דעה: לטעות זה אנושי, להתנצל זה ממלכתי

סגן הרמטכ"ל טעה. האלוף יאיר גולן נושא בתפקיד ממלכתי – ולכן אסור לו לערוך השוואות בין ישראל לגרמניה של לפני השואה. החברה שלנו אינה סלחנית לטעויות ואכזרית כלפי אלו המבצעים אותן - ולכן, טוב ייעשה סגן הרמטכ"ל אם יסיים את הוויכוח בהודעה על טעותו

  • יאיר גולן
עובד יחזקאל
טעה - אבל לא צריך לפשוט את מדיו. אלוף יאיר גולן (צילום: חדשות 10)

בשנים האחרונות השתרשה לה בארצנו תרבות של שיח בעייתי. וזאת בלשון המעטה. ככלל, העמדות בקרב הציבור ומקבלי ההחלטות נחלקות לשתי עמדות אידאולוגיות מנוגדות ונחרצות; זו הימנית שנטלה את המונופול לדאגת ביטחונה ושלמותה של ארץ ישראל בדמות עמדות שמרניות, דתיות ולאומיות. וזו השמאלית שנטלה את המונופול על ערכי הליברליזם בדמות השמירה על זכויות האדם ובכך רואה עצמה כמגנה הבלעדית של רוח התבונה והנאורות. אני סבור, כי אלמלא יימצא לו במהרה מסלול הידברות פרגמטי בין שתי הגישות, ילך ויחריף השיח הציבורי לעבר קיצוניות הרת אסון.

אני מבקש להתייחס לדבריו של סגן הרמטכ"ל, האלוף יאיר גולן, שלא מתוך אחת משתי העמדות הללו: סגן הרמטכ"ל ממלא תפקיד ממלכתי. המשמעות הפשוטה והברורה ביותר לתפקיד ממלכתי היא שהנושא בתפקיד זה הוא מייצגה של הממלכה – על עמדותיה החוקתיות, הנורמטיביות ועל סיפורה הציבורי הרשמי. נושא משרה זו אינו מתמנה לתפקידו מכוח דעותיו האישיות בענייני הממלכה, ולכן מצופה ממנו לבטא ערך עיקרי ומשמעותי של נאמנות לנושאי המשרות הממלכתיות לממלכה, שהלא היא המדינה.

כגודל מעמד תפקידו הממלכתי, כך מידת זהירותו הנדרשת. מתוקף תפקידו הממלכתי, הוא מחזיק בעוצמות גבוהות של כוח, סמכות והשפעה על חייהם של אחרים. עתידם האישי של רבים תלוי במוצא פיו – בתפקידם, בקידומם התעסוקתי ובהערכתם העצמית. הדברים מתעצמים שבעתיים לנוכח תפקיד ממלכתי הממלא מפקד צבאי בכיר, שמלכתחילה מחויב עוד יותר לעמדה הממלכתית הרשמית.

סגן הרמטכ"ל בחר לנקוט ביודעין עמדה אישית כלפי המאורע הרגיש ביותר בחברה הישראלית והוא השואה. קובעי הנראטיב הלאומי הם נבחרי הציבור האמונים על השיח הציבורי והאידיאולוגי, ולא בעל תפקיד ממלכתי יהיה אשר יהיה. אסור לו, לא מוסרית, לא אתית, ולא חוקית, לנצל חולשות ציבוריות ולרמוז רמזים הסותרים את עמדתה הרשמית של המדינה וראשיה. וביתר שאת, אסור לו אפילו לרמוז באופן היכול להתפרש בידי אחרים כאילו ויש דמיון בין השואה לבין דברים שקורים "בקרבנו". יכול להיות שכן, יכול להיות שלא – אבל לא הוא האיש לטעון טיעון שכזה, זאת מעצם היותו ממלא תפקיד ממלכתי, ובייחוד אינו רשאי לומר זאת על במה ממלכתית שניתנה לו ערב יום השואה הלאומי.

עוד באותו נושא

דעה: בצבא המוסרי בעולם אסור שתהיה סתימת פיות

לכתבה המלאה

אסור לזלזל בכללי המשחק

אנחנו נוטים לזלזל בכללי המשחק הממשליים-הדמוקרטיים. על הזלזול הזה אנחנו משלמים מחיר כבד. דמוקרטיה היא איננה אנרכיה. יש בה כללי משחק מחייבים ואנחנו מדינה הנוטה להקל בכללי המשחק הדמוקרטיים. וזה מה שאפשר לסגן הרמטכ"ל לחרוג מהמותר.

סגן הרמטכ"ל טעה. החברה שלנו אינה סלחנית לטעויות ואכזרית כלפי אלו המבצעים אותן. ואף על כך אני מסרב בתוקף להשתייך להלך הרוח הציבורי הנוכחי. מותר לטעות. למידה מטעויות היא נשמת אפו של ארגון החפץ להשתפר ולהתפתח. ולכן, אינני סבור כי סגן הרמטכ"ל צריך לפשוט את מדיו וללכת לביתו. יש לו הרבה מאוד זכויות בשירותו את העם והמדינה והן גוברות על טעותו. יחד עם זאת, התאכזבתי לראות את ניסיונו הנלוז להסביר בדיעבד את פשר דבריו. בלי כל קשר לתוכנם, עצם הצורך שלו להסביר את עצמו, מחזק את העובדה שטעה.

ולכן, טוב ייעשה סגן הרמטכ"ל אם יסיים את הוויכוח בהודעה על טעותו. אם לא יחשוש לומר שחרג מסמכותו, ימחל על כבודו ויודה שטעה בשיקול דעתו, וזאת בעיקר אל מול חייליו בצבא ההגנה לישראל, ימשיך הוא לחטוא לתפקידו. אם יעשה כן – אולי ילמד את כולנו שיעור חשוב של למידה מטעויות, הודעה בהן, ואולי אף להשתפר כשמשכילים ללמוד מהן.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully