פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      היום שבו חיזבאללה ישגר טיל שיפיל מטוס קרב של חיל האוויר

      "הצד השני מעז יותר לאחרונה. לפעמים זה גובל בהתגרות. אתה צריך לחשוב אם אתה מוותר על המשימה". פוטין מדלל כוחות, ובמערכת הביטחון גובר החשש כי סוריה, איראן וחיזבאללה ינסו להראות מי "בעל הבית" באזור. בינתיים, הדילמות של טייסי הקרב הופכות למורכבות יותר ויותר

      מטס חיל האוויר, יום העצמאות 2011 (דובר צה"ל)
      השמיים בצפון הופכים מסוכנים יותר ויותר. מטס של מטוסי חיל האוויר מעל אזור הצפון בשנת 2011 (צילום: דובר צה"ל)

      שני מטוסי פנטום חתכו את שמי בסיס רמת דוד בקיץ 1972 וטסו לעבר הגבול הצפוני. עוד משימה נועזת וחשאית שתרשום פרק מפואר נוסף בהיסטוריה של חיל האוויר הישראלי. לפי ספרו של אהוד יונאי "עליונות אווירית", שמפקד חיל האוויר האלוף אמיר אשל אוהב לחלק לפקודיו, האיום הגדול ביותר באותם ימים על מטוסי החיל היה מערכת ההגנה האווירית הרוסית מסוג SA-6. מערכת קטנה, ניידת, בעלת יכולות גילוי לטווחים ארוכים וטיל כמעט בלתי נראה. הצבא הסורי קלט באותם ימים חמש מערכות קטלניות מסוג זה, ופרש חלק מהן בין רמת הגולן לדמשק. המודיעין הישראלי, על כלל זרועותיו, קיבל הנחיה מפורשת לאסוף כל בדל של מידע על המערכת החדשה שמטילה אימה על טייסי החיל.

      "ידענו מעט על מערכת ה-SA-6", סיפר השבוע אל"מ במיל' אביאם סלע בריאיון מיוחד לוואלה! NEWS, "זה היה איום דמוני, שמפיל כל דבר שטס בכל מהירות בכל גובה בכל טווח". המודיעין הישראלי הצליח להביא מידע על אודות המיקום האפשרי של אחת הסוללות, ובחיל האוויר נערכו לגיחת טיסת צילום מורכבת באזור בו מסתתרת המערכת.

      מפקד חיל האוויר דאז אלוף מוטי הוד הטיל את המשימה המסוכנת על שני טייסים מנוסים ביותר: מפקד טייסת "הפטישים" סא"ל אמנון (פקטורי) ארד ועל סגנו רס"ן אביאם סלע. תכנון מבצע הצילום היה קפדני ביותר והשניים התאמנו על המשימה במשך שבועות. סא"ל ארד היה אמור להוביל את הטיסה, אך מערכות המטוס שלו התקלקלו לקראת ההמראה ומשימת ההובלה של זוג מטוסי הפנטום הוטלה על רס"ן סלע.

      "זו הייתה גיחה מפחידה. לא ישנו בלילות שלפני זה. איך נוודא שלא יראו אותנו? ושלא יוכלו להגיב מספיק מהר? כל הבחירה של נתיב, מהירות, גובה ועיתוי הטיסה, נבחרו לפי נסיבות מודיעיניות כאלה ואחרות שהוביל בסוף לגיחה שממקום שבאמת הסורים לא ציפו", סיפר אביאם סלע בריאיון והוסיף, "טסנו במהירות מאוד גבוהה, זרקנו את הנתיקים (מכלי הדלק, א"ב) ובמהירות די קרובה לאלף קמ"ש עברנו מעל הסוללה הזו בגובה של 30 מטר".

      הסכנה הייתה ברורה ומוחשית, אך זוג המטוסים חסרו לבסיסם בשלום כשבידיהם מידע יקר ערך. בשעות הערב נכנסו שני הטייסים לחדר הפיתוח והבחינו בתמונות החדות. "התוצאה הייתה פענוח מאוד מדויק. זו פעם ראשונה שנחשפנו לצילום עדכני של המכ"ם. החוכמה היא לראות את מרכז ניהול האש. כלי (נגמ"ש) שיש עליו את המכ"ם, בקרה, זיהוי, הנחיה, שם השכל וזה מה שצילמנו".

