יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל תשע"ו

"לתת פנים לשישה נופלים": נפלו בקרב על גוש עציון ונותרו עלומים

זה שלוש שנים שפועלים משרד הביטחון וארגון מתנדבים לדלות מידע לגבי כ-800 נופלים עלומים. לקראת יום הזיכרון הנוכחי מתמקדים מאמציהם במתן פנים לשישה שנפלו בקרב ב-1948. "איך בן אדם מסר את נפשו ואנחנו לא יודעים עליו כלום?"

הקרב על גוש עציון (צילום: מערכת וואלה! NEWS, אתר ההנצחה והמורשת בכפר עציון)

פרויקט הנצחת הנופלים במערכות ישראל הוא חלק בלתי נפרד מהזכרון השכול הישראלי מאז קום המדינה. מאז מלחמת העצמאות עמל משרד הביטחון על פרויקט זה ומושקעים בו לא מעט משאבים כחלק מהוקרת הנופלים. "המעט שאנו, החיים, יכולים לגמול לחברנו המתים הוא הזיכרון ההולך אחריהם ואיתנו", ביטא מחויבות זו ראש הממשלה המנוח יצחק רבין.

עד לפני כשלוש שנים היו חסרים פרטים לכ-800 מהנופלים במערכות ישראל בין השנים 1950-1940, ועד כה יחידת ההנצחה במשרד הביטחון וארגון המתנדבים הצליחו להשלים את פרטיהם של כ-15% מהנופלים, אך עבודתם נמשכת. לקראת יום הזיכרון תשע"ו מתמקדים המאמצים במתן פנים לששת הנופלים בקרב על גוש עציון בשנת 1948: מרדכי שטאייר, אברהם דוקיצה, שאול אשכנזי, יעקב כהן, יצחק מנובי (או מזובי) ומרדכי דובלין.

שניים מהם יצחק מנובי ומרדכי שטאייר קבורים בקבר האחים בהר הרצל בחלקת הקרב של הנופלים בגוש עציון אך מלבד שמם לא יודעים עליהם פרטים נוספים. לגבי ארבעת האחרים, במשרד הביטחון לא יודעים היכן נקברו אלא רק שהיו חלק ממצבת הלוחמים בגוש עציון של אותה תקופה.

עוד בוואלה!

המלאך שהכניסה הביתה את התאומות שנותרו חסרות כל

לכתבה המלאה
מצבתו של מרדכי שטייאר ז"ל (צילום: מערכת וואלה! NEWS, באדיבות פרויקט לתת פנים לנופלים)
החיילים שהשתתפו בקרב על גוש עציון (צילום: מערכת וואלה! NEWS, אתר ההנצחה והמורשת בכפר עציון)

דורית פרי, אחת היוזמות של מפעל ההתנדבות "לתת פנים לנופלים", מספרת כי מלבד ההנצחה על כרית המצבה, שבו מופעים פרטיהם של הנופלים, גם דף יזכור לכל נופל מוקם באתר ההנצחה של חללי מערכות ישראל. ואילו דפיהם של השישה ריק כמעט מתוכן. לא יודעים עליהם שום פרט ואין כל תמונה שלהם.

הפרויקט "לתת פנים לנופלים" נולד מיוזמה פרטית של פרי ואורי שגיא מירושלים שהחליטו לרתום את חייהם לנושא. "לפני שש שנים כמו הרבה ישראלים עליתי להר הרצל עם רשימה של נופלים שאני קשורה אליהם", תיארה פרי את המסע שעברה. "לפתע מצאתי את עצמי ליד קבר האחים מהקרב בג'נין משנת 1948 ואני קולטת שהוא מיותם. עמדתי שם וגילית מצבה ריקה של יוסף לאחנה, שמלבד שמו אין פרטים נוספים. משם התחלתי לעבוד ולברר פרטים לגביו. לאחר כשנה הצלחתי יחד עם שגיא לפענח פרטים ועשינו גילוי מצבה יחד עם משרד הביטחון".

"כואב לי באופן אישי שיש מצבה ריקה בלי פרטים על הנופלים"

מקרה ההצלחה חשף את פרי ושגיא לממדים האמתיים של התופעה. "ראיתי את קברי גוש עציון וגם שם חזיתי במצבות ריקות. פנינו למשרד הביטחון והתחלנו לבדוק במה מדובר ובכמה מצבות כאלה קיימות. אספנו עשרים מתנדבים והתחלנו לעבוד ומאז יש לנו הצלחות וגילויי מצבה מרשימים".

