בווידאו: אולפן וואלה! NEWS עם מפת האיומים על שי שירזי, שחוסל בתחילת השבוע בתל אביב
"מי שעשה את המעשה הזה, שיישרף בלהבות". במילים אלו הביע את דעתו ראש ארגון הפשיעה ריקו שירזי על ניסיון החיסול של זאב רוזנשטיין בשנת 2003 ברחוב יהודה הלוי. הפיצוץ קטל את חייהם של שלושה אזרחים חפים מפשע. ניכר היה כי האווירה בחדר, כשנעצר בפרשת 512, היא רגועה. בניגוד לחקירות אחרות בפרשת הענק, ריקו שירזי זכה ליחס נינוח יותר, אולי בשל מזגו הנוח בדרך כלל. עדותו של שירזי בפרשה, שהגיעה לידי "וואלה" NEWS, לא רמזה כהוא זה לגבי הסכסוכים הקשים שיש לבנו שי מחוץ לחדרי החקירות. הסכסוכים הגלויים עם העבריין הנתנייתי ברוך בוקל, והסכסוכים הישנים יותר עם ספיחי משפחת אבוטבול, מול קואליציה עם דומרני, יצרה סיר לחץ של ממש.
חוקרי ימ"ר תל אביב, שכיבדו מאוד את שירזי, גם הסכימו איתו, בדרך לא אופיינית לחקירה, בשורה של נושאים. "גלעד ארדן שר המשטרה עכשיו, ליכודניק", אמר שירזי לחוקריו. "פשלה קטנה, זו בעיה גדולה". החוקרים נטו להסכים עם האיש, שזוכה לכבוד בעולם פשע הישראלי וגם בקרב חוקרי המשטרה. אותו הכבוד לא סייע לאיש הססגוני כהוא זה כאשר בנו שי חוסל בתחילת השבוע. חוקרי המשטרה, שבחדרי החקירות חילקו לו כיפים לאורך הדרך, לא הסכימו לשחרורו להלוויית בנו היחיד, אהוב לבו, אותו ניסה בכל דרך להרחיק מעולם הפשע.
עם כל הכאב של אב בעקבות חיסול בנו ולמרבה האירוניה, האישומים העומדים נגדו הם בדיוק על אותו עניין: ניסיון לרצוח את בנו של מי שאז נחשב ל"נסיך" של עולם הפשע, אסי אבוטבול. אותו ניסיון בא לאחר ששנתיים קודם נרצח אביו, המלך הבלתי מעורער של ההימורים בישראל והקינג של נתניה פליקס (בייזה) אבוטבול. כיום שירזי מרצה עונש של שמונה שנות מאסר בגין עבירות מס. האישום נגד שירזי לגבי ניסיון הרצח של אסי אבוטבול עומד בעינו ומתנהל משפט בעניין.
לפי כתב האישום, כאשר שמע בשנת 2004 כי אסי אבוטבול הזמין חוליה לחיסולו, החליט שירזי לעשות מעשה. הוא הזמין מחסל שעמד בסמוך לקזינו המשפחתי בפראג, זה זרק רימון לעבר אבוטבול. אבוטבול לא נפגע, אך מספר עוברי אורח נפגעו כתוצאה מכך. בד בבד, ניסו חוקרי המשטרה גם לקשור את שירזי לניסיון לרצוח את זאביק רוזנשטיין באותו פיגוע הפלילי הידוע לשמצה. בחקירותיו, מגלה ריקו שירזי טפח מהיכרותו עם פליקס אבוטבול, שהפך ברבות השנים ליריבו, ובפרט לגבי השותפות והחברות הכנה עם מנהיג הפשע במגזר העברי יחיא חרירי. במשטרה חשדו אז כי בתמורה לגיוס חוליית מחסלים מידיו של שירזי לטובת חיסולו של רוזנשטיין, הוא וחרירי יקבלו 2 מיליון דולר.
"אני עומד לחקור אותך בחשד לקשירת קשר לביצוע פשע, רצח וניסיונות רצח, כאשר בשנת 2003 קשרת קשר לרצוח את רוזנשטיין", הטיח בשירזי חוקר ימ"ר תל אביב ארז שבו את החשדות. "רוזנשטיין?", ענה שירזי ופרץ בצחוק מתגלגל שאותו שמעו בכל מסדרונות הימ"ר. "עכשיו אני גם קשור לפיצוץ הזה? מה אתה אומר? זה נהיה בדיחה. זה לא יפה כבר. זו ליצנות! ולא מוסיף כבוד למשטרה".
