירות המדינה. רוב הטקסים אינם דתיים, ורוב המשתתפים בהם, אף שאינם נוהגים לחבוש כיפה מדי יום, מחזיקים כזו במשרד או בתא הכפפות ברכב. ואז, רגע לפני כניסתם, הם שולפים אותה - שחורה, סרוגה או כיפת קרטון לבנה - מהדקים אותה חזק לראשם, והופכים בן רגע בחזותם לדתיים או חרדים. וכשתם הטקס, חוזרת הכיפה למקומה.
לפני כשנתיים, בטקס האשכבה לראש הממשלה לשעבר אריאל שרון שהתקיים ברחבת משכן הכנסת, ישבו מרבית המנהיגים כשכיפה לראשם. ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר יש עתיד יאיר לפיד ואפילו סגן נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן וראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר. לעומתם, בניו של ראש הממשלה לשעבר, עמרי וגלעד שרון, ישבו בטקס גלויי ראש. הטקס עצמו כלל אמירת פרקי תהילים, והיו שראו בכך צעד מתריס.
עוד קודם, בתקופת כהונת לפיד כשר האוצר, כשנחשב ל"אויב החרדים", הוא סירב להשתתף בטקס מכירת חמץ של המדינה יחד עם הרבנים הראשיים. לפיד שיגר לטקס את הרב שי פירון, שר החינוך באותה תקופה, ומעולם לא הסביר מדוע לא הגיע אליו. בציבור החרדי התעוררה בעקבות היעדרותו סערה וגורמים רבים ניסו לטעון כי הסיבה היא שלפיד מעוניין להימנע מתמונות עם כיפה יחד עם הרבנים הראשיים.
"חלק מהמנהיגות הישראלית מבינה שהליברליות עולה על גדותיה", טוען הרב דב הלברטל, בניסיון להסביר את התופעה. "ייתכן שבכך שהם מניחים כיפה לראשם בטקסים אלה, הם משקיטים את מצפונם ומנצלים הזדמנות להעביר מסר על כך שהם עדיין שמרנים במידה מסוימת. מבחינתם של אישי ציבור או פוליטיקאים זה מסר כמו 'המדינה לא הורידה את הכיפה מראשה. אנחנו לא לגמרי ליברליים'".
ד"ר חיים זיכרמן, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, טוען כי רוב הטקסים, כמו ביום השואה או ביום הזיכרון, הם טקסי זיכרון שיש בהם קדיש ונאמרות בהם תפילות. "בטקס הדלקת המשואות אף אחד לא בא עם כיפה כי ברור לכולם שזה טקס חילוני. בדרך כלל זה בטקסי אבל, לא בטקסים של שמחה. טקסי האבל נתפסים בזיכרון הלאומי כטקסים שמחוברים לשורשים וליהדות, וממילא חלק מהזיכרון הלאומי בטקס כזה הוא השיבה למקורות".
זיכרמן הוסיף כי יש מנהיגים ופוליטיקאים שמניחים לעתים כיפה לראשם בטקסים שאינם בעלי אופי דתי, אך זה בשל אי היכולת להבחין מתי יש צורך לשים כיפה. "לפעמים הרצון להפגין את הקשר הדתי יוצא קצת מהקשרו", הוא הסביר.
במרץ האחרון הסתבך נתניהו סביב נושא הכיפה לאחר שאירח בלשכתו קבוצת עולים מתימן. אלה הביאו עמם לפגישה ספר תורה בן כ-800 שנה. נתניהו נעמד להצטלם עמם יחד עם הספר כשהוא גלוי ראש, ללא כיפה. בציבור החרדי מיהרו לתקוף אותו. הביטאון החרדי-ליטאי "יתד נאמן" כתב על כך: "לפעמים קבלת פנים חמה עלולה להיות מצנן רוחני. כך מצננים את היורה של יהודים לוהטים. מסע התלאות אולי טרם נשלם, שמא הוא רק מתחיל".
אחת השאלות המרתקות סביב המנהיגים והכיפה היא אם יש חשיבות לסגנון הכיפה. נתניהו מקפיד על כיפה סרוגה שחורה, כזו שאינה מזהה אותו עם שום מגזר או סקטור בציבור הדתי והחרדי. יו"ר האופוזיציה, יצחק הרצוג, מקפיד על כיפה סרוגה צבעונית, ולפיד על כיפה בסגנון זו שמחלקים בכותל המערבי.
"להבדלי הכיפות יש משמעות", קבע הלברטל. "מי שחובש כיפה שחורה הוא לא בהכרח מזדהה רק עם החרדים, אבל מי שחובש כיפה סרוגה בוודאי מביע בכך קביעה נגד החרדים. כיפה שחורה אינה מזהה אותך בהכרח עם המחנה החרדי. כיפה סרוגה עלולה כבר להפוך אותך לדתי".