20 רבניות שוחחו בסמוך למבנה המוזנח, אורחות זרות לחלוטין במקום הכי נמוך בתל אביב. מי שעבר לידן, עוד היה עלול לחשוב שהן התבלבלו בדרכן לכנס הלכתי בשכונה דתית, אבל זה לא היה המצב. מחוץ לדירת החירום לנשים בזנות של תכנית "סלעית" בסמוך לתחנה המרכזית, הן המתינו לסיור שיספק להן הצצה לתוך העולם האפל והרחוק מהן כל כך כדי שיוכלו להכיר היטב את הצדדים במלחמה שאליה הן מתכוונות לצאת.
מי שערכה את הסיור זו ח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי), שגייסה אושיות בציונות הדתית על מנת לקדם את חוק הפללת הלקוח בזנות והקמה של פורום דתי למאבק יחד עם יו"ר מרצ ח"כ זהבה גלאון. מדובר ברבניות מכל הקשת הדתית - מהליברליות ועד לשמרניות ביותר - מה שיעניק לה רוח גבית מהמגזר. בין היתר, הגיעו הרבנית חנה הנקין, ממובילות מהפכת לימוד התורה לנשים ואמו של איתם שנרצח עם רעייתו נעמה בתחילת גל הטרור; הרבנית אסתר לבנון, אשתו של הרב של אלון מורה, אליקים לבנון, המזוהה עם האגף השמרני והימני בציונות הדתית, והטוענת הרבנית רבקה לוביץ'.
הדבר הבולט ביותר עבור הרבניות בתחנה הראשונה הוא מודעות האבל. הן פזורות על קירות דירת החירום, גלעד שנותר לזכרן של 35 הנשים שמתו בדירה, כפי שמספרת מנהלת "סלעית", נעמה ריבלין-זאבי. הדירה נותנת מענה ומקלט לנשים שפועלות בזנות, ומהווה את תחילתו של תהליך היציאה מהזנות. "כשהקמנו את הדירה, חשבו שאנחנו הזויות", סיפרה ריבלין-זאבי שמנהלת את התכנית במימון של משרד הרווחה ושל עיריית תל אביב. "הן ישבו פה בפיג'מות וראו טלוויזיה. הסתכלתי עליהן, ואמרתי 'וואו, אם לא היינו פה הן בטח היו ישנות על קרטון, או מחכות שגבר יעשה להן טובה'. הן הנשים הכי מנוצלות בישראל".
אחת הרבניות מעזה להתעניין. "כמה מהן יוצאות מהמעגל באמצעות הדירה הזאת?", היא שואלת. "40%-30%", מספרת לה ריבלין-זאבי. "הדירה מהווה מודל של בית. המטרה שלנו היא הקניית ערכים של נרמול החיים שלהן. דירה שעובדת 24 שעות ביממה. הנשים יכולות להיכנס ולצאת עד 23:00 בלילה כדי לקיים חיים נורמליים, אלא אם כן מישהי ממש במצוקה ואנחנו מקבלים טלפון מגורם רווחה או שהמשטרה מביאה לכאן מישהי".
הרבנית ורד אביעד אשר, חברה בארגון "בית הלל", ארגון הרבנים האורתודוקסיים שפתח את דלתותיו בפני נשים בצעד תקדימי, יוצאת מהדירה ומתקשה לעכל. "אני לא מכירה את העולם הזה. הוא כל כך זר לי, עצוב וכואב", היא משתפת. "זה לא ייאמן כמה אנחנו מנותקים מהעולם הזה, מחלקים שונים בחברה היהודית והישראלית. אני חושבת איך אני יכולה לגייס את עצמי, גם באופן פיזי וגם כספית, במעגלים שאני פועלת בהם ונמצאת בהם. אני חושבת איפה היה אפשר למצוא את הבנות האלה בתחנות קודמות בחיים שלהם".
