פרקליטות המדינה מסרה היום (ראשון) כי המדינה מתנגדת לבקשתו של רומן זדורוב, שהורשע ברצח הנערה תאיר ראדה בשנת 2006, לקיים דיון נוסף בהרשעתו. על פי ההודעה, "אין כל הצדקה לראות במקרה זה את אחד מאותם מקרים נדירים וחריגים המצדיקים דיון נוסף בהרכב מורחב". המדינה מתייחסת לדיון האחרון של זדורוב, בדצמבר 2015, אז הורשע בשלישית על ידי שניים מתוך שלושה שופטי בית המשפט העליון.
חרף הסערה הציבורית הנרחבת בעקבות הסדרה "צל של אמת", שעסקה ברצח הנערה בת ה-13 והצביעה על החשודה העיקרית כצעירה פגועת הנפש א.ק, המדינה לא התייחסה לנושא. זאת, משום שהבקשה לדיון נוסף לא התבססה על ההשערות שהועלו בסדרה.
"אין מדובר בפסק דין של הרשעה גבולית שבו התלבטו שופטי הרוב בשאלת הספק הסביר, התלבטות המאפשרת הנחה כי אילו הגדרת הספק הסביר היתה שונה, היו מגיעים למסקנה מזכה", נכתב. "ההפך הוא הנכון: בעוד שני שופטי הרוב, בדומה לכל שופטי המחוזי על גלגוליו של התיק, לא מצאו באשמת הנאשם ספק כלשהו ואף חידדו כי הרשעתו נטועה הרחק מעבר לקו הגבול, הרי שדומה שדווקא שופט המיעוט דנציגר (השופט יורם דנציגר שהיה היחיד לזכותו, ג"ג) הוא התלבט בין הרשעה לבין זיכוי תוך שהוא מדגיש שמדובר בסיכוי גבולי שכפסע בינו לבין הרשעה".
בראש הרכב השופטים בהרשעת זדורוב בדצמבר עמד יורם דנציגר, שהיה בדעת מיעוט, ולצדו ישבו יצחק עמית וצבי זילברטל. בכנס לשכת עורכי הדין בתחילת החודש, אמר דנציגר כי "חזקת החפות גוברת על דעת הרוב". הוא הסביר כי אין לפסול את המשקל המזכה של דעת המיעוט כי עיקרון דעת הרוב לא יכול לגבור על חזקת החפות. לעניות דעתו, "אמון הציבור דווקא יגבר אם תאומץ גישה שמזכה נאשם בגלל דעת מיעוט ולו גם בשל שופט אחד".
פרקליט המדינה: "'צל של אמת' - סכנה לדמוקרטיה"
באותו הכנס, התייחס גם פרקליט המדינה שי ניצן לשיח הציבורי סביב הרשעתו של זדורוב ובפרט לסדרה "צל של אמת". "מדובר פה בערוצי תקשורת הנותנים במה נרחבת ביותר לתיאוריות קונספירציה. בדרך כלל, מתייחסים לתיאוריות כאלה בסלחנות", אמר. "אך כולנו חייבים להבין שזוהי סכנה ממשית לדמוקרטיה. משפטים פליליים אינם תכנית ריאליטי, שבה הציבור מתבקש לסמס האם הנאשם הוא אשם או זכאי".