בסרטון: תיעוד הפיגוע באיסטנבול
במסגרת תפקידי באתר וואלה!NEWS אני נדרשת לתפעל את עמוד הפייסבוק של האתר ולעבור על אלפי הטוקבקים שנכתבים מדי יום. יש הרבה סוגי מגיבים אינטליגנטים וחריפים, מלאי רגש או כאלה שגורמים לי לצחוק בצורה מביכה מול המחשב. אך מעל כולם מתבלט הישראלי המכוער, שמגיח בעיקר בכתבות על הטרדות מיניות, פיגועים או אנשי שמאל. היום אני יכולה להגיד בסוג של גאווה שאין קללה בשפת הקודש שאני לא מכירה ואין ביטוי גס, גזעני ומיני שלא נחשפתי אליו.
למה אני מספרת לכם את כל זה? כי אחרי שקראתי את התגובות על הפיגוע הרצחני באיסטנבול ביום שבת האחרון אני מרגישה שהגיעו מים עד נפש. מחבל מתאבד התפוצץ בלב רחוב הומה אדם, פצע עשרות וגבה את חייהם של ארבעה אנשים, מתוכם שלושה תיירים ישראלים. כצפוי, התגובות הגזעניות דוגמת "מוות לערבים" ודומיהן לא איחרו לבוא, אולם לזוטות כמו שנאה וגזענות כבר התרגלתי מזמן. מי שהצליחו להדהים אותי באמת היו דווקא החכמים לאחר מעשה: "מי שטס בימים טרופים אלו כשהטרור משתולל בעולם בחסות דעא"ש שייקח בחשבון שהוא עלול לא לחזור בכלל!!", "לפעמים אנשים רוצים לחסוך ולא חושבים על ההשלכות. אשכרה הלכו למדינת ערבים" והאהוב עלי במיוחד: "שמחה ז"ל ת.נ.צ.ב.ה, השם יקום דמך.... 100 דולר פחות לדיל בטורקיה באמת היה שווה את זה?".
עזבו את חוסר הטקט הקיצוני שבהטפת מוסר להרוגים ומשפחותיהם, שעדיין המומות מהאסון שנחת עליהן כרעם ביום בהיר. נסו להתעלם מהשיטה הקבועה של האשמת הקורבן, שבדרך כלל הרבה יותר נפוצה כנגד נאנסות ומוטרדות מינית (ראו ערך בוכריס, סילבן וחברים). מה שמעצבן כאן זאת הצביעות, שהישראלים כה נחרדים ממנה ומתכחשים לה. כך, מאז הפשרת יחסים מסוימת בין ישראל וטורקיה בשנה שעברה, ביקרו במדינת הרחת לוקום 224,568 ישראלים שחזרו בשלום לביתם. אי אפשר להגיד את אותו הדבר גם על טיילור פורס, הקצין האמריקאי שהיה בחופשה בישראל ונרצח על ידי מחבל בטיילת ביפו. כמובן שאז הטוקבקיסטים קראו לישראלים להמשיך בשגרת חייהם ולא לתת לטרור לנצח. הרי המצב פה אולי מפחיד לפעמים אבל לא מסוכן כמו בטורקיה. נכון?
לא נכון. בשגרת היום-יום האמיתית שלנו, ישראלי נמצא בסכנת חיים בצומת תפוח, ירושלים ותל אביב. התיירים הישראלים שנהרגו בפיגוע בטורקיה היו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון, בדיוק כפי שקרה לנרצחים בפיגועי טרור בפריז, בבוסטון או באבן גבירול. אנחנו חיים בעולם מלא באלימות והיא לא פוסחת גם על המדינה הקטנה והמסוכסכת שלנו. המעט שאנחנו יכולים לעשות הוא לא להתעלם מהדבשת של עצמנו ולא להטיף מוסר לאלה שבוחרים לברוח מהמציאות הזאת לפעמים. גם אם זו חופשה בטורקיה.