פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "הם מציעים דילים": כך מח"ש "מכבסת" לשוטרים עבירות פליליות

      "הענישה מגוחכת עד כדי עלבון לאינטליגנציה". מניצב בדימוס שאומר לשוטרת "וואי, הייתי מת לנשק אותך", דרך קצין ששכח את אקדחו בבית הקפה ועד שוטר ששחרר צעירים שתקפו קולגה. בעקבות פרשת חגי דותן, וואלה! NEWS עם הדרך שבה מח"ש "מחליקה" לשוטרים עבירות פליליות

      "הם מציעים דילים": כך מח"ש "מכבסת" לשוטרים עבירות פליליות
      עריכה: ניר חן

      קצין משטרה שהתחנן לבטל חקירה לבתה של ראש לשכת ראש העיר, קצין ששכח את אקדחו האישי טעון במחסנית בשירותי בית הקפה בעת שהטיל את מימיו ורק ננזף וקיבל קנס של 800 שקל, שוטרת ותיקה שביקשה מחברה לבטל צו הרחקה נגד בעלה מגן ילדים: כל אלו ועוד הם חלק מפרסום גזרי דין של בית הדין המשמעתי של המשטרה מהחודשים אוקטובר ודצמבר. מבט על גזרי הדין ממחיש את הכוח שיש בידי השוטרים במשטרה, כוח בו הם משתמשים פעם אחר פעם ללא סמכות. אותן העבירות, שרובן המוחלט כמעט הן עבירות פליליות, נגמרות לעיתים קרובות בין כותלי בית הדין המשמעתי, בעיקר לאחר החלטות המחלקה לחקירות שוטרים. ברוב המקרים השוטרים אינם מודים או מעדיפים להילחם על חפותם. "למח"ש נוח לזרוק את התיקים האלו למשטרה, או לעשות בהם סחר-מכר כשהראיות חלשות, בעיקר כשמדובר בקצינים בכירים", מספר קצין משטרה ותיק, שבעבר נשפט בבית הדין המשמעתי. "הם מציעים דילים. למשל: תפרוש, ונגמור את התיק בבית הדין המשמעתי ולא נגיע לבית המשפט".

      בעקבות הגשת כתב האישום נגד ניצב בדימוס חגי דותן בבית הדין המשמעתי בגין ארבע עבירות של התנהגות שאינה הולמת בנסיבות של הטרדה מינית, וואלה! NEWS מנתח את גזרי הדין של עבירות המשמעת המשטרתיות ומגלה: עבירות פליליות רבות, ביניהן עבירות של שימוש בכוח והטרדות מיניות, "עוברות כביסה" בבית הדין המשמעתי, זאת לאחר שהמחלקה לחקירות שוטרים מעבירה תיקים שאינם מעניינים אותה לידי המשטרה.

      מפקד מחוז חוף, ניצב חגי דותן, בהפגנת מחאה נגד תג מחיר בצומת אום אל-פחם, אפריל 2014 (שלומי גבאי)
      לפי האישומים, התקרב אל השוטרת ולחש לאוזנה: "אם הייתי פנסיונר, גם אני הייתי מקבל נשיקה". חגי דותן בימיו כמפקד מחוז חוף, אפריל 2014 (צילום: שלומי גבאי)

      אחד המקרים היותר בולטים בדוח גזרי הדין של בית הדין התרחש במרכז שליטה (משל"ט) של מוקד 100 בצפון. לפי כתב האישום ראש משמרת במשל"ט באותו מחוז ביצע מעשה מגונה בשוטרת אחרת. לפי העובדות במוקד, באחד הלילות שהשניים היו יחד, ציינה המתלוננת, כבת 24, "כואב לי הגב". ראש המשמרת, המבוגר מהשוטרת בעשרות שנים, ניגש אליה בתגובה והחל לעסות את כתפיה. לפי כתב האישום, תוך כדי העיסוי, הכניס השוטר את ידיו לחזית חולצתה ונגע בחזה מתחת לבגדיה, ללא הסכמתה. בתגובה, הרימה השוטרת את ידיו וביקשה שיחדל. למרות זאת, השוטר לא הפסיק, הכניס את ידיו בשנית לחזית חולצתה ונגע פעם נוספת בחזה ללא הסכמתה. השוטר הפסיק רק לאחר שהמתלוננת סילקה את ידיו מגופה. ראש המשמרת, שהודה בביצוע מעשה מגונה, לא סולק מהמשטרה וקיבל נזיפה חמורה בלבד והורדה בדרגה לשנתיים בלבד.

