יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ו

פעם אחת ולתמיד: חרדים לא יכולים לציין את יום השואה. דעה

את יום השואה הממלכתי מציינת אידאולוגיה חילונית, שהיהדות החרדית לא רק שלא מזדהה איתה, היא גם רואה בה את החטא שהוביל לשואה עצמה. בדיוק כמו שחילונים לא מחוייבים לשמירת שבת או לכבד את ט' באב, אי אפשר לתבוע מהחרדים לציין את יום השואה החילוני

  • יום השואה
דב הלברטל
חרדים עושים "על האש" בערב יום השואה 2014 בגן סאקר (צילום ארכיון)

החרדים לא יכולים להזדהות עם יום השואה. כי השתתפות ביום השואה והזדהות עם יום זה, משמעותם הזדהות עם המדינה ועם הממלכתיות החילונית.

אלא שמבחינה תיאולוגית, הבעיה עמוקה הרבה יותר. כי בתפיסה היהודית, השואה היא לא אירוע ניטרלי שהתרחש במקרה, כחלק מהשתלשלותם של אירועים פוליטיים ומפרץ אנטישמיות חבוי. השואה נתפסת כעונש קולקטיבי על חטא קולקטיבי.

הפלג החרדי הקיצוני, נטורי קרתא, רואה את המפעל הציוני כחטא הקולקטיבי, בעצם השאיפה לעצמאות מדינית והניסיון להקדים את הגאולה טרם זמנה. היומרה הציונית הפרה את השבועה שלא למרוד באומות, וקראה בכך תיגר ביחס לגזירת הגלות. המרידה של הציונות והמדינה עצמה נתפסים כמעשה שטן. השואה היא עונש קולקטיבי על מרידה קולקטיבית של הציונות.

חלקה הגדול והמוביל של היהדות החרדית, לא מסכים עם תפיסתה זו. המדינה אינה בהכרח מעשה שטן ומרידה. אומות העולם נתנו רשות להקמתה. אך עם זאת, השואה היא עונש על פריקת עול המצוות המתגלם ברעיון החילוני הציוני, ובפרץ של תקופת ההשכלה. השואה היא עונש קולקטיבי על פריקת עול מצוות קולקטיבית של הציונות ונושאיה.

טוב לדעת (תוכן מקודם)

צעד תקדימי: החברה שנותנת למבוטחיה מענק כספי

על-ידי WE SURE חברה לביטוח
לכתבה המלאה
יח"צ פסטיבל הקולנוע ירושלים

זו הסיבה הבסיסית שהחרדים לא יכולים ליטול חלק ביום השואה. את יום השואה הממלכתי מציינת אותה אידאולוגיה חילונית, שבאופן פרדוקסלי נושאת בעצמה באשמה להתרחשותה.

למה החילונים לא מכבדים את החרדים בט' באב?

לא מקובלת גם תביעה מוסרית, לפיה על החרדים להזדהות עם כאבה של האומה ביום זה. כי מדינה שאינה מחויבת כלל להלכה היהודית, ורוב אזרחיה לא רואים עצמם מחויבים לשמירת השבת או כיבודו של יום תשעה באב, אינה יכולה לבוא בתביעה מוסרית כלשהי כלפי המגזר החרדי על כך שאינו מזדהה עמה ביום השואה.

המגזר החרדי לא קבע לעצמו יום שואה משלו. הסיבה לכך היא, שבעיני ההלכה ציון אירועים טרגיים ומכוננים מעין אלה, מחייב אופי דתי מובהק כתפילה ותענית. גדולי התורה שנדרשו לעניין זה, במלוא כובד הראש הראוי, קבעו שאין בסמכותנו, בדורות אלה, לתקן יום שיחייב את עם ישראל לדורות. לכן הכריעו שיום השואה נכלל למעשה ביום תשעה באב, כחלק ממכלול החורבנות הגדולים שאירעו לעם ישראל בגלותו. עולם ההלכה לא מציין ימים כאלה בטקסים נטולי אופי דתי ובהקמת מוזיאונים.

לכן, מעבר לטענות על כך שביום השואה כמעט שלא בא לידי ביטוי חורבנו העצום של עולם תורה, ההשתתפות בו נמנעת מתוקף שלילת ההזדהות עם ערכיה החילונים של המדינה, ובהתחשב בכך שבמידה רבה המדינה בעצמה היא הנושאת באשמה לאירועים ההיסטוריים החמורים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully