דעה: אין קשר בין הדת המוסלמית לפיגועי טרור

זרמים שונים באסלאם הפיצו שקרים ואמירות כוזבות שגורמות ליציאתם של מאמינים לפגוע בעצמם ולהביא לרצח של חפים מפשע. הם כנראה שכחו שהקונוטציה הראשונית מהמילה אסלאם הוא שלום

איתי צדוק אספיר
הם מגייסים גם ילדים. אבו עובדייה, לוחם דאעש סורי בן 10 (צילום: צילום מסך, טוויטר)

בתקופות העבר בימי הכיבוש היווני, הרומי ואף בימי מסעות הצלב היו ניסיונות להמיר את דתם של היהודים ללא רצונם, רבים בחרו למות ולא לחלל את השם בעבודה זרה, הנכונות להקרבת החיים למען קיום מצוות התורה נקראת ביהדות מסירות נפש. כלומר, הנכונות להקרבת החיים באופן שכזה מהווה קיום מצוות ומכונה לעיתים מוות על קידוש השם.

באסלאם המונח "שהיד" פירושו מוסלמי שמת למען הדת או תוך קיום אחת ממצוות הדת. או לחילופין, מי שנפל במלחמה למען אללה. ואולם, מפני שלא מדובר בהפרעה בשמירה על דתם של המוסלמים ואי שינוי בסטטוס קוו בישראל, פעולות של טרור הסכינים שאנו חווים בחודשים האחרונים נוגד את הדת המוסלמית בפרט ואת ערכי המוסר בכלל.

בתקופה האחרונה אנו רואים מגמה שבה מוסלמים אדוקים במגוון קשת הגילאים מוצאים את עצמם במסע הרג כנגד יהודים בפרט וכל מי שלא מוסלמי בכלל. מגמה זו הינה עולמית והחלה באמצעות תעמולות כוזבות ברשתות החברתיות, במדיה השונות ובתקשורת הפלסטינית.

הקונוטציה הראשונית מהמילה אסלאם הוא שלום. יתרה מזאת הקוראן של העם המוסלמי דומה בשמו למקרא של העם היהודי, שכן מבחינה תאולוגית אלו הם ספרים קדושים שבתוכם נמצא החזון, המוסר, החוקים והמצוות של שתי הדתות, הדינים העיקריים בדת האסלאם מכילים 286 פסוקים אשר נקראים: "סורת אל בקרה", שזו הגרסה המוסלמית ל"עשרת הדברות" מהתנ"ך היהודי. בנוסף, בתורת האסלאם כתוב מפורשות שהיהודים הם בני דודים, בשל עובדה זו ובגלל הקשר המשפחתי ההיגיון אומר שחלה החובה לא לפגוע בהם ולשמור על כבודם.

יחד עם זאת רבים מזרמים שונים באסלאם סילפו את הדת והפיצו שקרים ואמירות כוזבות שאין להם כל שחר, אמירות אלה גורמות ליציאתם של המאמינים לפגוע בעצמם ולהוביל למותם של חפים מפשע, בזמן שמשפחות הנרצחים מבכות על ילדיהם שאינם בחיים, משפחות הרוצחים משבחים את מעשיהם של ילדיהם ברציחתם של חפים מפשע ובכך מקדשים את המוות במקום לקדש את החיים.

אנו חיים במדינה קטנה שהשטח בה מוגבל, הפיגועים בארץ ובעולם לא יגרמו לשינוי כל שהוא ורק מגבירים את השסע והשנאה בין יהודים לערבים בפרט ומרחיקים אותנו הישראלים מלהגיע לבקר באתרי תיירות בעולם בכלל, משמעות אי הגעתם של ישראלים לאתרי תיירות בעולם היא פגיעה אנושה בכלכלת המקום ואי השקעתם בו.

אילו אנו היינו משקיעים יותר בחינוך שמתבטא בפרויקטים של נוער יהודי וערבי ודיבור על גישור בין הצדדים במטרה להוביל לצמצום הפערים, הכרת השונה בחברה הישראלית, השקעה בתרבות הטרוגנית, באיכות הסביבה ופחות בביטחון היינו מדינה עשירה יותר ומשגשגת יותר. שאיפה זו יכולה להתגשם רק אם כל אחד מאתנו ייקח אחראיות על חייו ומעשיו וינסה בדרכים מקובלות בחוק להוביל לשינוי חברתי, כך אנשים יחיו טוב יותר ויגשימו את עצמם ויכולתם בכל תחומי החיים.

אנו יכולים להרכין ראש ולהיות גאים במדינתנו הדמוקרטית והסוציאלית ולראות במרחק נגיעה מה מתרחש במזרח התיכון הגועש והבוער שהצדק שבו הוא רק כוכב בשמים.

איתי צדוק אספיר הוא סטודנט לסוציולוגיה, אנתרופולוגיה ומדע המדינה באוניברסיטת אריאל

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully