הישראלים אוהבים להתלונן והם מקפידים לעשות זאת מסביב לשעון, כמו מקצה אולימפי נעדר קו סיום. בשיחות סלון, ברשתות החברתיות או בשיחה שנכפתה על ידי נהג מונית - אנחנו נהנים מזה, ולרוב יש לנו סיבה לא רעה להתלונן. תחושת הביטחון יורדת, יוקר המחיה עולה, ואנחנו מוקפים במיליוני אזרחים שהיו יכולים להיות ראשי ממשלה מצוינים, לו רק היו נותנים להם את הקרדיט.
ואז מגיע יום העצמאות, והישראלים נשאלים על המהות - תחושת הגאווה במדינה שלהם. וכמו כביסה מלוכלכת שראוי שתישאר בין כותלי הבית, הם מספקים תשובה מוחצת - רובם גאים במדינה הזאת, אחרי הכול.
סקר מיוחד של וואלה! NEWS לרגל יום העצמאות ה-68, שערך פרופסור קמיל פוקס מאוניברסיטת תל אביב, מראה כי 85% מהישראלים גאים במדינה שלהם. 53% ענו כי הם גאים במדינה, 32% די גאים, ורק 11% מהישראלים אינם גאים במדינה.
עם זאת, כאשר הפוליטיקה נכנסת למגרש, הגאווה הלאומית מפנה את מקומה והסיפור משתנה לחלוטין. כמחצית מהישראלים (48%) ענו כי אינם גאים בממשלת ישראל. רק 18% ציינו כי הם גאים - הן בקרב היהודים והן בקרב הערבים. נתון מעניין הוא שבקרב היהודים נרשם אחוז גבוה יותר שאינו גאה בממשלה (50%) לעומת הערבים (42%), שכלל לא מיוצגים בה.
האם ערביי ישראל גאים במערכת הביטחון ובצה"ל? 54% מהם ענו שהם גאים (27%) או די גאים (27%), לעומת 24% שאינם גאים במערכת הביטחון. בקרב היהודים השאלה כלל אינה על הפרק - 92% גאים במערכת הביטחון (54% גאים, 38% די גאים) ורק 6% מהיהודים בישראל ענו שאינם גאים במערכת הביטחון.
אבל צה"ל זה סיפור אחד, והמשטרה זה סיפור אחר לחלוטין. המפכ"ל רוני אלשיך צריך להיות מודאג מכך שרק 14% מהישראלים ענו שהם גאים בתפקוד המשטרה שלהם (לעומת 49% בשאלה על צה"ל), ו-43% ענו שהם די גאים. 37% מהישראלים ענו כי אינם גאים בתפקוד המשטרה (לעומת 9% בלבד שאינם גאים בתפקודו של צה"ל).
גם כאן הפילוח בין יהודים לערבים מעלה מסקנה לא צפויה. דווקא במגזר הערבי, שסובל מהיעדר אכיפה וממחסור בתחנות משטרה בעריו, 30% ענו שהם גאים במשטרה - לעומת 11% בלבד מקרב היהודים שגאים בתפקודם של כחולי המדים.
הסקר כלל 595 נשאלים, מהם 494 מהאוכלוסיה היהודית ומאה מהמגזר הערבי. התשאול באוכלוסייה היהודית נעשה על ידי פאנל האינטרנט של חברת פאנל פרויקט המדגם, בהנהלת ד"ר אריאל איילון. התשאול באוכלוסייה הערבית נעשה על ידי חברת סטט-נט, בהנהלת יוסף מקלדה. הסקר נערך בפיקוחו של פרופסור קמיל פוקס מאוניברסיטת תל אביב.