      התמונות הועברו למומחים שניתחו את יכולות הגילוי של המערכת, ויחד עם אנשי צוות אוויר פיתחו טכנולוגיות שיבוש, שיטות לחימה והתקפה. לימים, ב-1982, היה אביאם סלע ראש מחלקת מבצעים ופיקד על השמדת ה SA-6 וה- SA-8 של סוריה בלבנון. סגירת מעגל.

      חיל האוויר הישראלי ממשיך גם היום במאמץ עילאי ושוטף לאסוף מודיעין ברחבי המזרח התיכון בדגש על סוריה ולבנון, כשהפעם הזירה שונה לחלוטין, אך לא פחות מורכבת.

      סוללות נ"מ של צבא סוריה מדגם SA-6 (צילום מסך)
      האתגר למפות את מערכי ההגנה של האויב מורכב גם כיום. סוללות טילים נגד מטוסים מסוג SA-6 השייכות לצבא סוריה (צילום מסך)

      במהלך שנת 2012 הגישה ממשלת לבנון תלונה לאו"ם נגד ישראל על הפרת הסכם 1701 שנחתם אחרי מלחמת לבנון השנייה. נתוני התלונה שהועברו גם לכוחות יוניפי"ל בדרום לבנון אפשרו הצצה להיקף הפעילות של חיל האוויר הישראלי. לטענת צבא לבנון, מקיים צה"ל בממוצע תשע חדירות ביום לשטח לבנון, עם למעלה מ-20 אלף אירועים שונים, במשך שש שנים מאז המלחמה והפר את הריבונות הלבנונית. עוד טענו הלבנונים כי בשנת 2012 בוצעו 3,000 חדירות של צה"ל לשטח לבנון - מהים, מהקרקע ובעיקר מהאוויר, באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים (מל"טים) ומטוסי קרב.

      חיל האוויר לוקח חלק משמעותי באיסוף המודיעין עבור בנק המטרות של צה"ל, שתפח דרמטית מאז מלחמת לבנון השנייה. בנק המטרות תופח ככל שחולף הזמן, אך הוא גרם דורש תחזוקה במטרה להבין לא רק מה קורה מעל פני האדמה ומה מעוללים בכירי ארגוני הטרור, אלא בעיקר מה מכין חיזבאללה מתחת לפני האדמה במערכי הלחימה השונים בכמאתיים כפרים שיעים בדרום לבנון. חלק מהגיחות שמבוצעות מעל שמי לבנון וסוריה נועדו לצורך מבצעים ממוקדים, ומהווה חלק בלתי נפרד מפעילות הביטחון השוטף, שנועדה להרחיב את מעגלי ההתרעה של מדינת ישראל והמענה המבצעי לאירועים מתגלגלים.

      בעידן בו בכל שעה מתחולל שינוי במזרח התיכון ומארג הכוחות במעגלים השונים, בדגש על גבולות המדינה, משתנה במהירות, נדרש חיל האוויר לשמר ולפתח גמישות גבוהה, ולסייע למאמץ הכללי של אגף המודיעין, פיקוד צפון וחיל הים. חלק מהזנקות המטוסים נעשות בתוך דקות ולחלקן נערכים במשך זמן ממושך ותכנון קפדני. מכאן, התעבורה הגוברת של מטוסי קרב גם בסופי שבוע.

      מטוס חיל האוויר (AP)
      מטוס F-15 של חיל האוויר בזמן אימון אווירי (צילום: AP)

      בשונה מראשית שנות ה-70, כיום יש מגוון איומים על מטוסי חיל האוויר הישראלי והמורכבות בנתיבי הטיסה השגרתיים גדלה דרמטית. חיזבאללה לוטש עיניים בשנים האחרונות לעבר מערכות ההגנה האוויריות המתקדמות שיש לצבא הסורי, ובמסגרת ברית הדמים שנכרתה ביניהם הגדיל נסראללה את דרישותיו מבשאר אסד. צבא סוריה מחזיק כיום מערכות הגנה אוויריות כמוSA-17, שמסוגלת להתמודד עם מגוון רחב של איומים: כלי טיס, טילי שיוט, מסוקים ומטוסי קרב. כך גם מערכת SA-22 המוגדרת כמתקדמת יותר ובאמצעות טילים ותותחים היא מסוגלת ליירט כלי טיס וטילי שיוט, אך אין אימות לכך שמערכת שכזו הועברה ללבנון.

      ניתן להניח כי מערכות כמו SA-6 (מטרות אוויריות לטווח בינוני עד 75 ק"מ) ו-SA-8 (מערכת טקטית ניידת לטווחים קצרים) הועברו מסוריה לחיזבאללה. שר הביטחון משה יעלון דיבר על חופש הפעולה של צה"ל במזרח התיכון בגלוי, למרות הנוכחות הרוסית בחצי השנה האחרונה שהביאה עמה כחמישים כלי טיס, ספינות טילים, צוללות, אך בעיקר מערכות הגנה אוויריות מתקדמות מאוד ובראשן מערכת S-400 שמתחככת במטוסים 24 שעות ביממה. לפחות לפי פרסומים זרים יוחסו בשנים האחרונות לחיל האוויר הישראלי מספר תקיפות של שיירות נשק מסוריה ללבנון, וביניהן סיכול הברחת מערכות הגנה אוויריות כמו SA-17.

      המציאות האווירית השתנתה. טייסי חיל האוויר הישראלי חשופים בחצי השנה האחרונה למעקב מגוון של מכ"מים בזירה הלבנונית והם משפיעים על הפעילות המיוחדת והשוטפת. טייסי מילואים מספרים כי "'הצד השני' מעז יותר לאחרונה, וכנראה שהוא מרגיש בנוח למקד את יכולות הגילוי שלו בכלי הטיס שלנו כשהרוסים נמצאים פה. לפעמים זה גובל בהתגרות. אתה צריך לחשוב אם אתה הולך עם הראש בקיר או מוותר על המשימה".

      תמונה מהפצצה ישראלית על עמדה סורית בעקבות ירי הרקטות (צילום מסך , טוויטר)
      הפצצה ישראלית על עמדה סורית, אוגוסט 2015 (צילום: מתוך טוויטר)

      מערכות הגילוי וההתראה על מטוסי הקרב של חיל האוויר מאפשרות לטייס לאבחן את מידת המעקב של האויב על כלי הטיס, ולהבחין מתי ננעלת המערכת על הכלי, בדומה לשלב לפני ניסיון יירוט.

      מנגנון התיאום וההסדרה בין ישראל לרוסיה פתר לא מעט כאבי ראש ומנע אירועים קיצוניים כמו הפלת מטוס הקרב הרוסי שחרג ונכנס למרחב האווירי הטורקי. חריגה דומה התרחשה בגבול הישראלי וחיל האוויר הבליג.

      סגן הרמטכ"ל האלוף יאיר גולן נשאל בכנס מכון בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים לפני כשבועיים בעניין הרוסים, ואפשר צצה למערכת היחסים הרגישה בין הצבאות. "הובלתי מספר שיחות עם הרוסים", אמר, "אנשים מוכשרים ונבונים מאוד. בניגוד לדימוי הקולנועי- ספרותי, הם אנשים גם שנוח לדבר איתם. אני חושב שהרוסים באו לכאן מתוך צד אחד: נחושים להשיג את מטרותיהם. מן הצד השני, ביחס לישראל - נחישות בלתי רגילה לשמור אותנו מחוץ לעניין. זה נעשה ברוח טובה. זה נעשה בשיח מקצועי טוב. השיח המקצועי הזה שבו סיכמנו את העקרונות נבחן יום-יום. התיאום איתם על מנת למנוע חיכוכים מיותרים נמצא ברמה מאוד גבוהה. הקשב איתם מאוד גדול. עושים איתם סיכומים משותפים סביב אירועים שהיו פחות טובים. כשנוצר בערך חיכוך אפשרי. ישבנו יחד. סיכמנו את הדברים. הם טופלו ותוקנו מידית. עמידה בסיכומים בצורה מרשימה".

      גורמים בכירים במערכת הביטחון סיפרו השבוע כי הצבא הרוסי ירד מהיקף של 42 כלי טיס בסוריה לכ-24 כלי טיס, מרביתם מטוסי קרב. בכך, חזרו הרוסים להיקף המטוסים שהיו בתחילת הנוכחות שלהם באזור. אך עם זאת, ציינו הגורמים, כי רוסיה עדיין מחזיקה צוללות וספינות טילים במזרח התיכון ובים הכספי, כדי לתת מנענה לצורך המבצעי שלה בסוריה. החשש במערכת הביטחון, כי סוריה, איראן וחיזבאללה ינסו להיכנס לחלל שעשוי להיווצר אם ימשיך פוטין לדלל כוחות במטרה להראות מי "בעל הבית" באזור, וכדי לקבוע כללים חדשים תוך מחיקת מנגנון ההסדרה בין רוסיה לישראל.

      מערכות הגנה אוויריות (עיבוד תמונה)

      האיום שמרחף באוויר הוא מהניסיון הראשון לשגר טיל לעבר כלי טיס ישראלי. כשנשאל קצין בכיר בחיל האוויר בנושא מגוון האיומים על מטוסי החיל והאתגר של אנשי צוות האוויר מול האפשרות שהחרב שמונפת לעבר ישראל תתהפך, הוא השיב: "איום נקבע על פי יכולת ועל פי כוונה. אנחנו עושים הערכת מצב כדי להחליט אם יש איום או אין איום. מצד אחד מה היכולת ומצד שני מה כוונתו (של האויב). יכול להיות שיש לו יכולת ואין לו כוונה. יכולת להיות שאין לו יכולת ויש לו כוונה. זה עניין שאני כל הזמן צריך למדוד, לכן אנחנו כל הזמן במתח הזה שבו אני מסתכל על אויב".

      הערכת המצב נעשית בחיל האוויר כדי לקבוע את איומי הייחוס של המטוסים. לאחר מכן, מול כל משימה מיוחדת מתבצעת הערכת מצב נקודתית כדי לקבוע ולחדד מה הם איומי הטיסה, ומה המענה שצריך הטייס לתת לה. "הערכת המצב היא יומית ומול כל פקודת מבצע, ולשם כך יש מנגנונים שאנחנו מפעילים", הסביר הקצין הבכיר והוסיף, "אחרי שקיבלנו את הערכת המצב, הגדרנו תורת לחימה, הגדרנו נהלים ועקרונות – עכשיו אנחנו מגדירים מדיניות, אני עם מפקדי הטייסות והסגנים, בא ועושה דיון שבועי".

      הדילמות של טייסי הקרב הופכות למורכבות ככל שחולף הזמן, ומול כל משימה נשאלת השאלה עד איזה שלב יכול המטוס להתחכך במערכי ההגנה האוויריים שהוצבו בין לבנון לסוריה. בקצה הדילמה עומדת בעיקר מערכת ה-S-400, שיכולותיה השלמות עדיין מהוות אתגר לכל חילות המערב המתקדמים.

      מערכת S-400 בבסיס הרוסי באזור לטקיה, 26 בנובמבר 2015 (צילום מסך , טוויטר)
      מערכת S-400 בבסיס רוסי באזור העיר הסורית לטקיה, נובמבר 2015 (צילום: מתוך טוויטר)

      "אנחנו כבר ברמה שאנחנו מבינים את המחיר של ההחלטות שלנו", הסביר הקצין הבכיר והוסיף, "אני יכול לחכך אותו עד גבול מסוים. בשבוע שעבר זה היה עד רמה מסוימת ועכשיו אני יכול לחכך אותו עד אותו עד רמה כזו". לספקטרום האפשרויות הללו נדרש ניתוח של כוונות האויב יום ביומו, כדי להבין מה האינטרסים שלו והאם התרחש שינוי מהותי בזירה.

      מדובר בעבודת נמלים. גיחה אחרי גיחה, כשהמטרה היא לפענח את תשתיות הטרור באזור, תשתיות שנבלעות בתוך מרחב אורבאני משתנה. חיזבאללה מודע לכך שהתשתיות שלו חשופות לעיני ישראל ולכן הוא עסוק רוב הזמן בהונאה, הסתרה, ומידור שמקשים מאוד על המודיעין הישראלי, ומחייבים פעילות יצירתית ומסוכנת כדי לאתר ולפענח את מרכזי הכובד שלו.

      בינתיים, המציאות במרחב הסורי-לבנוני מבעבעת. פוטין, באופן חכם מאוד ואחרי שצבאו הציג יכולות בלחימה מול דעאש והארגונים האחרים, מעביר את כובד המשקל למהלכים מדיניים וחותר להרכבת חוקה בסוריה בתוך חצי שנה, ולבחירות לפרלמנט ולנשיאות בתוך שנה וחצי. הוויכוח כעת מתנהל סביב השאלה האם זה יהיה עם אסד או בלעדיו. התשובה לכך כרוכה בקואליציה שהוא יבחר לצדו. האם בקואליציה מתונה בראשות סעודיה והמערב, או רדיקלית בראשות איראן, אסד וחיזבאללה, או אולי ימצא משוואה מאתגרת וחדשה. לכל תפנית יהיה אפקט ולכל החלטה תהיה השלכה על ישראל.