הרבנית עידית ברטוב מצטרפת אל אביעד אשר ואומרת: "כל מה שיודעים בשכל פתאום חווים ברגש, עכשיו, זה נותן את הבומבה בלב. אני מניחה שיש נשים מהציונות הדתית שהגיעו למקום הזה. אני פעם בשבוע נוסעת לתת שיעור בצפון תל אביב, ועכשיו הלב פשוט נחמץ, להגיע לכאן לראות את הדיסוננס בין הצפון לדרום".
עוד לפני שהחל הסיור, הסבירה להן מועלם-רפאלי שבעבר היא חשבה שהמאבק בזנות הוא נחלתן של חילוניות. "עד שהגעתי לכנסת הקודמת, הייתה תחושה שמי שעוסק בנושא הזה של נשים בזנות של ממקום מסוים ושמאלה", אמרה. "פתאום הגעתי, וחברת הכנסת לשעבר נעמי חזן אמרה מול כולם שהיא בפעם הראשונה מרגישה שהיא לא מדברת עם נשים שדומות לה. שיש פה אימא דתייה, אימא לשבעה ילדים, מתנחלת, שלוקחת חלק במאבק בזנות. יש פה שליחות לציונות הדתית". היא הוסיפה: "אתן גב מאוד גדול בשביל מי שמתגייס לנושא שקריטי עבורי. אחת הרבניות שאלה אותי אם יש לי מטרה מעשית - אבל גם החשיפה היא חשובה".
"אתן מוכנות לתת את הבנות שלכן כדי שמישהו 'יפרוק עול'?"
הנסיעה מדירת החירום מספקת להן מעט זמן לעכל ולחשוב, והרבניות צוללת אל התחנה השנייה ביציאה ממעגל הזנות ההוסטל ומרכז היום. שם, הן מקבלות חשיפה משמעותית וכואבת אל התופת. "אתן לא לבד, רבים לא חשופים לסוגיית הזנות בישראל שחלקה מורכבת גם מנשים ממשפחות דתיות. זה לא פוסח על אף מגזר", מרגיעה אותן זאבי-ריבלין. היא מסבירה להן כי פעמים רבות, החיים בזנות מתחילים בגיל העשרה, שלב שבו נערות מסוימות פגיעות במיוחד.
"הפגיעה בדרך כלל מתרחשת על ידי מישהו שהיה אמון על הביטחון האישי של אותה ילדה. בנות שלא אמרו להן שהן חכמות וטובות, אלא אמרו להן רק שהגוף שלהן עושה את העבודה. נשים בזנות גם מתות. הן אומרות לנו, 'הגוף שלי חי, אבל אני כמעט מתה'. הן בעצם ממיתות כל יום את הנפש על ידי חומרים שונים", אמרה זאבי-ריבלין והתייחסה לחוק הפללת הלקוח. "אם לא יהיו קליינטים, לא תהיה עבודה והזנות תיפסק. אני שומעת כל הזמן נשים שאומרות לי, 'אבל הם צריכים לפרוק עול'. ואני שואלת, אתן מוכנות לתת את הבנות שלכן כדי שמישהו יוכל לפרוק עול?".
ח"כ מועלם מצטרפת לדבריה של זאבי-ריבלין. "כשדחפתי לקידום החוק הזה, אחת מהטענות כלפיי הייתה: 'מה זאת אומרת, זנות זה מהתורה. זה מקדמת דנא'. פתאום אומרים לי משפטים בארמית. אז עניתי, 'רצח היה הרבה לפני הזנות. אז מה, נמסד עכשיו רצח?", סיפרה. "המיתוסים מועתקים ממקום למקום." לדבריה, דווקא הנהגת הנשים במשרד המשפטים הייתה זו שניסתה להוציא לה את הרוח מהמפרשים ואמרה כי "השעה עדיין לא כשרה כדי לקדם את החוק הזה".
"מה זה שרמוטה?"
שיא היום מגיע, והרבניות נפגשות עם א', שהייתה בעבר בזנות וכיום, אחרי שיקום, עובדת כמדריכה בהוסטל ובמרכז. "הזנות אצלי הגיעה מהבית. בגיל 12 חבר של אבא שלי התעלל בי מינית, גם הדינמיקה המשפחתית לא הייתה טובה. אבא שלי היה עבריין, הייתה המון אלימות מילולית ופיזית ואז אימא שלי נפטרה", סיפרה בגילוי לב. "נשים היו מגיעות לבית ויוצאות, הלכתי לאיבוד, לא ידעתי מי מהן אימא שלי. בגיל 14 נאנסתי בפעם הראשונה. כשסיפרתי לסבתא שלי, היא אמרה לי 'את שרמוטה'".
בשלב זה, מתחילות הרבניות להתלחשש ולתהות בינן לבין עצמן, נבוכות, מה זו המילה שאמרה א', "שרמוטה". ח"כ מועלם-רפאלי עונה בקול רם לשאלה שספק נשאלה, ואומרת: "יש פה כמה רבניות ששאלו מה זה 'שרמוטה', אז אני רק רוצה לומר ששרמוטה זו מילה מכוערת שנאמרת למי שנמצאת במעגל הזנות".
"הייתי בזנות רחוב עשר שנים", המשיכה א'. "התחלתי ברחוב על ידי סרסור. אומרים לך, 'תפעילי את המנוע ותתחילי לעבוד'. בוחן אותך כמו בובה מכל הצדדים. תבינו מה אישה חווה, הוא קונה אותי. אני חפץ שאפשר לקנות. גבר נורמלי לא ילך לקנות מין. כשגבר קונה, זה עם כל הסטיות, עם התעללות. זה לא עובר כמו שחושבים. הייתי בדירת חירום, הגעתי להוסטל, שנה בדירת מעבר, ואין לי יום שאני לא אסירת תודה. אני נס. כמעט רצחו אותי. כמה פעמים אלוהים שמר עליי. אני מעריכה את המקום הזה, כי פה הצלחתי לעשות מה שלא הצלחתי לעשות קודם. נתנו לי חום ואכפתיות. לא הייתה לי תקווה שאפשר להשתקם מזה".
לא מעט מהביקורת על חוק הפללת הלקוח נוגעת לנשים שנמצאות מבחירה בזנות. "מי שאומרת שזה מבחירה, זה הכחשה, זה מנגנון הגנה. היא לא מאמינה שמישהו ייתן לה יד ויעזור לה", טוענת א'. "אז למה צריך להעניש את הלקוחות? כי כל אישה שנמצאת שם היא קורבן. אם היו אומרים לי אז שיהיה את החוק הזה, גם אני הייתי כועסת, כי אתם בעצם לוקחים לי את העבודה, אבל כל עוד לא יהיה מי שיגיד שזו עבירה - לא ידעו שזה אסור".
בגילוי לב, מודה הרבנית חנה הנקין במרחק העצום שהיה עד אתמול בינה ובין העולם הזה. "אני מתרגשת מאוד מהאינטליגנציה שלך", היא אומרת ל-א'. "כל מה שקרה פה בשעתיים האחרונות נוגע במקומות עוצמתיים. גייסתם אותי למאבק הזה ונפעמתי, שולי, שהרמת את הכפפה הזו. כולם יודעים שהתופעה קיימת, אבל היא שקופה. אנחנו לא מתייחסים אליה, חובתנו, כנשים דתיות, להתגייס סביב הדגל הזה ואנחנו איתך".
עם סיום הסיור, אמרה ח"כ מועלם-רפאלי כי היא מרגישה שהמגזר מתעלם מהנושא, וסיכמה באמירה החד-משמעית על מטרת היום עמוס ההתמודדויות שעבר עליהן. "אני חשה שאנחנו חיות בבועה. אני חושבת שהאחריות שלנו על מה קורה בחצר האחורית של מדינת ישראל, היא המטרה הראשונה של המפגש הזה. פגיעות מיניות נמצאות בכל החברה. הן לא בוחרות מגזר ומגדר".