על רקע הביקורת הנוקבת של ארגוני הסביבה על התחלואה העודפת במפרץ חיפה ועל התנהלותו של המשרד להגנת הסביבה, המשרד פרסם היום (שני) את הדוח הרבעוני הראשון לשנת 2016, שבו פורטו פעולות התכנית הלאומית לצמצום זיהום האוויר במפרץ. על פי הדוח, בשלושת החודשים הראשונים של השנה הגביר המשרד את הפיקוח על המפעלים והמשיך במקביל בפעולות לצמצום זיהום האוויר מתחבורה.
בין היתר, נטען כי הופחת ב-67% מספר המשאיות הכבדות הנוסעות בשעות השיא בעיר התחתית של חיפה. עוד נכתב כי ברבעון הראשון הוחמרו דרישות להפחתת מזהמים מהתעשייה ופורסמו להערות ציבור טיוטת דרישות מחמירות למפעלי קבוצות בזן, כאו"ל וגדיב.
במסגרת התכנית, שיצאה לדרך באוגוסט 2015, יושקעו כ- 330 מיליון שקלים בחמש השנים הקרובות בשיפור איכות האוויר במפרץ חיפה, בהגברת הפיקוח והאכיפה, בצמצום הסיכונים לאוכלוסייה, בניטור מזהמים, בביצוע מחקרי בריאות ובהנגשת המידע לציבור.
אחד הפרקים המפארים את פעולות המשרד בדוח הרבעוני עוסק במאבק הסביבתי המתוקשר נגד אישור התכנית להרחבת בזן. במשך השנים תמך המשרד בהרחבת מתחם תשלובת המפעלים המזהמת ביותר בארץ, בטענה כי מבני משרדים ומחסנים לא יגבירו את זיהום האוויר במפרץ חיפה. בעקבות הלחץ הציבורי שהופעל על השר להגנת הסביבה אבי גבאי, הוציא המשרד בחודש האחרון מכתב לוועדת הערר, שבו הוא מביע את התנגדותו לחלק ממטרות ההרחבה של מתחם בזן. זאת בטענה כי היא באה בעקבות מידע חדש שהובא לידיעתם על ידי פעילי הסביבה, שעליו לא ידע המשרד קודם לכן.
בפרק הדוח שכותרתו: "שומרים עליכם מפני תוספת מקורות זיהום במפרץ", נכתב כי המשרד התנגד להרחבת תשתיות של אחסון וייצור דלק בבזן. "חברת בזן ביקשה להגדיל ב20% את הנפח של מכלי הנפט ומוצריו בשטחי המפעל. מדובר באחסון פוטנציאלי של כ-200 אלף טונות נוספות, שיגדיל את הפליטות לאוויר", נכתב. "המשרד להגנת הסביבה מתנגד לבקשה זו והודיע כי לא יאפשר כל תוספת של פליטות לאוויר ממתחם בזן ובאזור המפרץ כולו".
עוד דיווח המשרד כי הוא נלחם בבירוקרטיה המעכבת את סילוקו של מכל האמוניה ממפרץ חיפה. בכותרת של הפרק המתייחס לצמצום סיכוני חומרים מסוכנים כתב המשרד: "מעריכים סיכונים ונחושים להעביר את מתקן האמוניה". בדברי ההסבר נכתב כי המשרד יבצע ברבעון הקרוב סקר סיכונים שישמש מדד להערכה ולהפחתה של סיכונים לאוכלוסייה עקב חשיפה לחומרים מסוכנים בעת תקריות חירום.
כבר ב 2012 הכריזו השרים להגנת הסביבה והכלכלה דאז, גלעד ארדן ושלום שמחון, על החלטתם לסלק את מכל האמוניה מחיפה. זמן קצר אחר כך נאמר כי המכל יסולק מהמפרץ במהלך 2016, אולם מאז תאריך היעד נדחה שוב ושוב וכעת התחזיות האופטימיות צופות כי המשימה תושלם רק לקראת שנת 2020. כמו בהכרזות קודמות, גם הפעם יש התייחסות לתהליך שיוביל לסילוקו, אבל תאריך יעד לסגירתו אין.
"סקר הסיכונים למצב הנוכחי לעת שגרה ולחירום בתרחישי מלחמה יסתיים עד סוף 2016. ב-2017 יורחב הסקר לגבי שינוע חומרים מסוכנים, רעידות אדמה ומצב עתידי בעוד כעשר שנים", נכתב בדוח. עם זאת, במשרד חוזרים ומדווחים על משוכות בירוקרטיות רבות וקשות המצפות למימוש התכנית להזזת המכל. "ועדת המכרזים וגורמי ממשלה נוספים בוחנים את האפשרות לסייע בצמצום של סיכוני המכרז, למשל בנשוא הגז הטבעי. מענה זה מחייב תיאום האורך זמן עם משרדי הממשלה השונים", נכתב בדוח.
