יומן עבודה אנגלי: לונדון לא מחכה לי

מאת רואי וולמן

אם אלן שוגר, איש המזומנים של טוטנהאם, הביט השבוע במראה הוא הבחין בנקודה אדומה מבריקה על מצחו. כוונת הלייזר של האוהדים מונחת עליו במצב אוטומט. כשהאוטובוס של ליברפול יכנס לווייט-הארט ליין ביום ראשון בערב, גדוד המתאבדים של צבא התרנגולים יקבל את פניו עם קריאות נפלאות לשוגר, למכור את הקבוצה ולא להראות את הפנים שלו יותר באזור לונדון.
10 שנים לא קרה דבר משמעותי אחד במועדון, ניסוי גרהאם טיילור נכשל סופית, ומה שמניע את הלב הלבן הם רק אדי זיכרון וחלום.
ולאחר שימצו שחקני האדומים את כל יכולתם לצחוק לאיד, האם תבצבץ ותופיע האנלוגיה הפשוטה לכאורה בראשם?

דייויד בקהאם התבגר. נקודה. הנה דוגמא מצוינת לכך שלא האדם עושה את התפקיד אלא התפקיד את האדם. פיטר טיילור, הבייביסיטר התורן של הנבחרת האנגלית, מינה את השור הזועם לקפטן שלו בשביל שישמרטף קצת על הינוקות שזימן לנבחרת, לקראת משחק הידידות מול אטליה. אז דייויד רץ קצת, מסר מעט, בעט פעם אחת, אבל צעק הרבה ואף הבליג פעם אחת כשג'נארו גאטוסו נכנס בו בכוונה מאחור עם המרפק המחודד שלו ישר לעורף.

בבוקר שאחרי משחק ההפסד מול ארגנטינה במונדיאל 98', בו הורחק בקהאם אחרי שביצע עבירה בלתי-ספורטיבית, הכותרת באחת העיתונים קבעה: "Ten brave lions and one stupid boy”,
והעלתה על נס את העליהום התקשורתי נגדו. אך זמנים השתנו, מנצ'סטר זכתה בתואר הנחשק ביותר ביבשת, ויקטוריה שחררה את הרצועות החונקות והילד-גבר הזה, שמחזיק היום את המפתחות הכבדים כל-כך של הנבחרת, מתחיל להתחבר אל הרבדים העמוקים יותר שבנפשו.

בלילה שבין רביעי לחמישי הזדמן לי לצפות בראיון טלוויזיוני של היפה באדם, דויד ז'ינולה, בתוכנית אירוח לילית ב"בי.בי.סי פריים".
מסתבר שהבן-אדם לא רק יפה אלא גם אופה. על המדף בחנויות הספרים בבריטניה מונח כרגע ספר פרי עטו של ז'ינולה, בו הוא פורש את משנתו הפילוסופית לגבי החיים, כדורגל ומה שביניהם, ואף מטפל בסוגייה האנטי-הומנית של מוקשים נגד-אדם.

יותר מזה. רק כשהמנחה החביב, שבעיניו נצנצה התלהבות של בת-טיפשעשרה מאוהבת, דחק בו, יצא המרצע מן השק. דוידק'ה סיפר כי הוא חזר ממסע באנגולה הרחוקה, אזור ספר שמשופע במוקשים עקב קרבות הגרילה הבלתי-נשלטות המרחשות בקרבו. הוא נסע להפיץ את הבשורה האנטי-מלחמתית והודה שחייו ניצלו בנס כאשר עצר להטיל את מימיו פסיעה אחת ממטמון בצורת מוקש. ועל זה נאמר - לא ייאמן כי יסופר. מזל שנשארתי עם הכבלים.

קובנטרי - איפסוויץ'
דרבי - ברדפורד
אברטון – ארסנל
צ'רלטון - צ'לסי
לידס - ווסטהאם
מידלסבורו - לסטר
ניוקאסל - סנדרלנד