לפני שנים, ברחבת המסדרים של בה"ד 10, צעקתי עם חבריי את "שבועת החובש", שבה התחייבנו להעניק סיוע רפואי בשדה הקרב לכל נזקק - בין אם אוהב הוא, או אויב. על ערך זה התחנכתי בשירותי הצבאי, על ערך זה חינכתי את פקודיי ועל ערך זה נלחמתי עם חבריי במלחמת לבנון השנייה, שבה טיפלנו בשדה הקרב בפצועי הלחימה. בימים האחרונים צפיתי בתיעוד של האירוע הקשה בחברון - והתביישתי.
שש דקות שכבו שני המחבלים על הקרקע לאחר שנפגעו מירי מוצדק של החיילים. צוות מד"א וחובש צבאי נראים בסרטון מטפלים בחייל שנפצע קל, כפי שהיו צריכים לעשות. לאחר מכן מגיע אמבולנס של מד"א לזירה וחולף בצמוד למחבל שנותר בחיים, ובהמשך מגיע אמבולנס שני וחובר לצוות שהגיע ראשון כדי לטפל בחייל הפצוע. לבסוף עוזבים הצוותים ולא משאירים כוח רפואי שיטפל במחבלים השרועים על הקרקע.
שני הצוותים, כמו גם החובשים הצבאיים שטיפלו בחייל, לא התעלמו רק מהמחבלים. הם התעלמו לחלוטין מרוח צהל, מאמנת ז'נבה - שמד"א מחויב אליה כחלק מחברותו בצלב האדום הבינלאומי, ומהמוסר שלנו כבני אנוש. התקרית הזו חייבת להיות תמרור אזהרה לחברה הישראלית, אבל בראש ובראשונה לקצין רפואה ראשי של צה"ל ולמנכ"ל מגן דוד אדום.
הטענה שהעלתה מד"א כסיבה לפעולת הצוות, לפיה היה חשש שהמחבל ממולכד, לא מחזיקה מים. בסרטון רואים בבירור כי הצוותים פועלים לצד המחבלים ששוכבים על הקרקע. כמו כן, בתחקיר הצבאי של האירוע נכתב שמפקד המחלקה בדק את המחבלים וקבע שהם אינם ממולכדים. הפרקליטות הצבאית אף הגישה בקשת מעצר על רצח נגד החייל שירה למוות במחבל, תוך שהיא קובעת שהפלסטיני הפצוע לא סיכן עוד את הנוכחים.
סדר הטיפול בפצועים - לא לפי שיוך לאומי
בקורס החובשים בצה"ל מתרגלים מצבים כאלה - איך הכוח הרפואי מטפל בכמה נפגעים, כולל נפגעי אויב שבהם הוא נתקל בקרב. קוראים לזה "בום המוני": הטיפול נעשה בסבבים, ועדיפות ניתנת תמיד למי שאפשר לסייע לו הכי הרבה והכי מהר כדי להציל את חייו, ובשום שלב לא לפי היותו יהודי או ערבי, חייל צה"ל או מחבל.
צר לי קצין רפואה ראשי, צר לי מנכ"ל מד"א, בסיפור בחברון לא כשל רק החייל מחטיבת כפיר, שבצמרת צה"ל ובממשלה מיהרו להוקיע ולערוך לו משפט שדה כאילו רק הוא הפר את מידת המוסריות שלנו. כשלו כישלון מחפיר צוותי הרפואה של צה"ל ומד"א שהגיעו לזירה. הם לא פעלו על פי ערכי חיל הרפואה, לא על פי ערכי הצלב האדום, לא על פי ערכי מגן דוד אדום ולא על פי ערכי החמלה של העם היהודי.