עוד נכתב בדוח כי בשלושת החודשים האחרונים בוצעו 317 בדיקות פתע ב-37 ארובות ונערכו 25 סיורי פיקוח - כשליש מהם סיורי פתע. עוד דווח כי בנוסף לכך, בוצעו בדיקות פתע לפליטות לא מוקדיות בשלושה מפעלים וכי נגד חמישה מפעלים ננקטו הליכי אכיפה. במשרד ציינו כי עד כה הוחמרו הדרישות ל-21 מתוך 26 המפעלים הכלולים בתכנית הלאומית. כמו כן, מפורסמים לציבור באופן רציף באינטרנט 71 מתוך 75 מכשירי ניטור מזהמים בארובות.
יונה יהב: "בשורה אמתית לעתידו של מפרץ חיפה"
ראש עיריית חיפה יונה יהב התייחס לדוח ואמר כי מדובר בבשורה אמתית, בעלת משמעות מכרעת לעתידו של מפרץ חיפה. "לראשונה מפשילים המשרדים הממשלתיים שרוולים ומגלים אחריות לאומית לבריאותם ולאיכות חייהם של תושבי חיפה", מסר יהב. "יש להמשיך במלוא התוקף להחמיר את הפיקוח על המפעלים המזהמים, הן של המגזר הפרטי ובוודאי אלה של המדינה. אין בי ספק כי הקצאת משאבים גדולים לאכיפה, לניטור, לסילוק מכלים ישנים לאחסון חומרים מסוכנים, וכן לניקוי הקרקעות שזוהמו במשך שנים ארוכות יביאו לשיפור המשמעותי באיכות חיינו".
מעמותת "אזרחים למען סביבה", הנאבקת שנים ארוכות נגד זיהום האוויר במפרץ חיפה, נמסר בתגובה כי הפעולות הנקודתיות שהמשרד עושה באזור מפרץ חיפה הן קטנות יחסית לגודל "המחדל המתמשך" במפרץ. "יש לנו ספק גדול לגבי השפעתן על מצב זיהום האוויר הכללי באזור, לאור העובדה שמקורות הזיהום הרציניים והגדולים לא פחתו ולאור העובדה שעד היום אין מדידה מלאה ואמינה של הזיהום הקיים". בארגון הטילו ספק שיעורי ההפחתה שלהם טענו במשרד וטענו כי הם נסמכים "על מידע חלקי בלבד. "במקביל לפעולות הנקודתיות האלה, מקודמים באזור מהלכים הרסניים שפוגעים באזור כולו באופן בלתי-הפיך", הוסיפו.
מעמותת "צלול", הנאבקת למען סגירת מכל האמוניה במפרץ חיפה, נמסר בתגובה כי ההתעקשות של המשרד להגנת הסביבה לדבוק בקידום המכרז להקמת מפעל האמוניה בנגב היא "בזבוז זמן יקר שמסכן את חייהם של תושבי חיפה". לטענתם, התנאים אינם מאפשרים את הקמת המפעל כעת. "עמותת 'צלול' דורשת לקיים דיון דחוף בכנסת בנושא ואף מתכוונת לפנות לבג"ץ כדי לאלץ את המדינה לזנוח את המכרז ולקדם במהירות האפשרית את החלופה הבאה הקמת שני מכלי אמוניה חדשים, קטנים וממוגנים, בצפון ובדרום, ולהסיר בהקדם את האיום של מכל האמוניה המיושן והמסוכן מעל ראשיהם של תושבי חיפה והצפון", נכתב בתגובת הארגון. עוד קראו בצלול להתערבותו המידית של ראש הממשלה בנושא, "לאור הסיכון הממשי לחיי אדם והסחבת הבלתי-הגיונית שמעכבת את סגירת המכל".
השר לאיכות הסביבה אבי גבאי מסר אף הוא בתגובה: "שנת 2016 היא שנת מפנה בצמצום זיהום האוויר ושיפור איכות החיים של תושבי מפרץ חיפה. אנו נוודא כי המגמה שבה התחלנו להפיכת חיפה לאזור נקי מזיהום תתעצם בכל החזיתות, בתעשייה ובתחבורה גם יחד. כדי לממש את היעדים השאפתניים שהצבנו לעצמנו יש לפנינו עוד עבודה רבה, אך אנו נחושים לבצעה למען בריאות תושבי מפרץ חיפה".