שלוש שנים אחרי שנפצע באורח אנוש ואיבד את ידו, הצטלבה אתמול (שני) דרכו של סרן במיל' זיו שילון עם דרכו של בארי ממן, בן השלוש וחצי ממושב בר יוחאי שבגליל העליון, קטוע יד גם הוא. שילון נפגע בעת שירותו כמ"פ בחטיבת גבעתי, כתוצאה ממטען שהתפוצץ כשפתח שער בגדר המערכת בין ישראל לרצועת עזה. ממן איבד את ידו לפני ארבעה חודשים, לאחר שהכניס את ידו למכונה להאכלת עופות בלול הסמוך לביתו.
"בארי היה במשך חודשיים וחצי בשיקום בבית החולים תל השומר. מאז שהוא השתחרר מבית החולים ובמשך חודש וחצי אנחנו מנסים להתמודד עם זה בבית ולהתרגל למצב החדש", סיפרה סימה ממן, אמו של בארי בשיחה עם וואלה! NEWS. "הוא חזר לגן, אבל המעבר למצב החדש הוא מאוד לא פשוט. גם בהתמודדות מול החברים והאחים וגם בהתמודדות עם הפעולות היומיומיות הפשוטות לכאורה, שלפני הפציעה בארי ביצע אותן לבד".
מאז שנכרתה ידו, הפך שילון לסמל בשל התמודדותו מעוררת ההשראה עם הליך השיקום. שילון נפצע באורח אנוש ובמשך שנה עבר ניתוחים רבים וטיפולי פיזיותרפיה. אחרי פציעתו הוא התחתן, החל ללמוד משפטים וממשל במרכז הבינתחומי בהרצליה, ולפני חמישה חודשים, כשנולדה לו בתו הבכורה, כבש פסגה נוספת. לפני שנפצע צלח שילון כמה חצאי מרתון, אולם דווקא אחריה השתתף במרתון ברלין ורץ לראשונה מרתון שלם שאורכו 42 קילומטרים. בימים אלה מתכונן שילון לשבור שיא נוסף באתגרים שסימן לעצמו תחרות איש הברזל שתיערך בעוד כשנה בפרנקפורט גרמניה, במהלכה יידרש לרכב 180 קילומטרים באופניים, לרוץ 42 קילומטרים ולשחות 4 קילומטרים.
עוד בוואלה! NEWS:
ליברמן מאיים לא להצביע עם הקואליציה בחוק ההשעיה: "אין מתנות חינם"
ח"כ כבל: "בג"ץ הציל את הממשלה מעצמה"; אלקין: "נשלם מחיר אדיר"
בלגיה פרסמה תיעוד חדש משדה התעופה: "המחבל בלבן" טרם נלכד
ההתמודדות היומיומית הקשה מנשוא של ממן הביאה את אמו לפנות לשילון ולארגן את המפגש המרגש שהתקיים אתמול. המפגש עם שילון תווך על ידי ידיד המשפחה, גדי שבתאי מראש הנקרה, שחשב ששילון יוכל לרומם את רוחו של ממן.
לדברי שילון, "אם אני יכול לתרום לאחרים בדיוק כפי שעשיתי כשהייתי במדים, אז לכבוד הוא לי. זה ממלא אותי בתחושות של שליחות ואפילו בתחושות של אחריות על סיטואציות מסוימות שאנשים נקלעים אליהן. אני משתדל לעשות את זה כמה שיותר, גם לקבוצות וגם לאנשים פרטיים כמו במקרה של בארי", אמר שילון. "אני רוצה לעזור לבארי ולמשפחתו גם ברמה המנטלית וגם ברמה הפרקטית. אמרתי לאימא של בארי, 'אל תתני לעובדה שאין לו יד להגדיר אותו כאדם'. אני עושה מכלול גדול מאוד של דברים למרות שאין לי יד. אסור לתת למגבלות שנוצרו להגדיר אותך כאדם, אלא להשתמש בהן כמקפצה. צריך לחשוב על זה כל יום כשאתה קם בבוקר וכשאתה הולך לישון. הדבר הזה ינחיל לו לדעתי את היכולת להצליח למרות המצב המצער שנוצר".
בריאיון לאולפן וואלה! NEWS הסבירה סימה ממן, שמאז הפציעה הפכה לנושאת הדגל נגד הלולים בישראל, כי בעל הלול שבו נפצע בארי לא היה מבוטח, כך שגם אם ייתבע, לא בטוח שהוא יהיה מחויב בתשלום פיצויים. לדבריה, "הלולים פרוצים ואינם תקינים. אין בדיקות בטיחות שלהם. מכונות ההאבסה פתוחות. הם לא מחויבים באישור עבודה". שילון, מצדו, הדגיש את החשיבות שבסיוע בשיקום בפציעות כמו שלו ושל בארי: "אני לא יודע אם הייתי הופך להיות זיו של היום לולא הייתה לי תמיכה בהיבטים הפרקטיים. התמיכה של המדינה נתנה לי המון בשיקום. אני מאוד מקווה שנמצא פתרונות על מנת להעניק גם לבארי שיקום פיזיולוגי אולטימטיבי. יש המון צרכים שעולים המון כסף, לא בושה להגיד את זה. צריך להתמודד עם העובדה שאין ביטוח ואין יכולת להתנהל מבחינה כלכלית".
במשך יותר משלוש שעות ישבו שילון וממן, שוחחו, הורידו את הפרוטזות (ידיים תותבות) והראו זה לזה איש את גדם רעהו. "זה היה מדהים, הוא חיזק אותנו בצורה שאי אפשר לתאר במילים", סיכמה סימה ממן, אמו של בארי. "הוא סיפר לנו את הסיפור שלו, נתן לנו עצות פרקטיות על איך להסתדר בעתיד והראה לנו את כל מה שהוא יכול לעשות. הוא שידר לנו ולבארי המון ביטחון וכולנו יצאנו מאוד מעודדים".
(עדכון ראשון: 21:30)