פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      העליון מיישר קו עם שרת המשפטים: החמיר ענישה על מיידי אבנים

      למרות שהחוק שמאפשר ענישה כבדה יותר על מיידי אבנים לא פועל רטרואקטיבית, בית המשפט העליון הראה סנונית ראשונה של שינוי תפיסה. השופטים גזרו לאחרונה עונשים כבדים יותר משנתן המחוזי לחבורת מיידי אבנים ובקבוקי תבערה לעבר מטרות ישראליות

      מהומות סמוך לרמאללה, 3 בנובמבר 2015 (AP)
      החוק אושר ברוב של 61 חברי כנסת. מיידי אבנים ברמאללה (צילום ארכיון: אי-פי)

      הרכב בראשות שופט בית המשפט העליון נועם סולברג החמיר בשבוע שעבר את עונשם של חבורת מיידי אבנים ובקבוקי תבערה לעבר מטרות ישראליות ויהודיות בהר הצופים ובגבעה הצרפתית. החבורה השליכה אבנים ובקבוקי תבערה בהזדמנויות רבות לעבר כלי רכב של כוחות הביטחון, כלי רכב בחניון האוניברסיטה העברית, הבסיס הצבאי "עופרית", בית כנסת, מתנ"ס ומקומות רבים ונוספים.

      בחודש יולי האחרון, עבר בקריאה שניה ושלישית התיקון לחוק העונשין של שרת המשפטים איילת שקד להחמרת עונשם של מיידי אבנים לעבר כלי רכב. משמעות התיקון היא שניתן יהיה להרשיע את מיידי האבנים ולגזור עליהם עד עשר שנות מאסר, גם מבלי שהמדינה תצטרך להוכיח שהתכוונו לפגוע במכונית או בנוסעיה. בנוסף לכך, החוק יקל על הרשעתם של מיידי אבנים כלפי ניידות משטרה. החוק אושר ברוב של 61 חברי כנסת מול 17 שהתנגדו, אולם אין בכוחו לפעול רטרואקטיבית. למרות זאת, העליון החמיר את העונש של הנאשמים. מדובר בסנונית ראשונה של שינוי תפיסה בבית המשפט העליון, ואין זו הפתעה שהיא מגיעה דווקא מצדו של השופט סולברג, שכתב את פסק הדין, שנתפס כמזוהה עם התפיסה השמרנית. אליו הצטרף השופט רובינשטיין.

      עוד ידיעות בוואלה! NEWS:
      בנו של דודו טופז זוכה מאשמה: לא מנע מנערה להתלונן על הטרדה מינית
      עובדת התלוננה: בכיר בעיריית רמת גן תקף אותי מינית
      אם ובת משועפאט נעדרות יותר משבוע; הערכה - נרצחו והועלמו בבור

      שרת המשפטים איילת שקד, בי"ס גוונים, ראש העין. 8 בפברואר 2016 (ראובן קסטרו)
      בית המשפט מתיישר עם התפיסה שלה. שרת המשפטים, איילת שקד (צילום: ראובן קסטרו)

      בית המשפט המחוזי גזר עונשים שונים על הנאשמים, כל אחד על פי חלקו ובהתחשב בנסיבותיו האישיות. בשיקולי הענישה ציין בית המשפט המחוזי את החומרה הרבה שבביצוע העבירות הנדונות – השלכת בקבוקי תבערה על רקע אידיאולוגי והסכנה לגוף ולרכוש שבהתלקחותם. אין מדובר באירוע חד-פעמי, אלא במספר רב של אירועים ובמגוון מעשים. בית המשפט המחוזי ציין את העובדה כי מדובר בצעירים ולכן ישנה שאיפה להביא לשיקומם. העונשים נעו בין שנתיים לחמש וחצי שנות מאסר.

      "גזר הדין נוטה לקולא", ציין השופט סולברג, "במידה שמצדיקה התערבות". "למותר לציין את החומרה הרבה, את המסוכנות – סכנת נפשות פשוטו כמשמעו – ואת הצורך להרתיע את המשיבים ואחרים שכמותם", אמר. "ההסלמה מדאיגה, ויש להעניש ביד קשה כדי לעשות לשירוש התופעה. ברי כי מדובר ברקע אידיאולוגי-לאומני-גזעני, והרי זה שיקול חשוב בשיקולי הענישה". הוא החמיר את העונשים בטווח של חצי שנה עד 14 חודשים, כך שהעונש החמור ביותר יעמוד על כמעט שבע שנות מאסר.

      גם השופט רובינשטיין שהצטרף לדברים ציין כי "אין מדובר באדם שמיידה אבן בודדת או בקבוק תבערה בודד, מעשים שחומרתם גבוהה וראויה לענישה, אלא בחבורה מאורגנת ששמה לה למטרה לפגוע בישראלים ויהודים". "חסד עשה שוכן שחקים שהעבירות שבהן מדובר לא נסתיימו חלילה באובדן חיים. מערכת המשפט צריכה לתרום את חלקה להלימה ולהרתעת הרבים, במיוחד במסכת עבירות חמורות כגון זה, למען יראו וייראו כל בעלי אידיאולוגיית זדון, של פגיעה אלימה בזולת למטרות פוליטיות, יהיו אשר יהיו. פסק דין זה מטרתו הרתעה, ומכאן ההחמרה ההכרחית".