      גם המקרה של מפקד מחוז חוף הוא מקרה חריג לחלוטין. נגד ניצב בדימוס דותן התלוננו ארבע שוטרות בדרגות שונות כי הטריד מינית, ולבסוף הסתיים עניינו בבית הדין המשמעתי, רק כיוון שהסכים לפרוש מהמשטרה.

      לפי האישום שמבוסס על אחת המתלוננות, בשנת 2012, בעת ששירתה יחד עמו כחוקרת בתחנת נהריה, הגיע דותן לתחנה. מפקד מחוז חוף, באותה תקופה. דותן נכנס למשרדה של החוקרת המתלוננת, שישבה לבדה, וסגר למחצה את הדלת. לפי האישומים, דותן שוחח עם המתלוננת על בגידות בין בני זוג, כאשר המתלוננת אמרה לו כי לא נוח לה לדבר על הנושא. "אני נשואה", אמרה לו בתגובה.

      זמן קצר מאוחר יותר, כך מתואר בכתב האישום, נכנס דותן לתא שירותים המצוי בתחנה בסמוך למשרד. כאשר יצא מהשירותים, ביקש להביא לו נייר משירותי הנשים. כיוון שמדובר במפקדה, כך לפי האישומים, המתלוננת מילאה את בקשתו, ובשלב זה, אמר לה דותן: "וואי, איך הייתי מת לנשק אותך". בתגובה, עזבה את המקום המתלוננת וחזרה אל המשרד.

      לפי אישום של מתלוננת נוספת, חוקרת בתחנת חיפה, בשנת 2013, בעת שהגיע לתחנה במסגרת תפקידו, הבחין דותן כי מתנדב מבוגר מנשק לשלום את החוקרת מחיפה על לחיה. דותן, כך לפי האישומים, התקרב אליה, ולחש לאוזנה: "אם הייתי פנסיונר, גם אני הייתי מקבל נשיקה".

      האירוע השני בו פגש דותן את החוקרת היה במהלך יום ספורט מחוזי. לפי כתב האישום, רצה החוקרת יחד עם חברתה, גם היא שוטרת. כאשר הבחין דותן בה ובחברתה, הצטרף אליהן וביקש מאחד הצלמים לצלם אותם. בהמשך, שוחח דותן עמה בטלפון הנייד, וביקש ממנה שתעביר אליו את התמונות, והזמין אותה ללשכתו. "בזכותך קיבלתי מחמאות על התמונות", כתב לה דותן בהודעות הווטסאפ.

      האירוע השלישי החל בערב הצדעה למשטרת ישראל, בו נכחו דותן והחוקרת החיפאית, ששבה משהייה בארצות הברית. דותן ניגש אליה, שאל אותה מה היו מעשיה בארצות הברית, וזו סירבה לענות. מספר ימים לאחר מכן, יצאה המתלוננת מחדר האוכל, משך אותה דותן בידה למסדרון ושאל אותה עם מי היא הייתה בחופשה. המתלוננת השיבה כי הייתה עם ידיד שלה שהנו הומוסקסואל. בתגובה אמר דותן, "הכי טוב הומואים, לא צריך לשכב איתם".

      מוקד משטרה חדש נחנך, יוני 2015 (יח"צ , חטיבת דובר המשטרה)
      חניכת מוקד המשטרה החדש ביולי 2015 (צילום: חטיבת דובר המשטרה)

      גורמים המעורים בפרטים מותחים ביקורת על התנהלות המחלקה לחקירות שוטרים, בכל הקשור להעברת תיקים שהם על גבול ההטרדה המינית לידי בית הדין המשמעתי של המשטרה. "אם יש עבירה פלילית, זה חמור שמח"ש עושים סחר-מכר עם החשודים", אומר גורם המעורה בפרטים. "אם יש עבירה פלילית, בטח כשמדובר בעבירות מין של הטרדה מינית או על גבול מעשה מגונה, חובתם של אנשי מח"ש להגיש כתב אישום ולא למצוא פתרון נוח יותר של זריקת התיקים לידי בית הדין המשמעתי, שבטח אין לו משמעות גדולה - בעיקר לאחר שהקצין עזב את שורות המשטרה".

      דוגמה הפוכה ניתן למצוא אצל ניצב אחר, שהחליט ש"לא לנגן על פי חליל המחלקה לחקירות שוטרים". מדובר בניצב ניסו שחם, מפקד מחוז ירושלים, שהיה בין הניצבים הראשונים שפקדו את חדרי החקירות במחלקה לחקירות שוטרים. נגד שחם התלוננה שוטרת אחת בלבד, אולם הוא הודה בקיום קשרים אינטימיים עם 7 שוטרות נוספות. שחם סבר, מבחינתו בתמימותו, כי מדובר בסך הכול בעבירות משמעת שהן חלק מהתרבות הארגונית המקובלת במשטרה. הוא לא תיאר לעצמו כי המחלקה לחקירות שוטרים תציע לו דיל: תודה שעשית עבירות מעשים מגונים והטרדה מינית, והתיק יעומר להפרת אמונים בלבד בדין פלילי. שחם סירב, והדבר עלה לו בכתב אישום פלילי, שבמאפייניו דומה מאוד לכתבי אישום שמוגשים לבית הדין המשמעתי.

      רוב האישומים בתיק ניסו שחם מתייחסים לקשרים רומנטיים אותם ניהל עם שוטרות זוטרות. האישומים אף מפרטים כי הוא קידם את עניינן לאחר מכן בעקיפין. זולת מקרה אחד של שוטרת הטוענת למעשה מגונה אותו ביצע שחם במשרדו בשנת 2010, כל המקרים המתוארים בכתב האישום הם מקרים של הסכמה, בדיוק כפי שמפורט בכתב האישום בבית הדין המשמעתי נגד חגי דותן.

      ניסו שחם, מפקד מחוז ירושלים במשטרה, מאי 2011 (מגד גוזני)
      סירב לעסקה, והדבר עלה לו בכתב אישום פלילי. ניצב בדימוס ניסו שחם בימים בהם פיקד על מחוז ירושלים בשנת 2011 (צילום: מגד גוזני)

      דוגמה טרייה יותר היא מהשבוע האחרון. בעוד קצין בדרגת ניצב משנה סירב להודות במחלקה לחקירות שוטרים בעבירות של הטרדות מיניות נגד אזרחית שביקשה לגייס את בנה למשטרה, גורמים בכירים במשטרה מספרים כי לאותו הקצין הוצע - תודה בחשדות שמיוחסים לך, תפרוש מהמשטרה, והתיק יעבור למחלקת משמעת של המשטרה ולא יוגש כתב אישום פלילי. הקצין בחר בדרך הקשה: הוא החליט שלא להודות, להתמודד עם אישומים פליליים, ובכך, סלל את דרכו למשפט ארוך ומייגע, ובהתמודדות מול המחלקה לחקירות שוטרים, שהגישה כתב אישום בגין הטרדה מינית.

      כתב האישום נסמך בעיקר על הודעה של אותה המתלוננת, אחותו של אחד השוטרים ששירתו תחת פיקודו של הקצין. לפי כתב האישום, ולפי ההודעה במשטרה של המתלוננת, נהג הקצין להתקשר אליה, ולומר לה משפטים בעלי אופי מיני, ביניהם משפטים כגון: "זה מאוד סקסי שאישה מבשלת", "איך אני מת לבוא אלייך עכשיו שתפנקי אותי". אותם האישומים שיוחסו לקצין, לא הרשימו את מפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך, שהחליט עד לסיום ההליכים המשפטיים להשאיר אותו במשטרה. למקורביו סיפר הקצין כי בכוונתו להילחם על חפותו. לטענתו, כל מה שכתוב בכתב האישום הוא לא נכון, וזוהי המצאה של המתלוננת. הקצין אף סירב לדין משמעתי, ובימים אלו נלחם על חפותו בבית המשפט.

      "הקורא את הכרעות הדין של בית הדין המשמעתי מצטמרר מכמה טעמים: ראש וראשון, מדובר במרבית המקרים בעבירות פליליות חמורות ואף ברף העליון של העבירות - כאלו האמורות היו להתברר בבתי המשפט ולא במסגרת דין משמעתי", מסביר עו"ד פנחס (פיני) פישלר, לשעבר יו"ר ועדת המשטרה בלשכת עו"ד. "גם הענישה מקלה ומגוחכת עד כדי עלבון לאינטליגנציה. עולה באופן מוחשי כי המשטרה מקלה עם ה"קולגות" ומעניקה הנחות משמעותיות ב'מבצעי ענישה' ל'חברים' למקצוע, כאילו היו עובדי חברת חשמל הפטורים מתשלום חשמל. בציניות אומר לך שאם לאזרחי המדינה הייתה האפשרות להידיינות ב'בית דין משמעתי לאזרח' או אז בתי המשפט היו מובטלים מעבודה.

      "הכעס הנוסף שלי הוא לעניין מחיקת שמות הקצינים והשוטרים המורשעים באמצעות מלבנים שחורים גסים ובולטים. מסתבר שלמשטרת ישראל יש הרבה מה להסתיר מאזרחי המדינה – גם את שמות המורשעים. נלחמתי נגד עניין זה מול היועץ המשפטי של המשטרה תת ניצב שאול גורדון, עו"ד, שמשך את עבודתו בעניין פניותיי בעניין למעלה משנה. או אז הוציא תחת ידיו מסמך אותו העברתי כערר למבקר המדינה. היועץ המשפטי של המשטרה לא לקח בחשבון כי דווקא נציבות שירות המדינה מפרסמת ברוב המקרים את שמות מורשעי בית הדין של עובדי המדינה. אלא, שתת ניצב שאול גורדון ביקש להשוות את המקרים במשטרה דווקא מול צה"ל – השוואה שאין לה מקום. קמה חובה על המשטרה לפרסם את שמות המורשעים על מנת שיוכלו האזרחים לעקוב שמא מדובר ב'שיטה ובמעשים דומים' מצד אותו מורשע, פעם אחר פעם. אני מצפה ממבקר המדינה להורות למשטרה לפרסם את שמות המורשעים – גם משום הפן ההרתעתי שבדבר. הגיעה העת שמשטרת ישראל תהיה שקופה, גלויה וחשופה ולא תסתתר ותתחבא מאחורי ריבועים שחורים – מדיניות בת היענה".

      מפכ"ל המשטרה רוני אלשייך (ניב אהרונסון)
      החליט להשאיר את הניצב משנה החשוד בהטרדה במשטרה עד לסיום ההליך הפלילי. המפכ"ל אלשיך, פברואר 2016 (צילום: ניב אהרונסון)

      דוגמה מטרידה נוספת שניתן למצוא בגזרי הדין והגבול הדק בין עבירה פלילית למשמעתית, מתייחסת לשוטר תנועה באזור המרכז, ש"דאג לבטל דוחות למקורביו". לפי כתב האישום, בעת ששוטרי תנועה, עמיתיו וחבריו של סייר התנועה, נהגו לעצור נהגים על עבירות תנועה, הוא היה מבקש מחבריו "לוותר" להם. כך, למשל, לפי אחד האישומים, עיכב שוטר תנוע את חברו ושכנו של הסייר, בעת שזה נסע במשאית שבבעלותו. כיון שכך, התקשר נהג המשאית לחברו השוטר, וביקש ממנו לדבר עם השוטר להביא לביטול הדוח. השוטר הנאשם לא התבלבל: הוא הרים טלפון ישירות לעמיתו, וביקש ממנו שלא לתת דוח לחברו. בהמשך, התקשר בעל המשאית לסייר, והודה לו. תגובתו של הסייר הייתה: "מזל שנפלת על השוטר הזה, הוא חבר טוב טוב שלי".

      "הוא חבר שלי, אל תתקתק אותו (אל תיתן לו דו"ח, י"א)" ו"לא רשמת? אז אתה יודע מה? לפחות את ה-6 נקודות של הטסט, זה גיהינום, תרכך, היא כל כך בסדר", נהג לומר הסייר לעמיתו לעבודה. מסכת מעשיו של הסייר הסתיימו כאשר אחד השוטרים סירב לוותר על הדו"ח. במקרה זה, החמיר בית הדין המשמעתי עם השוטר, הוריד אותו לדרגת שוטר, ניתנה לו נזיפה חמורה, אולם הוא לא פוטר לגמרי מהארגון.

      מבצע אכיפה משטרת התנועה הארצית נגב נגד משאיות עם משקל חורג (קובי ליאני)
      משטרת התנועה במהלך מבצע אכיפה ארצי בפברואר 2014 (צילום: קובי ליאני)

      סיפורו של קצין תורן בתחנה במרכז הארץ הוא דוגמה נוספת לכל הקשור לדרך העבריינית בה נוהגים קצינים, ומתחמקים מן העונש הפלילי. לפי כתב האישום שהוגש נגד הקצין, ביוני 2014, הגיע שוטר מתחנה במרכז הארץ לטפל באירוע של חשד להתזת מים מברזי כיבוי אש על ידי קבוצת צעירים. בעת הטיפול, עצר השוטר בנה של ראש לשכת עירייה במרכז הארץ, שהייתה מצויה בקשרי עבודה מעולים עם הקצין. הצעיר, בן ה-18 הסתיר בחולצתו את ברז הכיבוי. במהלך דין ודברים, השליך הצעיר את החולצה על השוטר, ובעקבות כך, נוצרה קטטה, בעקבותיה החליט השוטר לעכב את צעירים לתחנה בגין תקיפתו ותקיפת פקחי העירייה.

      בשלב מסוים, הצליח הצעיר להשתחרר מאחיזתו של השוטר ונמלט מהמקום. מעצרו התאפשר רק לאחר שזוהה וזומן לחקירה במשטרה. השוטרים בתחנה הודיעו לו על חשדות של בריחה ממשמורת, ותקיפת שוטר. בהמשך, לתחנה הגיעו גם קצין הביטחון של העירייה, ועובדים נוספים, בבקשה לבטל את התלונה. "הם בני טובים, תשחררו אותם" נאמר, בין השאר, לקצין החקירות במקום.

      הלחץ גבר כאשר למקום הגיע אותו הקצין הנאשם, ששימש באותה העת קצין תורן בתחנה, והצטרף לניסיונות השכנוע של השניים, להימנע מהגשת התלונה. "תסיימו את האירוע בכתיבת דו"ח פעולה בלבד", אמר הקצין לנוכחים. למקום גם הגיע דודו של הצעיר, שמשרת כבלש בתחנה. "תוותרו על התלונה בשביל חבר לעבודה". השוטרים לא ויתרו, והגישו תלונה למשטרה. מעשיו של הקצין לא הסתיימו בכך. עם סיום הגשת התלונה, והדרישה לחקור את הצעיר באזהרה, הקצין לא נאות לכך, ושחרר את הצעירים, לאחר שהתנצלו בפני השוטר והפקחים, זאת בלי שהעביר את החומר לחוקר תורן, שיגבה הודאות מהמעורבים. גם במקרה זה, חמור ככל שהייתה העבירה, התיק הסתיים בהורדה בדרגה של שבעה חודשים ונזיפה חמורה בלבד, מבלי שהקצין יספוג רישום פלילי כלל וכלל.

      גבר אזוק (ShutterStock)
      הצעירים שוחררו, הקצין לא ספג רישום פלילי (צילום: ShutterStock)

      בדו"ח גזרי דין של המשטרה מופיעים גם תיקים בהם הואשמו והורשעו שוטרים בשימוש בכוח מופרז, מה שלא מנע מהמחלקה לחקירות שוטרים להעביר גם במקרה זה את התיק לידי מחלקת המשמעת של המשטרה, זאת בניגוד לתלונות האזרחים, שחשים לא פעם כי השוטרים עברו עבירה פלילית. לפי נתוני המחלקה לחקירות שוטרים, משלל ההחלטות של המחלקה, 30 אחוזים מן התיקים שנחקרו במחלקה לחקירות שוטרים הסתיימו בהעמדה לדין פלילי או משמעתי. מתוך זה, כמחצית מן התיקים הסתיימו בדין משמעתי, נתון חסר תקדים בהתחשב בעובדה כי נמצאו בהם ממש בתלונות ובחשדות לפלילים.

      תגובת המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה:

      "במהלך שנת 2015 התקבלו במח"ש החלטות לגבי 640 תיקים בהם נחקרו שוטרים תחת אזהרה (בכל תיק חשוד אחד או יותר). כ- 30% מתיקי החקירה (בהם נחקרו שוטרים תחת אזהרה) הסתיימו בהעמדה לדין פלילי או משמעתי. יודגש כי מח"ש נוהגת לזמן שוטרים לחקירה באזהרה רק לאחר שהתבססה תשתית ראייתית ממשית לחשד המחייבת חקירתו באזהרה. בתום החקירה מועברים החומרים לבדיקה מדוקדקת של פרקליטי המחלקה לחקירות שוטרים אשר מגבשים חוות דעת על סמך חומר הראיות ומכלול נסיבות העניין. בין היתר נדרשים פרקליטי המחלקה לבחון האם התיק מתאים להעמדה לדין או שיש לסגור את התיק. במידה והתיק מתאים להעמדה לדין ייבחן סיווג העבירה והאם מדובר בעבירה פלילית או משמעתית.

      "בחלק לא קטן מהמקרים, בפרט כאשר מדובר בעבירות של שימוש בכוח המבוצעות תוך כדי פעילות מבצעית, נמצא מראש שהכשל מצוי בתחום המשמעתי, מנותב התיק לכתחילה להמשך טיפול בדין המשמעתי. במקרים אחרים, כאשר מדובר בעבירות פליליות ברף הנמוך, הנושק לכתחילה לרף המשמעתי, כאשר במסגרת החקירה או במסגרת הליכי שימוע השוטר החשוד מביע חרטה, נוטל אחריות על מעשיו ופורש מתפקיד או כאשר יש אינטרס לחסוך מהמתלוננים/ות את הצורך להעיד בבית המשפט– יכול ויימצא כי העניין הציבורי במיצוי הדין על דרך של ניהול תיק פלילי פחת במידה רבה, והמענה המתאים עשוי להימצא בדין המשמעתי. יודגש, כאמור, כי מדובר אך ורק במקרים בהם מדובר בעבירות פליליות המצויות ברף חומרה נמוך. מדובר במקרים בהם לו היה מדובר באזרח, התיק היה עשוי להסגר בעילה של חוסר ענין ציבורי, בעוד שלגבי שוטר, קיימת רשת נורמטיבית נוספת, הרשת המשמעתית, הקולטת אותו ומטפלת בו, גם אם העניין הציבורי בהליך פלילי בעניינו פחת.

      "במקרה של ניסו שחם, בשום שלב לא הוצע לו לעמוד לדין משמעתי, גם לא בתמורה לנטילת אחריות. בתיק בעניינו מדובר בהתנהלות אשר חצתה באופן מובהק את הרף הפלילי, כפועל יוצא מן הפגיעה המצטברת והסדרתית באמון הציבור ובאמון השוטרים במפקדיהם. אין כל מקום להשוואה בין המקרים שמח"ש סברה, על פי קריטריונים אובייקטיביים, כי הם יכולים לקבל מענה בדין המשמעתי לבין עניינו של ניסו שחם אשר נמצא באופן מובהק ראוי להתברר אך ורק במסגרת ההליך הפלילי, בין אם שחם היה בוחר לקבל אחריות על העבירות שביצע במסגרת הסדר- ובין אם לאו".

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      מתוך החלטת בית הדין המשמעתי של המשטרה (סריקה: מערכת וואלה! NEWS)