פרקליט המדינה על פרשת זדורוב: "משפטים פליליים אינם תכנית ריאליטי"

שי ניצן אמר בכנס לשכת עורכי הדין באילת כי הסדרה "צל של אמת" היא חלק מתופעה של "ערוצי תקשורת שנותנים במה לתיאוריות קונספירציה". לדבריו, "אין לתהות אם בית המשפט העליון נתן משפט הוגן". היוצרים: "אבוי למדינה שבה חופש הביטוי הוא סכנה לדמוקרטיה"

צילום: באדיבות כנס לשכת עורכי הדין, עריכה: יאיר דניאל

פרקליט המדינה שי ניצן התייחס היום (שני) בכנס לשכת עורכי הדין באילת לשיח הציבורי סביב הרשעתו של רומן זדורוב ברצח הילדה תאיר ראדה. בהתייחס לסדרה "צל של אמת" ששודרה לאחרונה בערוץ 8 ועסקה בסוגיה, אמר: "סדרה זו, כמו קודמתה, לא חידשה דבר אלא עסקה כל כולה בחומרים ארכיוניים", אמר. "פאר היצירה של סדרה זו, שהוצג כמובן גם הוא בעזרת אפקטים טלוויזיוניים כיד הדמיון הטובה, היה עדות שהוצגה כחדשה אך נבדקה ונחקרה לעומקה כבר לפני ארבע שנים".

על הטענות שהועלו בסדרה, ובהן העיסוק סביב התיאוריה לפיה אחת מחברותיה של ראדה סיפרה לבן זוגה כי רצחה אותה, אמר: "מדובר בגרסה כבושה שמסר אותו אדם, תוך שהוברר כי היה לו מניע להעליל על בת-זוגו לשעבר, שהתלוננה נגדו במשטרה, והעיקר – גרסה זו נסתרה בממצאים אובייקטיביים ולא תאמה את פרטי הזירה והראיות אשר נאספו בזמן אמת. הוגשה בקשה להוספת העדות ובית המשפט העליון דחה אותה. אך מדוע העובדות חשובות? הרייטינג גבוה, ודי לנו בכך. אכן, 'צל של אמת'. צל חיוור מאד של האמת".

טוב לדעת (תוכן מקודם)

פיתוח מהפכני לטיפולי אנטי אייג'ינג בבית - בהנחה מיוחדת והחזר כספי ללא תוצאות

בשיתוף נומייר פלוס
לכתבה המלאה
"צל חיוור מאוד של האמת". ניצן (צילום: נועם מושקוביץ)

בהמשך, אמר: "מדובר פה בערוצי תקשורת הנותנים במה נרחבת ביותר לתיאוריות קונספירציה. בדרך כלל, מתייחסים לתיאוריות כאלה בסלחנות. אך כולנו חייבים להבין שזוהי סכנה ממשית לדמוקרטיה. משפטים פליליים אינם תוכנית ריאליטי, שבה הציבור מתבקש לסמס האם הנאשם הוא אשם או זכאי. אלא שלצערי, תופעה זו הולכת ומתרחבת במקומותינו. כבר ראיתי שעיתונאים פרסמו סקר בו נשאל הקהל האם הוא סבור שרומן זדורוב אשם או זכאי. זה רציני? האם אנו באמת רוצים לחיות במדינה שבה חיי אדם, גורלו וחירותו יוכרעו לפי סקרים תקשורתיים?".

לאחר מכן, טען ניצן כי יש לתת גיבוי מלא לפסקי הדין של העליון מבלי לבקר אותם. "במדינת חוק, פסק דין של בית המשפט העליון, שהוא הערכאה העליונה במדינה, הוא סוף פסוק והוא חייב לשים קץ למחולות שדים תקשורתיים המתחוללים לעתים סביב השאלה אם אדם הוא זכאי או אשם", אמר. "על הקהילה המשפטית להתאחד סביב תובנה זו. על כל אחד ואחד מאתנו מוטלת חובה לתת גיבוי לפסקי דין של בית המשפט העליון, בוודאי בתחום הפלילי. איננו יכולים לעמוד מן הצד ולהעלות תהיות אם בית המשפט העליון קיים 'משפט הוגן' בתיק זה או אחר. אם היום נעמוד מן הצד ונביע תהיות כאלה, אל נתפלא אם במהירות שתפתיע את כולנו, יידרדר אמון הציבור במערכת המשפט, ונמצא במצב שבו חלילה לא יהיה דין ואחר כך גם לא יהיה דיין".

