יום האדמה הארבעים- עצרת מרכזית במחאה על הריסות הבתים בנגב

ממשלת ישראל הורתה לבני שבט אבו אל קיעאן להעתיק את מושבם מאזור קיבוץ שובל למיקומו הנוכחי באזור יתיר ב1956. אום אל חירן, הכפר שהקימו בני השבט - עומד בפני סכנת פינוי ברורה ומיידית. לאורך השנים, אל חירן לא זכה לקבל תמיכה ממשלתית מינימלית בתחום התשתית ומעולם לא הוכר באופן רשמי כיישוב על ידי משרד הפנים. בשנים האחרונות המדינה מבקשת לפנותו לטובת בניית יישוב יהודי חדש.
"יש לנו הוכחה שהאדמה הזו היא רכוש שלנו", אומר אחמד אבו אלקיעאן מהיישוב. "המפקד הצבאי והמשטר הצבאי בדרום חתמו על מסמך שמראה שהם נתנו לנו את האדמה", הוא מוסיף.
לאור המצב הזה החליטה וועדת המעקב של ערבי ישראל שהשנה האירוע המרכזי לציון יום האדמה יתקיים לא רק בצפון אלא גם בכפר אום אלחירן, כאות הזדהות עם מאבקם של תושבי הכפר, ועם התושבים הבדואים ככלל. אחד המשתתפים באירוע, עו"ד טאלב אלצאנע והח"כ לשעבר טוען כי ב4-5 האחרונות יש קפאון מחשבתי בישראל ותפיסה כאילו הבדואים הם אויבי המדינה. "זה כאילו שהבדואים נחתו מהירח וכאילו שהם לא חלק היסטורי מהנגב".
בין אם באמצעות קיום מחאה שקטה, אקטיביזם פוליטי או פנייה לבתי משפט, גם 40 שנה אחרי יום האדמה, נראה כי הבדואים בדרום ממשיכים לדבוק בשייכותם לאדמתם ולא מתכוונים לוותר.