פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אי של שפיות- שכנים יהודים וערבים במיזם עסקי בדרום הר חברון

      יהודים וערבים בהר חברון מקיימים שגרת חיים אוטופית על קרקעות פלסטיניות ובמרכזה הווי קולינרי מפותח מבוסס אנרגיה ירוקה. הקרבה בין השפות השמיות, עברית וערבית יצרה מכנה משותף לסדרת מיזמים ושיתופי פעולה תחת ארגון הגג "נהרות שם"

      אי של שפיות- שכנים יהודים וערבים במיזם עסקי בדרום הר חברון
      צילום: בני בן-סימון, עריכה: מיכאל ברגמן

      בין שני צידי הגדר של הר חברון, שכנים יהודים וערבים בוחרים להתכחש לרעיון של סכסוך או חלוקת גבולות, ופשוט מייצרים ביחד עתיד אחד שפוי ואפשרי מאוד. נהרות שם או 'אנהאר סאם' בערבית הוא מיזם חברתי שמסתמך על הקירבה האיכותית שבין השפות השמיות ערבית ועברית, וביטויו המעשי הוא בניית טורבינות רוח, מיסודה של חקלאות אורגנית וטחינת שומשום לטחינה.

      על מערכת היחסים עם הפלסטינים אנחנו שומעים בחדשות כל הזמן. אבל מתחת לאף של כולנו, נרקמת לה מציאות חיים שונה לחלוטין על ידי אנשים שבמקום לדבר - קמים ועושים. דוד בן שבת, פעיל במיזם 'נהרות שם' מספר על ניסיון "להוריד לארץ, מציאות אוטופית שקיימת איפשהו ולגלם אותה בדברים הכי מיידים, מוחשיים וארציים.

      "מעבר לזהויות הדתיות שרצות פה - היהודי המוסלמ,י ומעבר לזהויות הפוליטיות הלאומיות הפלסטיני - ישראלי כזה או אחר, יש שכבת עומק שיוצרת מקום למכנה משותף שמאפשר משחק משותף, ושכבת העומק הכי בסיסית זה השפות שבהם אנחנו חושבים", אומר בן שבת.
      .
      שקי שומשום מיוחד בשם 'חומרה' מגיעים מאתיופיה, והם מחברים בין יהודים ופלסטינים בהר חברון. . דאוד שאוור, בעל מפעל הטחינה ושותף למיזם מבקש לפתח את העבודה המשותפת עם יהודים ככל שניתן. "אני מוכר בחברון ורוצה למכור גם לישראל וחוץ לארץ" הוא מספר. "אנחנו שכנים טובים, יש לנו עבודה, אין פוליטיקה - רק עבודה ".