לפני 21 שנים נהרג פועל בניין כבן 40 מצ'ילה, לאחר שהתחשמל ונפל מפיגום בזמן עבודתו באתר בנייה של חברת "מיאב לבניין בע"מ" בתל אביב. אשתו, שלא ידעה את זכויותיה כאלמנה במדינה זרה, לא פנתה להליך האזרחי, ולא התקיים הליך פלילי. למרות זאת, ילדיה שהספיקו מאז לעלות לארץ ואף להתגייס לצבא, לא ויתרו על זכותם לפיצויים כמי שהיו קטינים בעת האירוע. הם הגישו תביעת נזיקין אזרחית ולאחר שנים של מלחמת התשה מצד החברה הקבלנית וחברת הפיגומים, זכתה המשפחה וקיבלה פיצויים בסך 650 אלף שקלים. עם זאת, העריך השופט את הנזקים בגובה של שלושה מיליון שקלים.
על פי כתב התביעה, ההרוג עבד כפועל בניין על גבי פיגום בקומה השלישית, כשלפתע נתקל בחוט חשמל שנתלה מתוך הבניין החוצה, התחשמל למוות ונפל מן הפיגום ארצה. הוא נהרג מיד עם פגיעתו בקרקע והובא למכון לרפואה משפטית באבו כביר, שבו נקבע כי סיבת המוות היא מכת החשמל עקב המגע עם חוטי החשמל, וכן חבלה עקב נפילה ממקום גבוה.
בא כוחה של המשפחה טען בכתב התביעה כי הנתבעות חייבות כלפי ההרוג והתובעים יחד ולחוד, בגין הנזקים שנגרמו להם עקב מותו של המנוח בתאונה. פועל הבניין הותיר אחריו אישה בת 32 ושני ילדים קטנים. ילדיו, שגדלו ללא אב, עלו לארץ והחליטו לנהל הליך תביעת נזיקין אזרחית, מעצם היותם הקטינים שלהם התכוון האב להוריש את כל ירושתו.
"בדבר מותו של האב לא התקיים הליך פלילי מצד המדינה נגד הנאשמים, על אף שאילו היה מדובר בעובד ישראלי הייתה מתקיימת חקירה והיו ממצים את הדין עם מי שאחראי למוות הנורא הזה", אמר בא כוחה של המשפחה, עו"ד כרמי בוסתנאי, "יש פה ניצול של משפחות, שבהיותן משפחות מוחלשות לא יודעות את הזכויות, החוקים וההתנהלות. אבל המשפחה לא ויתרה והגישה באמצעותי תביעה אזרחית".
"במשך שנים ניהלה המשפחה הליך ומאבק משפטי", המשיך עו"ד בוסתנאי, "חברת הביטוח של החברה הקבלנית ניהלה מסע של הכחשה וניסיונות התשה נגד המשפחה, אך היא לא ויתרה וזכתה בתביעה". עוד ציין עו"ד בוסתנאי כי הליך של תביעה אזרחית הוא לא דבר שבשגרה במקרים של תאונות עבודה. לדבריו, "לא רבים פונים להליך האזרחי. משום שבדרך כלל לא מתקיים הליך פלילי, הם חושבים שזה בסדר והעובד הוא זה שאשם במה שקרה - אך ההפך הוא הנכון".
עו"ד בוסתנאי התייחס לתביעה של הילדים, שהיו קטינים בעת מות אביהם. "האם לא ידעה מה הן זכויותיה ומה מגיע לה. התביעה שלה התיישנה והיא לא יכלה לתבוע. לכן, התביעה הייתה צריכה להגיע מהקטינים, והמשפחה זכתה בפיצויים. המדינה הייתה צריכה לנקוט בהליך פלילי נגד האחראית, שהיא החברה הקבלנית. פועלים רבים בבניין לא מודעים לזכויות שלהם, והמדינה שלא נוקטת בהליך פלילי, מציגה מצג שווא לעובדים, שחושבים שזוהי מכת גורל".
"בישראל קיימת הפקרות בכל הנושא של בטיחות בתחום הבנייה"
על פי נתוני משרד הכלכלה, מאז 2006 נהרגו יותר מ-300 פועלי בניין. על פי נתוני הקואליציה למאבק בתאונות בניין, מתחילת השנה נהרגו בתאונות כאלה 11 פועלים ונפצעו באורח קשה ובינוני יותר מ-75 עובדים, שמונה מהם רק בשבוע האחרון.
הדס תגרי, מנהלת הקואליציה למאבק בתאונות בניין, הסבירה כי כמות המקרים שמגיעים להליכים פלילים, ובכלל לכתבי אישום, היא מזערית ביותר, וזה מה שמקשה על קיום הליך של תביעה אזרחית. "במדינת ישראל קיימת הפקרות בכל הנושא של בטיחות בתחום הבנייה", אמרה תגרי, "יש 17 מפקחים מטעם משרד הכלכלה ביותר מ-13 אלף אתרי בנייה מדווחים. בזמן שכמות אתרי הבנייה הלכה וגדלה, כמות המפקחים נותרה כמו שהיא".
לדבריה של תגרי, רק 10% ממקרי המוות של פועלים בתאונות עבודה מגיעים להליך של כתבי אישום, ורק בכמות מצומצמת מהמקרים מגיעים להרשעה. העונשים שניתנים היום הם קנסות נמוכים או עבודות שירות. "מאחר שהחקירה הפלילית והחקירה של משרד הכלכלה לא מתנהלות בצורה מיטבית בלשון המעטה, קיים קושי להוכיח תביעות נזיקין אזרחית".
תגרי התייחסה למקרה שבו ילדיו של הפועל זכו בתביעה נגד חברת הפיגומים וחברת הביטוח. "אין ספק שמדובר במקרה יוצא דופן", אמרה, "זה מדהים שאחרי כל כך הרבה שנים עו"ד הצליח, בזכות שימוש בערוץ התביעה של הילדים, לזכות באמצעות פשרה. ברוב המקרים אנשים לא היו חושבים להגיש תביעה אחרי הרבה שנים".
היא הוסיפה כי בדרך כלל לפועלים, השייכים לקבוצה מוחלשת, אין נגישת להליך משפטי מסובך ללא סיוע של הליך פלילי. כמו כן, לדבריה, "עמימות לגבי סכומי הפיצויים לא מעודדת הרבה אנשים ללכת לערוץ של תביעה, שהוא גם ערוץ של פיצוי על האובדן של המשפחה, והוא גם ערוץ שאמור להרתיע. אם היו נפסקים סכומים גדולים שתואמים את העובדה כי ערך חיי אדם לא נמדד בגובה השכר שלו, זה היה יוצר הרתעה. היום יש כשל מערכתי בדרבון חברות קבלניות בהשקעה בבטיחות העובדים".