נאור (צילום: נועם מושקוביץ)

גם נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור התייחסה גם היא לסוגיה ואמרה: "אנו עדים לפרסומים סנסציוניים שמתיימרים לדעת את האמת גם כשאין להשערות יסוד עובדתי של ממש". לדבריה, התחקירים שהתפרסמו בנושא עסקו ב"כותרות דרמטיות וצבע". "אני חוזרת ואומרת: אין ספק כי לעיתים נופלות טעויות בקביעת העובדות בהליך השיפוטי בית המשפט, מכירים בכך ופועלים לחשיפת הטעויות. לעיתים תחקירים עיתונאיים מניעים את גלגלי החקירה המשטרתית", אמרה. "לכן, גם חשיפה בדיעבד לאחר שהתסיים המשפט, לגיטימית ותורמת למשפט צדק, אך יש הבדל בין תקשורת חוקרת אמיתית או יצירת כותרות דרמטיות שנשארות בגדר כותרות ומציירות צבע במקום תשתית ראייתית אינן תורמות".

מיקה טימור, מיוצרי "צל של אמת", כתבה בתגובה לדברים בפוסט בעמוד הפייסבוק שלה: "אבוי למדינה שבה פרקליט המדינה סבור כי חופש הביטוי הוא סכנה לדמוקרטיה. אני חוששת לחיות במקום בו להעביר ביקורת היא מה שמהווה סכנה לדמוקרטיה. מי שמסוכן הוא מי שלא מוכן להתמודד עם שאלות, עם הטלת ספק, עם סימני שאלה."

"אין לחרוץ דין של אדם לפי סקרי דעת קהל"

ניצן טען כי סוגיית השיח הציבורי הנחרץ בנושאים משפטיים נוגעת גם לפרשת הירי בחברון, וכי יש לאפשר לגופים הרלוונטיים לבצע את עבודתם. "הדברים נכונים גם ביחס לתקרית שאירעה בחברון, שם נחשד חייל כי ירה במחבל שעה שכבר לא נשקפה ממנו כל סכנה. גם כאן נערכו סקרים רבים באשר לעמדת הציבור, בעוד מצ"ח מנסה לברר את העובדות על סמך ראיות. זו תופעה שבעיניי אינה מתקבלת על הדעת וכל מי ששלטון החוק יקר ללבו צריך לצאת נגדה", אמר. "יש לאפשר לגופי החקירה וכן לפרקליטות – ובמקרה זה לפרקליטות הצבאית – לעשות מלאכתם נאמנה, ולבית המשפט לומר את המילה האחרונה, ואני לא מתכוון לבית המשפט של הרשתות החברתיות. אסור לחרוץ דינו של אדם על פי סקרי דעת קהל".

גם הפרקליט הצבאי הראשי, תת-אלוף שרון אפק, התייחס לנושא. "לאחרונה מתנהלות חקירות המסעירות את הציבור. הן לוו בשיח סוער, במשאלי רחוב ובסקרי דעת קהל", אמר. "כאשר דברים נאמרים ללא הכרת העובדות - זאת יכולה להיות הטעיה של הציבור. זה יכול לפגוע בצבא, שהציבור יקבע כללים חדשים לפתיחה באש. זהו תפקידם של המפקדים. חלקים מהשיח התיימרו להכתיב למערכות המשפט והחקירה כיצד לפעול. המערכת הצבאית לא תקבל החלטות על פי סקרי דעת קהל. אנחנו מחויבים לייצג את המקצוע שלנו ללא מורא וללא משוא פנים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully