הליצן הפלסטיני שעובד עם בעלי מוגבלויות ומפחיד את שב"כ

ביום הראשון של האביב נסעתי לבית סוהר עופר. השמש הפציעה אחרי כמה ימים גשומים וילדים בתחפושות פורים חלפו על פניי ברחוב. חלקם בגילם של תלמידיו של מוחמד אבו סחא, אמן קרקס פלסטיני שעצור מנהלית זה ארבעה חודשים – ללא כתב אישום, ללא משפט ועם הרבה סימני שאלה.

מפגינה אחת לבושה בירוק קיבלה אותי מול חומות הכלא. "אין להם עליו כלום", אומרת חניתה קרולין הנדלמן, אמנית ופעילת שמאל שהמוטו שלה הוא שהחיים יפים ללא פוליטיקאים. היא מסבירה כי הגיעה למקום מתוך סולידריות לאנשי קרקס וממהרת להעלות מופע יחיד בין שופלים שנוסעים הלוך-חזור. הקהל: שלושה עיתונאים זרים, שני צלמים וכותב שורות אלו. שני משרתי קבע שלומיאלים מפקחים עלינו שחלילה לא נצלם את הכלא, שבתחומו בית המשפט הצבאי שדן בעניינו של אבו סחא. והכול בגלל ליצן אחד.

אבו סחא, בן 24, נולד בג'נין. בצהריי 14 בדצמבר האחרון, בדרכו במונית ללמד ילדים, נעצר במחסום זעתרה שליד שכם על ידי כוח צה"ל. בכליו לא נמצאו כלי נשק. לטענת שב"כ, הסיבה למעצרו היא כי הוא מהווה איום ביטחוני. אבו סחא נעצר בצו מנהלי, שמאפשר את כליאתו מבלי להציג לעורכי דינו ראיות או להעמידו לדין במשך חצי שנה. מאז אישר בית המשפט הצבאי פעמיים את הצו, האחרונה שבהן בסוף חודש מרץ.

בסביבתו של אבו סחא טוענים כי הכחיש בפני השופטים את ההאשמה המעומעמת לגביו. "אני אמן בקרקס, ליצן. טיילתי הרבה באירופה וראיתי הרבה אנשים – פלסטינים, ישראלים, אמריקנים. אפילו בפייסבוק יש לי הרבה אנשים מתרבויות שונות. אין לי כל כוונה לבצע פעולות אלימות. אני עובד סוציאלי בארגון התנדבותי", אמר לדבריהם בדיון באישור צו המעצר.

זו לא הפעם הראשונה שאבו סחא נתקל במערכת המשפט הצבאית. לפי עורך דינו מחמוד חסאן, המלווה אותו מטעם ארגון א-דמיר התומך באסירים פלסטיניים, הוא נעצר בגיל 17 בחשד שהשליך אבנים ארבע שנים קודם לכן. הוא שוחרר כעבור 28 יום במסגרת הסדר, שבו חויב לשלם 5,000 שקלים. הוא הכחיש את המיוחס לו.

לעולם הקרקס נחשף אבו סחא, הבכור לאחות ושני אחים, בגיל 14. אמו מספרת כי לבו נשבה למן הרגע הראשון. "כשכולם היו לומדים למבחן התאוג'יה (המקבילה הפלסטינית למבחני הבגרות בישראל, ר"ש), הוא למד קסמים ותרגל מול כולם בכיתה. הוא קנה ספר קסמים, למד לבד והופיע לאחר מכן מול כל מי שהיה לו לקהל". חברתו הוסיפה: "הוא תמיד סיפר בדיחות, תמיד היה גורם לאנשים מסביבו לצחוק. אף פעם לא היה רציני".

אבו סחא ושלושה מחבריו הטובים גמלו בלבם שהקרקס הוא כל עולמם. "במשך ארבע שנים הם נסעו מג'נין לביר זית כדי ללמוד אומנות במה", הוסיפה חברתו, "הם התחילו קרקס קטן משלהם בג'נין, תמיד מנסים להופיע בפני אנשים ולהצחיק אותם". אמו סיפרה שהיה לזה מחיר כלכלי כבד: "הם נסעו הרבה ועבדו קשה כדי להגיע לשם, ולא היה לנו כסף. אני זוכרת חודש אחד שהמצב הכספי היה כל כך גרוע, שקראנו לו 'דצמבר השחור'".

לדברי החברה, למרות שלא היה לו כסף בכלל, הוא מכר את הטלפון הנייד שלו כדי לגייס כסף לקרקס הפרטי שלהם. "בביר זית ראו עד כמה הוא וחבריו מחויבים לקרקס והחליטו להעסיק אותם. כשהוא קיבל את הצ'ק הראשון ההורים שלו היו כל כך גאים בו. הוא חזר הביתה והביא את הכסף למשפחה", סיפרה.

ארבע שנים לאחר שנחשף לעולם החדש והצבעוני, החל אבו סחא ללמד ב"קרקס פלסטין", שמלמד כ-350 ילדים ומעלה מופעים ברחבי הגדה ובמזרח ירושלים. במרוצת הזמן הקים מסלול ייחודי לעשרות ילדים בעלי צרכים מיוחדים, שעבור רבים מהם מדובר במסגרת הטיפולית היחידה עבורם באזור.

