פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      די לעלייה: הגיע הזמן לומר שלום לחוק השבות

      ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבמקום לדרוש ממהגרים להשקיע כסף בתמורה להתאזרחות – מוכנה לסבסד אותם על חשבון התושבים הקיימים. אי אפשר להתעלם מכך שהעולים של ימינו מגיעים לישראל מטעמים כלכליים ולא מנימוקים ציוניים. הגיע הזמן להפסיק לשקר לעצמנו. דעה

      כמעט 70 שנה שחוק השבות מספק פוליסת ביטוח מקיפה בחינם לכל יהודי בכל פינה בעולם. בכל עת שנמאס לאותו יהודי ממקום מגוריו הוא יכול להגר לישראל ולזכות מיד במענק עולה, ביטוח בריאות, קצבת זקנה, דמי אבטלה, פטור ממסים על רכב והטבות כספיות אחרות שערכן הכולל עובר את הסכום הכולל של מאה אלף שקל. מה הוא צריך לעשות בשביל זה? כלום, חוץ אולי מלעבור ברית מילה, וגם את זה לא תמיד בודקים. קשה לחשוב על חברת ביטוח שהייתה יכולה לשווק פוליסה כזו ולא היתה פושטת רגל.

      מדינת ישראל אמנם לא תפשוט רגל גם אם תקלוט עוד כמה עשרות מהגרים שעשו בר מצווה, וגם לא אם יתיישבו כאן עוד כמה אלפים מבני הפלשמורה שטוענים לשורשים יהודים, ואפילו לא אם עוד כמה עשרות אלפי אוקראינים שרוצים לשדרג את מקום מגוריהם ונמאס להם לחכות שאוקראינה תצטרף לאיחוד האירופאי יעשו עליה. יחד עם זאת, השאלה שחייבת להישאל היא למה אנחנו מוכנים לקבל בכל תנאי את היהודים הללו, ומעניקים להם הטבות חלומיות שלא מקבלים אזרחים שנולדו בארץ, שירתו בצבא ומשלמים מסים.

      ישראל היא המדינה היחידה בעולם המערבי שבמקום לדרוש ממהגרים להשקיע כסף בתמורה להתאזרחות – מוכנה לסבסד אותם (בתנאי שהם יהודים) על חשבון התושבים הקיימים. זהו אבסורד של ממש בלי סיבה רציונלית, כי בין אם מקבלים (כמוני) ובין אם לא מקבלים את התיזה שהעלה ההיסטוריון שלמה זנד לפיה "עם ישראל" הוא המצאה ציונית – אי אפשר להתעלם מכך שהעולים של ימינו מגיעים לישראל מטעמים כלכליים ולא מנימוקים ציוניים. זה לא מקרה שהעלייה מגיעה בעיקר ממדינות עניות ושסועות קרבות במזרח אירופה, אסיה ואפריקה שגם אזרחיהם הלא יהודים עושים כמיטב יכולתם לברוח מהן. עם כל הכבוד לכמיהה הפלאשית לציון – אתיופיה היא הספקית השנייה בגודלה בין מדינות אפריקה (אחרי ניגריה) של מהגרים לאמריקה.

      אסור גם לשכוח שחוק השבות איפשר במשך כמעט שבעים שנה לכל יהודי – וגם לחצי יהודי ואפילו לרבע יהודי - לעלות לישראל. מי שבחר לוותר על הזכות הצהיר דה-פקטו שהוא מעדיף את הגולה. זו העדפה לגיטימית, אך קשה לומר שהיא מלמדת על ציונות. בכלל, כדאי שנצא מהסרט על "ערבות יהודית הדדית": יהודי תימן ואוקראינה מחכים שנעזור להם כשהם בצרה, אבל אין להם שום כוונה לעזור לנו כשאנחנו נהיה בצרה.

      אין זכות שעומדת לנצח במנותק מכל הקשר היסטורי, כלכלי או תרבותי. אפילו אם בתקופת הקמת המדינה היה אולי מקום לעזור ל"אחים בצרה" – זה לא אומר שחובתנו לעזור לאחים האלה, שדחו את ידנו המושטת, עד אחרית הימים. ממש כמו שהפלסטינים איבדו, לצערם, את הזכות הלגיטימית לחזור ליישובים מהם גורשו ב-1948 בגלל הזמן הרבה שחלף מאז הנכבה, כך גם היהודים שנמנעו מלעלות לישראל במשך עשרות שנים צריכים לאבד את הזכות להתנחל כאן כל אימת שבא להם בלי קשר לצרכינו.

      במקום לנהל מדיניות הגירה רציונאלית, שתיתן עדיפות לתושבים הקיימים, ותמשוך לכאן אנשים משכילים, עשירים ובעלי פוטנציאל תעסוקתי גבוה שיתרמו לכלכלה ולחברה, הפכנו למסלקה אנושית של מובטלים, אלכוהוליסטים וסתם הוזים, שרק בישראל מוכנים לקבל אותם בזרועות פתוחות - בזכות הסבתא היהודייה. לכן, יותר משחוק השבות הוא חוק גזעני – זהו חוק מטופש שלא מאפשר לנהל מדיניות הגירה שקולה והגיע הזמן לבטלו ולהפוך את ישראל ממפעל גמ"ח לא רציונלי לחברת ביטוח מודרנית.


      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.