שיר ביבס, חולת CF (סיסטיק פיברוזיס), מחלת ריאות תורשתית, קיבלה הצעה שלא האמינה שתוכל לבצע: ד"ר מאלנה כהן, הרופאה שמלווה אותה כבר עשר שנים, הציעה לה שירוצו יחד במרתון ירושלים, שמתקיים הבוקר (שישי). אחרי שכנס רפואי בשנה שעברה מנע ברגע האחרון את התכנית, היום הן ישלימו יחדיו את מקצה ה-10 קילומטרים. "אני אגיע אחרונה, אבל אגיע עד הסוף", הבטיחה ביבס בת ה-24.
"גילו אצלי את המחלה כשנולדתי, בעקבות אחי הגדול", סיפרה ביבס. "מאז שאני זוכרת את עצמי, אני תמיד בטיפולים. פיזיותרפיה ארבע פעמים בשבוע, אינהלציות כל יום, משאפים וכדורים. אבא שלי הנחיל לנו את הספורט כתרופה למחלה וכמה שאני לא אוהבת, אני חייבת. לפעמים אני רצה ולפעמים שוחה. הריצה הכי עוזרת לי לשחרר הכול מהריאות".
בילדותה הייתה מטופלת בבית החולים סורוקה שבבאר שבע ולפני כעשור עברה להדסה הר הצופים שבירושלים, שם פגשה את כהן שהפכה לרופאתה האישית. "עם מאלנה זה כבר מעבר לרופא חולה, אני מספרת לה דברים מהחיים האישיים. היא הייתה בחתונה שלי ודחפה אותי למרוץ. היינו אמורות לרוץ יחד בשנה שעברה אבל היא טסה למחקר אז אמרנו השנה".
ד"ר כהן סיפרה על תגובתה של ביבס כשהציעה לה לראשונה לרוץ במרתון. "היא צחקה ואמרה 'אני מאוד מתרגשת ממה שאת מבקשת אבל אין סיכוי בעולם שאצליח לרוץ עשרה ק"מ'. אמרתי לה שתתאמן ואני אעזור לה והיא תצליח. היא נורא התרגשה ואמרה שתעשה את כל המאמצים", סיפרה.
"שבועיים לפני המרתון הזמינו אותי לכנס מאוד חשוב שנפל בדיוק ביום של המרתון ודבר ראשון חשבתי על שיר", הוסיפה כהן. "אבל אמרתי שהשגתי את מה שרציתי, שתתאמן, ושהיא תוכל להשיג את המטרה בלי קשר אליי. התקשרתי והתנצלתי שיש לי כנס, אמרתי לה 'מבחינתי השגת את המטרה ואת תרוצי כמו גדולה'. היא רצה את העשרה ק"מ ולפני שיצאה צילמה ושלחה לי ונורא התרגשתי. השנה אמרתי שאני לא מוותרת ואנחנו רצות ביחד".
לדברי ביבס, "אני לא אוהבת לרוץ, אבל חייבת. אני משתעלת תוך כדי ומוציאה ליחה". אך דווקא הגורמים הללו, הם שטובים לבריאותה של ביבס. "הכול משתחרר וכשאני מסיימת את הריצה עשיתי את הטיפול הכי טוב". על המרוץ היום אמרה: "תמיד אני אומרת שאני לא רצה מהר אבל יש לי סיבולת. אני אהיה האחרונה אבל אגיע לסוף".
"היא דוחפת, אנושית ובעיקר מבינה"
בשנת 2,000 עלתה ארצה כהן מארגנטינה עם משפחתה וב-16 השנים האחרונות עובדת במרכז ה-CF בבית החולים הדסה הר הצופים. "יש לנו בסביבות 140 חולים ושיר אחת מהן". כהן הסבירה כי "שיר, מאז שהיא קטנה, ההורים דואגים שתעשה ספורט וגם אנחנו מבקשים מהמטופלים שלנו, כחלק מהטיפול שהחולים עושים כל יום שזה המון אינהלציה - שלוש עד חמש פעמים ביום, 50 כדורים ביום, פיזיותרפיה נשימתית".
צפו במפת החסימות:
כהן, שתרוץ במרתון זו הפעם הרביעית, סיפרה כי "יש חולי CF בודדים שרצים מרתונים, לא כל אחד יכול לעשות את זה. בעולם ידוע על שני מרתוניסטים שיש להם CF אבל יש דרגות שונות של המחלה, אולי הם במצב קל, כי חולים עם מחלה ריאתית בדרך כלל לא מצליחים".
מערכת היחסים בין השתיים מזמן כבר לא רק של רופאה וחולה: "זו מחלה שנולדים ומתים איתה", אמרה כהן, "אין חופש מהמחלה וכל יום צריך טיפולים ותרופות, וככה אנחנו כמו משפחה, מהרגע שמאבחנים את המחלה אנחנו הופכים להיות חלק מהמשפחה. על כל דבר שקשור לבריאות שלהם החולים מצלצלים אלינו וכמו שאני מלווה אותם ונותנת טיפולים ומאשפזת כשצריכים גם הדברים האלה שיכולים לתת מטרות והישגים ועוד תקווה זה חלק מהתפקיד שלי". "היא דוחפת, אנושית ובעיקר מבינה", סיכמה ביבס.