למרות שהחוקר לא הפסיק את החקירה, לכל אורכה הוא לא הראה התלהבות רבה מדי, ואף ציין בפני שירזי: "גם אמירות כאלו ואחרות אני חייב לשאול אותך, אתה מבין את זה? האם מישהו ביקש ממך לקחת חלק בפגיעה ברוזנשטיין?"
שירזי: "לא. אני לא מכיר אותו בכלל, ראיתי אותו פעמיים בחיים שלי".
כיוון שמרבית הראיות בפרשת ניסיון החיסול של רוזנשטיין ברחוב יהודה הלוי בתל אביב הן נגד יצחק אברג'יל, נשאל שירזי על הקשר שלו עם הבוס של הבוסים. "אתה בקשר עם יצחק אברג'יל?". בתגובה ענה שירזי: "קשר של כבוד בעיקר. הוא הכיר את יחיא בעיקר. ופעם ב... היינו נפגשים.
שבו: "למיטב ידיעתך, האם חרירי באותן השנים היה מעורב בניסיון לפגוע ברוזנשטיין?".
שירזי: "למיטב ידיעתי לא. לא שאני יודע".
החוקר: "חרירי פנה אליך כדי שתסייע לו לרצוח את רוזנשטיין?".
שירזי: "לא היה דבר כזה. אף אחד לא ניסה. שחרירי יפנה אליי? יחיא חרירי הגדול שהיה יפנה לריקו שירזי שאני אעזור לו?".
בחקירה, לא הסתיר שירזי את עודף הביטחון שלו באשר למעורבותו בפרשה. פעם אחר פעם ענה שירזי לחוקריו: "מי שעשה את זה, שיישרף בלהבות".
קצת רקע: באותן השנים, תחילת שנות ה-2000, שררה אווירה של קרב של ממש ברחובותיה המדממים של נתניה. קבוצת אבוטבול, ששלטה בעיר במשך שנים ארוכות, איבדה בקרב יריות את ראש הארגון הדומיננטי ביותר בשנים האלו, פליקס אבוטבול. אבוטבול האב נורה בסמוך לקזינו המשפחתי בפראג, כשאלמוני ירה לכיוונו כדור שלא הותיר לו סיכוי. כשבועיים לפני החיסול, ב-11 באוגוסט 2002, התקיימה הפגישה המכרעת.
"מאיר אברג'יל קרא לי אליו בשביל העניין הזה", אמר י', עד המדינה בפרשה. "זה לאחר פגישות שקיימנו גם עם ריקו. ואז יצחק הופיע. הוא שאל אותי אם אני בתמונה. 'הוא מפריע בפראג', כך אמר לי יצחק. 'צריך לחסל את פליקס'".
עוד סיפר העד כי במסגרת ניסיון הרצח של אסי אבוטבול, בעת שפגש את שירזי, נקבעו הסכומים שיש להקצות על מנת לחסל את ה"ילד". "כשריקו היה אצלי, אמרו לי שיש צוות שמוכן לעשות 100 אלף דולר וצריך אלף דולר על החשבון", חשף עד המדינה, שגילה גם שבאותה התקופה, בגלל הברית בין אברג'יל לבין שירזי, השניים חברו יחד כדי לחסל את אבוטבול. "יצחק שילם 50 אלף דולר על העבודה".
וכך היה: כשבועיים לאחר אותה הפגישה, אלמונים הגיעו לפתח הקזינו "רויאל", ירו בפליקס אבוטבול מספר כדורים ונמלטו מהמקום. לאבוטבול לא נותר סיכוי. עד המדינה סיפר כי מי שהזמין, וסייע לרצח אבוטבול הוא ניסים אלפרון. בחקירתו, אלפרון צוחק לחוקריו בפנים וטען: "אף פעם לא הייתי בפראג, בחלום אולי". בתגובה החוקרים שואלים אותו: "האם היית באירופה?".
אלפרון: "בגרמניה הייתי".
חוקר: "איפה בגרמניה?".
אלפרון: "וואלה לא יודע איפה בגרמניה. בגרמניה!".
חוקר: "האם מישהו הזמין אצלך את החיסול של פליקס?".
אלפרון: "אני צריך שמישהו יגיד לי מה לעשות? בחיים לא צריך להיות שליח".
בחזרה לחקירתו של שירזי: החיסול של פליקס אבוטבול, האיש הכריזמטי וראש ארגון פשיעה שעד למותו היה האיש החזק ביותר במפת הפשע הישראלית, שינה את המציאות לחלוטין. בניו של אבוטבול, בעיקר אסי ופרנסואה, לא הצליחו לשחזר את ההצלחה של האב. הקזינו המפואר בפראג נסגר, אסי אבוטבול בכלא, ופרנסואה חוסל.
שירזי עצמו הצליח לבנות אימפריית מזומנים רחבת היקף, בעיקר, כך מעריכים במשטרה, בזכות השותפות בינו לבין חרירי ואברג'יל. בפרשת 512, חשדו במשטרה כי לשירזי היה חלק משמעותי לאספקת חומר נפץ. "האם אתה מכיר את המטענים שהתפוצצו?", נשאל שירזי. "מה לי ולמטענים?", זעק חזרה שירזי. "מעולם לא הסתייעתי במישהו, אני לא מבין בדברים האלו, אתם חיים בסרט".
החוקר שבו: "לפי החשד, הייתם אמורים אתה ויחיא לקבל 2 מיליון דולר בתמורה להצלחת החיסול של זאב רוזנשטיין".
בשלב זה, פרץ שירזי בפרץ צחוק נוסף וענה: "זה אמיתי עכשיו? אתה צוחק עליי? מה הוא (אברג'יל, י"א) כזה לארג'? מעולם לא הוצע לי. די נו. זה ביזיון. אלוהים, זה לא מתאים לכם. זה לא לרמה הזו. יחיא ידע על 2 מיליון דולר ולא סיפר לי? אז הוא נוכל! (בטון ציני, י"א)".
החוקר שבו: "מצוין שאתה מסביר את זה".
שירזי: "אני שב ואומר. מי שעשה את זה ביהודה הלוי שיישרף בגיהינום, אנשים שהורגים אזרחים חפים מפשע, במישרין או בעקיפין, שיישרפו כל אלו בגיהינום. בכלל לא עניין אותי הדברים האלו. כשהיה או שמעתי בלגאנים, תמיד הייתי לוקח מטוס לבלגיה. לא אהבתי את הקשקושים האלו. את זאביק ראיתי פעמיים בלבד, הוא היה חבר של פליקס".
"מעולם אף אחד לא פנה", המשיך שירזי. "זאביק לא חבר שלו, תמיד הולך למטוס לבלגיה, לקחתי מכונת אמת. תזכור מה אני אומר לך, מכל השאלות 30 יום אוטומטית אם מכונת אמת יוצאת שקר. אולי ראיתי אותו פעמיים, הוא היה חבר של פליקס".
במשך קרוב ל-40 יום המשטרה האריכה את מעצרו של שירזי פעם אחר פעם. לכל הדיונים שהיו בעניינו של שירזי, הגיע גם בנו שי, תמיד מלווה בפמליה של ספק "חיילים", ספק חברים. באופן אירוני, שירזי הואשם בניסיון חיסול של בנו של ראש ארגון פשיעה גדול, וכך גם מצא את מותו בנו, במי שככל הנראה, קרא תיגר על השליטה הנתנייתית.
גורמים המקורבים לשניים מספרים כי לאורך כל התקופה, קיווה שירזי כי בנו, שבעיקר אהב את חיי הזוהר ופחות את חיי הפשע, שהסתובב עם דוגמניות ונכנס למסיבות השוות ביותר באזור גוש דן, יתרחק מן הפשע. בתחילת השבוע הוא התבדה, לאחר שאלמונים ירו לעבר רכבו של שירזי ג'וניור והרגו את הבן. בקשות חוזרות ונשנות שביקש שירזי משירות בתי הסוהר ומהמשטרה, שחוקריה לאורך השנים כיבדו אותו, לצאת ללוויית בנו, נענו בשלילה. שירזי האב ייאלץ להמשיך להתמודד עם האישומים הישנים הנוגעים לניסיון החיסול של אבוטבול, תוך כדי חיים בצל אבל גדול. במקביל, רחובותיה של נתניה יהפכו לזירת קרב חדשה לחלוטין.