פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "פנינה ארכיאולוגית": בטבריה מקווים ששימור העיר העתיקה ימשוך תיירים

      בשנים הקרובות תציין עיר הכנרת 2,000 שנה להיווסדה. רוב שרידיה העתיקה עדיין קבורים מתחת לאדמה ואת החגיגות מקווים לקיים בתיאטרון מהתקופה הרומית שחשיפתו עדיין לא הושלמה. ראש העיר: "פוטנציאל תיירותי שטרם מומש"

      הדמיית תיאטרון טבריה (סריקה)
      שרידיו התגלו ב-1990. הדמייה של התיאטרון הרומי בטבריה

      רוב שרידיה של העיר העתיקה בטבריה עדיין קבורים מתחת לאדמה, במבואה הדרומית שלה. בעיר שעל שפת הכנרת מקווים שפיתוח הנכס הארכיאולוגי יניע את גלגלי התיירות שהחלידו בה. בין השנים 2020-2018 תציין טבריה 2,000 שנה להיווסדה, כך על פי היסטוריונים וארכיאולוגים. שיאן של החגיגות, מקווים בעיר, יצוין במופע על צלע הר ברניקי המשקיף אל הכנרת ומרוחק ממנה כ-200 מטרים בלבד.

      במקום זה התגלו בשנת 1990 שרידיו של תיאטרון רומי גדול ממדים. ארכיאולוג רשות העתיקות יוסי סטפנסקי הבחין בקצה חומה, וביחד עם הארכיאולוג פרופ' יזהר הירשפלד החל לחשוף את מה שהתגלה כשרידו של קיר מזרחי בגובה חמישה מטרים של תיאטרון רומי. בהמשך החפירות חשפו חלק קטן ממסדרון שדרכו עבר הקהל למושבים. בחפירות מאוחרות יותר מצאו הארכיאולוגים וליד אטרש ואבנר הילמן מרשות העתיקות, כי הקיר המדובר הוא תוספת מאוחרת שנועדה להיות בסיס לגוש מושבים נוסף לשניים שכבר היו קיימים, ונבנו כבר במאה הראשונה לספירה, בסמוך להיווסדה של טבריה.

      הצעת שחזור של העיר העתיקה בטבריה (מערכת וואלה! NEWS)
      נכס ארכיאולוגי. הצעת שחזור לעיר העתיקה בטבריה

      התיאטרון דומה לאלו הקיימים בקיסריה ובבית שאן. גילויו היווה הפתעה מוחלטת, משום שלא הוזכר בכתובים, בניגוד למבנים אחרים בעיר. טבריה הייתה עיר יהודית מובהקת תחת שלטון רומי והייתה היישוב העירוני היהודי היחיד בארץ ישראל ששמר על רצף חיים יהודי במשך יותר מאלף שנה, מימי בית שני ועד ימי הביניים. קיומו של תיאטרון בעיר כזו ממחיש את הפתיחות התרבותית של תושביה היהודים באותה תקופה.

      התקציבים הנדרשים טרם הועברו

      ארבע שנים חלפו מאז הגילוי המרגש ועד תחילת העבודות לחשיפת התיאטרון. ואולם, כעבור זמן קצר העבודות הופסקו והאתר כוסה בפסולת. בעיר הביטו בקנאה בשכנה בית שאן שמדרום, שזכתה בחשיפת העיר העתיקה שלה, במה שהיה לפרויקט לאומי מרשים. המופעים האטרקטיביים נערכו בה ובתיאטרון הרומי בקיסריה, בעוד טבריה המשיכה לדשדש.

      לפני שבע שנים חידשה רשות העתיקות את החפירות במקום לחשיפת התיאטרון, כחלק מפרויקט הקמת גן ארכיאולוגי. למרות הזמן הרב שחלף, התקציבים הנדרשים למימוש כל הפרויקט לא הועברו עד היום. על פי ההערכות, כדי לסיים לחשוף את התיאטרון ולהוסיף מושבים נחוצים עוד כ-45 מיליון שקלים. בשבוע שעבר ביקר במקום שר האוצר, משה כחלון, שהביע את התרשמותו והבטיח לסייע.

      קיסריה - האמפי תיאטרון בקיסריה (ShutterStock)
      "הפוטנציאל שגלום באתר הזה גדול מזה שבקיסריה". האמפי תיאטרון בקיסריה (צילום: ShutterStock)

      כחלק מאותו פרויקט הוקם "אמפי-דשא" על חלק מרכזי המכסה את העיר העתיקה, למורת רוחו של פרופ' הירשפלד שהלך לעולמו בשנת 2006. הירשפלד שהיה חוקר באוניברסיטה העברית ניהל והוביל כמה עונות חפירה בטבריה העתיקה. הוא אף כתב ספר על העיר, שסוקר את ההיסטוריה שלה מיסודה ועד הכיבוש המוסלמי, וראה בעיני רוחו את העיר העתיקה נחשפת ומזניקה קדימה את טבריה של ימינו. "אחד האתרים היפים בעולם", הוא הגדיר את המקום שאותו ראה "בעל חשיבות עליונה מבחינה היסטורית-יהודית. יש מעט אתרים יפים וחשובים כל כך ברחבי האימפריה הרומית. טבריה זו פנינה ארכיאולוגית".

      ראש העיר, יוסי בן-דוד, ציין כי "חפירת טבריה העתיקה ופיתוחה, כשבמוקד נמצא התיאטרון, יהוו פרויקט דגל שיתחבר לתכנית 'אוצר לאומי' שממשלת ישראל מתכוונת להוביל לחיזוק הצפון. בפרק התיירות מתמקדת התכנית בערים טבריה, צפת, עכו ונצרת, שבהן קיים פוטנציאל תיירותי שטרם מומש".

      לדבריו, "יש עוצמה אדירה במקום הזה. תוך שלוש שנים אפשר לסיים את הפרויקט ואפשר לראות כבר אופרה שתופיע בתיאטרון מדי ערב ותמשוך במשך שבוע כ-30 אלף צופים. אפשר ממש גם לחשוב על הופעה של פוליקר עם אור ראשון. השמש תעלה מעל רמת הגולן ותאיר את התיאטרון. הפוטנציאל שגלום באתר הזה גדול מזה שבקיסריה".

      פסטיבל טבריה בשלייקס (ספק 500)
      "עיר שינה לתיירים", חוף בטבריה כיום

      אם אכן ישוחזר התיאטרון בממדיו המקוריים, ניתן יהיה לראות מבנה אבן מרשים בגובה של 20 מטרים, משקיף לעבר שרידי העיר והכנרת. למרות מיקומו הבולט, אי אפשר להתעלם מעוד מבנים רבים המצויים בטבריה העתיקה, שהמשך חשיפתם ופיתוחם לכדי יצירת מכלול אחד, אכן עשויים להפוך את האתר לאחד החשובים בארץ.

      בין השאר נחשפו בעבר בחפירות מטמון מטבעות גדול ומבנים שונים, בהם בית מרחץ מפואר עם רצפת פסיפס מרהיבה, בתי כנסת, שער העיר ושוק רחב ידיים. מעל העיר, בפסגת הר ברניקי, התגלו שרידי כנסיה ומצודה מהתקופה הביזנטית. בתווך מצויות מערות, שחלקן נועדו לשמש ככל הנראה מקום מפלט.

      חוקרים סבורים כי ערב מרד היהודים הגדול הוכנו מערות מסתור גם בטבריה. תושבי העיר אף חיזקו את החומות והתכוננו לקרב מול הרומאים. העיר נקרעה בוויכוח אם להילחם או להיכנע. לבסוף ניצחו המתונים וכשהרומאים הגיעו לטבריה, פתחו בפניהם התושבים את שערי העיר והזמינו אותם להיכנס.

      מרד נוסף פרץ בגליל בשנת 351 לספירה, "מרד גאלוס", ומערות המפלט שימשו חלק מתושבי העיר. בעיריית טבריה מעוניינים כי דרמות אנושיות מעין אלו, כמו גם המחשת אורח חיי היום-יום בטבריה הקדומה, יבואו לידי ביטוי במעין "מוזיאון חי", שבו ניתן יהיה לראות שחזור של חנויות, בתי מרחץ ובתי כנסת.

      "טבריה שנייה רק לירושלים", משוכנע בן-דוד שרואה הכרח בפיתוח האוצר הארכיאולוגי שבו זכתה העיר. למימוש התכנית הגדולה, שתכלול את שיקום האתרים בהר ברניקי, הקמת הפארק הארכיאולוגי ושימור בתי התפילה, בית המדרש ובית המרחץ, יידרשו על פי ההערכה עוד כ-95 מיליון שקלים.

      "היום טבריה היא 'עיר שינה' לתיירים", אמר בן-דוד. "כשני מיליון תיירים לנים אצלנו בשנה, אבל הם רק ישנים בעיר ולמחרת ממשיכים הלאה. חפירה, שיקום ופיתוח שתוביל רשות העתיקות, יהפכו את המקום לאתר תיירות עולמי שיהווה מנוף לכלכלת העיר".