פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הניצחונות של סבתא חנה

      סבתא חנה חגגה יום הולדת 80 כשקיבלה מתנה אישית מראש ממשלת ישראל – תמונה של מטס חיל האוויר מעל אושוויץ. שבוע לאחר מכן היא הלכה לישון עם חיוך כשהיא מביטה בתמונה, ולא קמה עוד. הניצחון של סבתא חנה הוא הסיפור של כולנו, ואנחנו צריכים ללמוד ממנו גם לעתיד

      מטס חיל האוויר בשמי תל אביב ביום העצמאות ה-60 למדינת ישראל, מאי 2008 (AP , Lefteris Pitarakis)
      עוד ניצחון קטן לעם היהודי, ולסבתא חנה (צילום: AP)

      בוקר אחד, בעודי יושב במשרדי בלשכת מזכיר הממשלה, נשמעת נקישה קלה על הדלת ואחד ממאבטחיו של ראש הממשלה שואל בחיוך נבוך האם הוא יכול להיכנס. הוא נעמד בפנים מבוישות והתנצל מספר פעמים על כך שהוא פונה אליי בעניין אישי, ואני, ניסיתי ככל יכולתי להסיר את מבוכתו ולאפשר לו כמובן להגיד את אשר על ליבו. כך התחילה ההיכרות שלי עם סבתא חנה.

      המאבטח הוא נכדה של סבתא חנה וסיפר לי כי בעוד מספר ימים המשפחה כולה מתכנסת על מנת לחגוג את יום הולדתה השמונים. בחדרו של ראש הממשלה הייתה תלויה תמונה ממוסגרת שקיבל עם כניסתו לתפקידו ממפקד חיל האוויר, האלוף אליעזר שקדי. בתמונה מצולמים שלושה מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי במטס מעל אושוויץ בשנת 2003. ראש הממשלה, שהיה נרגש מאוד מהמחווה של מפקד חיל האוויר, ביקש לתלות את התמונה בלשכתו והיא הפכה עבור כולנו, אנשי לשכתו, לתזכורת חיה לזכות הגדולה שנפלה בחלקנו לשרת את המדינה ואת אזרחיה.

      נכדה של סבתא חנה שאל אותי כיצד יוכל לקבל העתק מן התמונה של מטוסי חיל האוויר שחגים מעל אושוויץ. אם יוכל להעניק אותה לסבתו ליום הולדתה השמונים, הדבר יחשב בעיניה כמתנה הטובה ביותר שתקבל. בטרם השבתי לו על כך, ביקשתי שיספר לי את סיפורה של סבתא חנה.

      חנה (הלנה) גליק נולדה ב-1927 בכפר קטן ברומניה, בו התגוררה עם משפחתה עד שהגיעה אליהם המלחמה. אביה נעלם כבר עם תחילת המלחמה, והיא יחד עם אמה ושלוש אחיותיה, נלקחה לאושוויץ. אחיותיה התאומות נשלחו מיד לביתן עשר ולא שרדו את ניסוייו האכזריים של ד"ר מנגלה. חנה, אמה ואחותה השלישית נשלחו לתאי הגזים. חנה ניצלה ברגע האחרון בזכות אמה, שכנראה מתוך אינסטינקט אימהי הבינה שהסוף קרב, וסימנה לה להתחמק בשקט ולא לעלות למשאית שהיא ובתה האחרת הועמסו עליה יחד עם יהודים רבים אחרים. עד היום במשפחתה של סבתא חנה אף אחד לא מניח את האצבע המורה על שפתיו על מנת לסמן "שקט" – שכן מחווה זו היא הזיכרון האחרון של חנה מאמה, רגע לפני המוות הנורא.

      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)

      סבתא חנה, אז נערה צעירה, שרדה את המחנה הארור פעמיים. תחילה נלקחה מאושוויץ לעבודות כפייה בקרקוב ולקראת סיום המלחמה הוחזרה לאושוויץ לצעוד את צעדת המוות. חנה שורדת את התופת בגבורה ומנצחת. זהו ניצחונה הראשון.

      בסיומה של המלחמה ניסתה סבתא חנה לאתר ניצולים ממשפחתה הקרובה, אך לשווא. הכפר שממנו נלקחה שנים קודם הפך זר ומנוכר, והיא פנתה לכפר סמוך שם פגשה משפחה רחוקה שאימצה אותה לחיקה. לימים פגשה סבתא חנה באותו הכפר את יוסף, שורד מחנה בירקנאו וגיבור בעצמו. השניים נישאו והקימו בית יחדיו. זהו ניצחונה השני.

      למרות החשש ואי הוודאות, החליטו חנה ויוסף להגשים את החלום הציוני. העלייה לארץ ישראל הייתה רצופה קשיים והשייט על האנייה מאיטליה כמו לא נגמר. הזוג הצעיר הגיע לחופי ארצנו בליל הכרזת המדינה וקבע את ביתו תחילה בקיבוץ המעפיל, ולאחר מכן במושב ניר ישראל. חנה ויוסף הקימו משפחה לתפארת - ילדים, נכדים ונינים. זהו ניצחונה השלישי.

      כשסיים נכדה של סבתא חנה לספר את סיפורה, עמדו דמעות בעיניו וגם בעיניי. אמרתי לו שבקשתו תתמלא והוא יקבל ממני עדכון בימים הקרובים. מיד לאחר שעזב את חדרי התקשרתי למפקד חיל האוויר אליעזר שקדי וסיפרתי לו את הסיפור. האלוף שקדי, אחד מהמפקדים הנערצים בצה"ל, הוא אדם עם לב ענק, אהבה גדולה לעם ולארץ, תחושת שליחות מלווה כמעט כל מילה שיוצאת מפיו, והוא כמובן נרתם מיד למשימה ושלח אליי העתק גדול של תמונת הניצחון באושוויץ.

      כשהגיעה התמונה סיפרתי על כך לראש הממשלה, וגם הוא התרגש התרגשות גדולה מן הסיפור, וביקש להקדיש הקדשה אישית בכתב ידו. כך כתב על התמונה: "לחנה ויוסף גליק, לעולם עוד לא יהיו יהודים חשופים לרשעות, לשנאה ולבדידות שהביאה להשמדה, כי בשמיים יהיו טייסינו ולוחמינו. במלאת לכם שמונים, היו גאים במשפחה היפה שלכם ובמדינה שלנו שאין בלתה. בידידות, אהוד אולמרט – ראש הממשלה".

      בסוף השבוע חגגה המשפחה של סבתא חנה פעמיים. את יום הולדתה, ואת הולדתו של אורי, בנו של נכדה המאבטח. כל ילדיה, נכדיה, חבריה ומכריה התכנסו מארבע כנפות הארץ והגיעו לחגוג איתה את יום הולדתה. נכדה התקשר אליי לאחר האירוע המרגש וסיפר לי בקול חנוק מדמעות כיצד סבתא חנה התרגשה כשקיבלה את התמונה וקראה את הדברים שכתב לה ראש ממשלת ישראל. היא, הילדה הקטנה שהבינה את רמזיה של אמא ובורחת, היא ששרדה את ההשמדה הקשה, היא זו שמקבלת היום תמונת ניצחון עם הקדשה אישית מראש ממשלת ישראל. זהו ניצחונה הרביעי.

      בסוף השבוע שלאחר מכן, בברית המילה של אורי, אני שומע צלצול בטלפון ורואה את שמו של המאבטח על צג מסך הטלפון. חיוך גדול עלה על פניי והנחתי שנקיים שיחה נוספת על גודל השמחה וההתרגשות. עניתי לשיחה ומעברה השני נשמע קולו הבוכה של הנכד. שאלתי אותו מה קורה והוא סיפר לי בקול חנוק מדמעות שסבתא חנה נפטרה. היה זה ביום שבו התמונה נתלתה אחר כבוד על קיר חדרה. סבתא חנה הלכה לישון עם חיוך גדול כשהיא מביטה בתמונה הנשקפת מן הקיר, עצמה את עיניה ולא קמה עוד. כך סגרה מעגל.

      נפלאות הם דרכיו של העם היהודי. למן ימי היווסדו ועד היום דרכנו רצופת מהמורות וקשיים. ההיסטוריה היהודית מעמידה בכל דור ודור את בניה ובנותיה במבחנים, ובאורח פלא אנחנו יכולים להם וממשיכים הלאה. הסיפור של סבתא חנה הוא הסיפור של כולנו. הניצחונות שלה הם הניצחונות שלנו. ולנו, יש מבחן גדול מאוד במבחני הדורות – להפוך להיות ראויים לניצחונות האלה ולהמשיך לקיים את מורשתם כאן, בחזון שהתגשם במדינת היהודים בארץ ישראל.

      סבתא חנה כבר לא איתנו. אחרוני הניצולים שהיו ילדים בזמן השואה הם כיום בגילאי 80-90. לא ירחק היום שבו ניוותר כאן ללא עדות ישירה של ניצולי שואה. ואז, המבחן שלנו הוא לדעת לספר את הסיפור של סבתא חנה ואת הסיפור שלהם כדי שימשיכו להיות זיכרון חי לעד.

      עובד יחזקאל הוא מזכיר הממשלה לשעבר וכיום יו"ר ת.א.ר.א לייעוץ אסטרטגי