אף שהיא עוסקת בתחומים אחרים, החוסר בפרטי הנופלים לא נתן לה מנוח ורתם אותה ואת חבריה לבלות שעות וימים רבים כדי להשלים את הפאזל. "מה שכואב לי באופן אישי זה שיש מצבה ריקה בלי פרטים על הנופלים", אומרת פרי. "איך בן אדם שמסר את נפשו ואנחנו לא יודעים עליו כלום? אף אחד מן הסתם לא עולה לקברו לא אומרים עליו קדיש. בנוסף לכך, מה שהורס אותי לגמרי זה שלגבי ארבעה מהם אנחנו אפילו לא יודעים היכן הם קבורים".

"זו המחויבות שלנו כעם לפחות לתת פנים לנופלים". קברים בהר הרצל (צילום: נועם מושקוביץ)

היא מסבירה: "אולי הם נפצעו ואז נפטרו ונלקחו לקבורה ולא ברור איפה נקברו בדיוק". לדבריה, במקרים רבים מדובר בעולים מאירופה שמשפחתם נספתה בשואה או בעולים ממדינות המזרח שעלו לבד ומיד התנדבו למלחמה ואף אחד לא יודע עליהם כלום. "אנחנו מרגישים שזו המחויבות שלנו כעם לפחות לתת פנים לנופלים ולמלא את החוסר הזה ואני מקווה שבזכות פרסום שמותיהם נקבל פרטים נוספים כמו שקרה במקרים קודמים שהצלחנו להשלים פרטים על נופלים עלומים".

עבודה יסודית, מחקר במאגרי מידע ונבירה גם במאגרים בחו"ל בעקבות פרסומים הניבו פירות. "היו מקרי הצלחה, השגנו פרטים מלאים ולעתים גם תמונות של הנופלים וזו תקוותם גם במקרה הזה". פרי מדגישה שבמקרה של השישה לא מדובר בטעות ובשמות לא נכונים שהשתרבבו לרשימת הנופלים. "במקרה של השישה כשנוברים ובודקים, מוצאים את שמם כבר בנובמבר 1949 בהלוויה ההמונית הגדולה שבה חלקם נקברו. בהלוויה פנה משרד הביטחון דרך העיתונות וחיפש קרובי משפחה של השישה. כבר אז הבינה הממשלה הצעירה שיש כאן שישה עלומים שאין שום פרטים עליהם וחיפשו את משפחתם ומכאן הוודאות שאלו שמות שלא הומצאו או השתרבבו בטעות לרשימת הנופלים".

לדברי נעמה איטח, ראש תחום מפעלי הנצחה באגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון, מדובר בחובתה של המדינה. "נוצר מצב סביב הנופלים בגוש עציון שיש שמות של נופלים של מי שהיה בקרב הזה ובארכיונים לא כל השמות ידועים או שעל חלקם לא יודעים כל הפרטים", אמרה איטח.

כך ייראה היכל הזיכרון הלאומי (צילום: משרד הביטחון)

לדבריה, "הנקודה המרכזית היא לתת פנים לנופלים. כל הנושא הזה של יזכור, מפעל ההנצחה הגדול שהתחיל בקום המדינה, מקבל משנה תוקף. מדובר פה בגוף של מידע כדי לתת את כל הפרטים לכל אחד מהחללים יש מעט פרטים או לא ידועים בכלל ואנו עובדים על כך שנגיע לתמונה הכי רחבה. זה ללא ספק משקף את המחויבות של המדינה לכל נושא ההנצחה למי שהקריב את עצמו ונתן מעצמו למאבק באותם השנים להקמת המדינה".

לדברי איטח, פרויקט זה מצטרך למפעל הנצחה חדש שעמלים עליו כבר זמן רב הנקרא קיר השמות של כל חללי מערכות ישראל. קיר השמות שייחשף בהיכל הזיכרון לחללי מערכות בישראל עתיד להיות מוקם עד יום הזיכרון ב-2017 ויהיה האתר הממלכתי הראשון שבו יוזכרו כל החללים באותו האתר.

"המאמץ לתת פנים לנופלים קשור גם לפרויקט הזה כחלק מהרצון לתת פנים ופרטים לכל הנופלים. אנחנו מכינים את כל התשתית של כל הנופלים. למשל, בהקשר של אחד מהשמות יצחק מנובי או מזובי אנו בודקים מה המקור ואת השם האמתי שלו, שעדיין לא וודאי ב-100%. זה באמת משקף את הסיפור של המדינה הזו והמורכבות של ההתמודדות של אנשים שלא מכירים אחד את השני והולכים כתף אל כתף להילחם על הקמת המדינה וביטחונה וזוהי חובתנו הבסיסית לאור תרומתם להקמת המדינה והשמירה על ביטחונה", היא מסכמת.

(צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully