פרסום ראשון: אשת ראש הממשלה שרה נתניהו ביקשה היום (ראשון) לפסול את נשיאת בית הדין האזורי לעבודה מלפסוק בתביעת עובד במעון ראש הממשלה, זאת בעקבות פסיקתה בפרשת מני נפתלי. סנגורה של נתניהו הגיש בקשה חריגה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים ובה ביקש לפסול את השופטת דיתה פרוז'ינין, זאת לאחר שלטענתו קביעותיה של השופטת בפרשת מני נפתלי בעניינה של נתניהו מחייבות את הימנעותה מלהכריע בתביעת העובד, יחד עם כלל הרכב השופטים שהיה מעורב בפרשה.
לפני כחודש בית הדין האזורי לעבודה בראשותה של פרוז'ינין הכריע לטובתו של נפתלי תוך קביעות חמורות כלפי נתניהו, זאת על אף שבפועל לא הייתה צד לתיק ושימשה כעדה בלבד. במקביל לתביעתו של נפתלי, התנהלה נגד מעון ראש הממשלה תביעה נוספת של עובד אחר, גיא אליהו, שבה העלה טענות דומות. כעת טוענת נתניהו באמצעות סנגורה, עו"ד יוסי כהן, כי לאור התייחסותה של פרוזי'נין לנתניהו כצד לתביעה, מבלי שניתנה לה הזדמנות לבסס את גרסתה ולהתגונן, על פרוז'ינין לפסול את עצמה מלפסוק בעניינו של אליהו.
"בית הדין אינו יכול להכריע באופן שונה הפעם"
"בפסק הדין קבע בית הדין קביעה שלפיה מעון ראש הממשלה מנוהל באופן המווה העסקה פוגענית כלפי כל עובדיו באופן המעיד כי דעתו 'נעולה'", נכתב בבקשה. עוד נכתב, כי: "הקביעות חרגו מגדרי הסעדים שנתבקשו בתובענה שהגיש נפתלי בהיותן 'נועלות' למעשה את דעתו של בית הדין ומחייבות אותו ליתן פסק דין דומה בעניינו של אליהו... בית הדין הנכבד אינו יכול למעשה להכריע בעניינו של אליהו באופן שונה מהאופן שבו הכריע בתיק של מני נפתלי. בנסיבות העניין, לאור כך שבית הדין הכריע למעשה בפסק הדין באותן שאלות ופלוגתאות שהתעוררו בתיק של נפתלי, ברור כי הוא אינו פתוח לשכנוע בתיק של אליהו". לאור הטענות, מבקשת נתניהו להשהות את מתן פסק הדין בתיק עד להכרעה בבקשתם.
עוד נכתב בבקשה כי "לאחר שבית הדין קבע בפסק הדין כי המעון נוהל באופן העולה כדי העסקה פוגענית, כל שנותר לו הוא להכריע בתיק אליהו באופן זהה. דעתו בהקשר לשאלת ההעסקה הפוגענית כבר הובעה מפורשות, עמדתו ידועה, נהירה וברורה, קביעותיו הנחרצות והחד משמעיות בפסק הדין מחייבות את המסקנה הבלתי נמנעת כי בתיק אליהו חייב הוא למעשה לקבוע קביעות זהות בכל הקשור לטענת ההעסקה הפוגענית. למעשה, ובכל הכבוד הראוי, תפקידו של בית הדין בתיק אליהו בענייננו מתמצה לכל היותר במתן 'חותמת גומי' לאותן הקביעות שקבע בפסק הדין. בית הדין אינו פתוח לשכנוע ואינו יכול להכריע בתיק אליהו באופן שונה מהאופן שבו הכריע בעניין נפתלי".
עו"ד נעמי לנדאו, המייצגת את גיא אליהו, מסרה בתגובה: "על אף הצהרותיה שהתקשורת רודפת אותה, נדמה כי לגברת נתניהו חסרה תשומת לב, אחרת אין שום דרך להסביר את בקשתה ההזויה לפסול את כבוד השופטת, הנשיאה פרוז'ינין, לבל תקבל החלטות שלא יישאו חן בעיני הגברת הראשונה. לא ייתכן שהגברת נתניהו תמשיך להטיל כך רפש בשופטת ותהלך אימים גם על ערכאת הערעור שאמורה לדון בעניינה. על הנהלת בתי המשפט לשים לזה סוף.
"הבקשה עצמה אינה ראויה לכל התייחסות עניינית, שכן לגברת נתניהו היו אינספור אפשרויות להציג את עמדתה, להשפיע, להביא עדים מטעמה כפי שאכן עשתה. זהו ניסיון נואל לשפר עמדות מהסיכומים שהוגשו לאחרונה על ידי הפרקליטות בתיקו של גיא אליהו, ולהביע חוסר אמון וחוסר שביעות רצון עמוקים מתפקודן של פרקליטות מחוז ירושלים", הוסיפה.
תביעתו של אליהו הוגשה באפריל 2014 לאחר שטען להתעמרות מצד נתניהו בעת שהועסק במעון תחת פיקוחו של נפתלי ששימש אז כאב הבית. אליהו טען בין היתר מצידו כי פיטוריו נעשו שלא כדין. נתניהו עצמה העידה בתיק והכחישה את הטענות שהועלו נגדה כשבין היתר העידה כי "יחסי עם העובדים הם מצויינים ואני מתייחסת אליהם בנימוס... יש כאן אנשים שמנסים לסחוט כספים ממדינת ישראל. הטענות נגדי הן מתואמות ומתועבות".
לפני כשבועיים הגישה המדינה ערעור לבית הדין לעבודה על פסק הדין בעניינו של נפתלי. המדינה מערערת על הטיעונים המשפטים, אך חולקת גם על העובדות. ערעור המדינה מתייחס רק לקביעות המשפטיות בפסק הדין ולא לקביעות העובדתיות שבו, ועיקר טענתו היא שלא קיים גורם במדינה שיכול היה להעניק לנפתלי הבטחה להעסיקו בחוזה קבוע, ועל כן הפיצוי בגין "הטעיה" בנוגע להעסקתו אינו תקף.
טיעון נוסף המועלה בערעור הוא כי ההכרעה בדבר העסקה פוגענית שחווה נפתלי אינה תקפה. מבחינה משפטית, נטען בערעור, לא ניתן לתבוע על עוגמת נפש בגין העסקה פוגענית בלבד, מאחר שעבירה זו צריכה להתלוות לתביעה נוספת. תיקו של נפתלי הוא תביעה עצמאית הדנה רק בעבירה זו, ולכן לא ניתן לקבוע כי חווה עוגמת נפש ושהוא זכאי לפיצויים בגינה.