החברה מספרת כי הוא עובד שישה ימים בשבוע, וביום המנוחה שלו התנדב עם הילדים. "הוא מתמחה בטיפול באומנות עם ילדים בעלי בעיות התפתחותיות. הוא ממש טוב איתם ואכפת לו מהם. ראיתי ילדה אחת שיש לה בעיות ברגליים, אז היא מפעילה בעיקר את הידיים, שהיו ממש חזקות. כשהיא הגיעה לקרקס, פתאום היא הייתה טובה יותר מכולם. זה היה מדהים ומעורר השראה".

לדבריה, "אבו סחא מעולם לא דיבר פוליטיקה. הוא בעד שלום. שמעתי אותו מדבר נגד אלימות ומסביר איך הקרקס זה פתרון, כי הילדים זה העתיד, וכשיש להם מסגרת זה מונע מהם לתרגם תסכול לכעס ומעשים שאין לדעת. הוא מאמין באמנות – זה מה שהוא עושה ומלמד".

מאז מעצרו של אבו סחא הקרקס נכנס לקשיים, וחלק מהילדים נותרו ללא מענה. משהבינו שהוא לא הולך להשתחרר בזמן הקרוב הם פתחו בקמפיין בינלאומי. "הם היו בשוק, אבל מהר מאוד הם החליטו לפעול 24 שעות ביממה כדי לשחררו". העובדה שאבו סחא למד תקופה קצרה בצרפת והופיע באירופה ובארצות הברית הוסיפה רוח גבית למהלך.

המחאה הצבעונית הכתה גלים ברחבי העולם. מאז ינואר הפגינו ליצנים ואמני קרקס בכל פינות תבל – ברזיל, אורוגוואי, ארגנטינה, ארצות הברית, גרמניה, דנמרק, בלגיה, צרפת, אנגליה, ספרד, איטליה, עזה. "מאחר שאנחנו לבושים כליצנים, אין לנו בעיה למשוך תשומת לב. אנשים נכנסים להלם כשאנחנו מספרים להם את הסיפור של אבו סחא. ואז אנחנו מספרים להם שהוא לא מקרה חריג ושיש עוד מאות פלסטינים במעצר מנהלי, והם לא מאמינים שזה יכול לקרות במדינה דמוקרטית".

אבו סחא הוחזק תחילה בכלא מגידו. רק כעבור חודשיים וחצי מאז מעצרו, בסוף חודש פברואר, הורשתה אמו לבקרו לראשונה. "הרגשות שלי מעורבים, בין גאווה לכאב בגלל המרחק", כתבה יום למחרת בעמוד הפייסבוק שלה. "שמחתי לחלוק זאת יחד עם הורים אחרים שילדיהם נמצאים בכלא שנים. ראיתי איך חיילים בקושי בני 20 מעליבים הורים, צועקים על מבוגרים יותר. מאחר שחשוב לנו לראות את ילדינו, כפינו על עצמנו לקבל את ההשפלה עבור ביקור של 40 דקות שחלפו כהרף עין". אביו של אבו סחא קיבל באחרונה אישור לבקרו לראשונה.

לדבריה, בנה התרגש לשמוע על המחאה העולמית, אך ביקש שיפגינו למען שחרורם של הילדים בכלא. "הוא ביקש למסור תודה לכולם. מוחמד אמר שהוא מרגיש את הכאב של הילדים, רק בני 12 ו-13, והנכים, שכלואים. הוא אמר שהם אלה שצריך להפגין סולידריות איתם, שארגוני זכויות אדם צריכים לפעול עבורם. הוא הפך את הכלא לקרקס קטן, מעלה הופעות ומשעשע את האסירים. הוא אמר להם להעמיד פנים שהם במחנה קיץ, לא בכלא, וככה הימים יחלפו מהר יותר".

לאחר כשלושה חודשים הועבר אבו סחא לכלא קציעות שבנגב, סמוך לגבול מצרים. "עתה, כדי לבקר אותו, אמו צריכה לצאת מהבית ב-03:00 לפנות בוקר, ועד שתחזור הביתה כבר יהיה חצות", מספרת חברה של המשפחה. "היא אומרת שהתנאים בכלא קשים וזה נורא שהבן שלה מוחזק שם".

קרולין הנדלמן, אותה מפגינה ממחנה עופר שמארגנת גם מיצג מחאה לשחרורו של אבו סחא מחוץ לסינמטק בתל אביב ביום חמישי הבא, מנסה להיות אופטימית. "הוא עושה קרקס בכלא - לא יודעת איך, אולי עם תפוזים, אולי עם מלונים, תלוי בפירות העונה", סיפרה חצי בצחוק. "הם מעמידים פנים, עוצמים עיניים ואומרים שאין כלא. כשאתה משוחרר בלב, אתה משוחרר פיזית".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "שב"כ מחליט על מעצרים, צה"ל הוא הגוף שמבצע. הכוח ששהה במקום בזמן המעצר התחלף. לא ידוע לנו אם התנגד למעצר או לא".

משב"כ נמסר בתגובה: "מר מוחמד אבו סחא נעצר ביום 14/12/15, בשל מידע אודות פעילותו העדכנית בארגון החזית העממית. לנוכח מסוכנתו של אבו סחא לביטחון האזור, ובהיעדר חלופה אחרת, הועברה המלצת השב"כ למפקד הצבאי להורות על מעצרו המנהלי".

משב"ס נמסר בתגובה: "העצור זוכה מאז מעצרו לביקורי משפחה פעם בחודש. שב"ס מבצע העברות אסירים כדבר שבשגרה מסיבות מבצעיות ובטחוניות ואינו מפרט את הסיבות בתקשורת. כיום בשב"ס מוחזקים כ-700 עצירים מנהליים".