נווה מדבר קטן. כך, בתוך ים החדשות הרעות המאפיינות את שלוש השנים האחרונות בתחום הבטיחות בדרכים, ניתן לכנות את החלטת ועדת הכלכלה מהשבוע שעבר, להעלות את הגיל המותר לרכיבה על אופניים וקורקינטים חשמליים מ-14 ל-16, להגביל את הנסיעה ל-25 קמ"ש, לחייב חבישת קסדה, ובשעות החשכה גם ללבוש אפוד זוהר.
הקורקינטים והאופניים החשמליים הופיעו בארץ לפני כ-12 שנה. כשחתם שר התחבורה דאז, מאיר שטרית, על פקודת התעבורה בעניינם, הם הוגדרו ככלי תחבורה "שהספקו אינו עולה על 100 ואט, משקלו העצמי אינו עולה על 12 קילוגרם ומהירות נסיעתו אינה עולה על 12 קילומטר לשעה".
אלא שהגדרה לחוד ומציאות לחוד. במשך הזמן הפכו האופניים והקורקינטים החשמליים מכלי תחבורה חביב ובלתי מזיק, לכלי רכב מנועיים חזקים, שלא זו בלבד שמנועיהם המתוגברים מפיקים מהירויות של 60 קמ"ש ויותר, חזותם התמימה מטעה את הרוכבים עליהם לחשוב שהם בסך הכל רוכבים על אופניים או קורקינט, ולכן אינם זקוקים לציוד מגן וגם לא להישמע לחוקי התנועה.
במשך השנים, איבד ה"צעצוע" החביב את תמימותו. עד כה קברו האופניים והקורקינטים החשמליים יותר משלושה רוכבים, ופצעו בדרגות חומרה שונות עוד מאות רבות אחרים. עשרות מהם נזקקו לאשפוז כתוצאה מהפציעה, חלקם כתוצאה מתאונות שהוגדרו "קשות".
תיקון גיל המינימום לרכיבה על אופניים חשמליים, מקבל משנה חשיבות כשמביטים על הפילוח הפנימי של נפגעי תאונות האופניים והקורקינטים לפי גיל. מתברר, שמי שנפגעו יותר מכולם אלו דווקא ילדים בגילאי 10-14, גיל בו אסור כלל לרכוב על אופניים וקורקינטים חשמליים. אחד מכל ארבעה מאושפזים כתוצאה מתאונות כאלו, היה ילד רך בשנים שאסור היה לו לרכוב כלל.
במשך השנים אנו ב'אור ירוק' שבנו והתרענו מפני הסכנה הגלומה בהפקרות השולטת בשוק האופניים והקורקינטים החשמליים, במסגרתה תוגברו מנועי הכלים הללו להספקי כוח מסוכנים והאכיפה היתה חלשה עד בלתי קיימת. סברנו שאין זה נכון לתת לילדים שאין להם שום יכולת להבין את חוקי התנועה, לנסוע ברכב מנועי חזק בין מכוניות בכביש, ושזו פרצה המזמינה אסונות, שאכן קרו.
החלטת ועדת הכלכלה מהשבוע האחרון, אפוא, אינה חשובה רק במובן החוקי והמעשי שלה, אלא גם במובן החינוכי והתודעתי. היא תעזור להורים להתמודד עם לחץ הילדים לרכוש להם אופניים או קורקינטים חשמליים, מהטעם הפשוט שהמעשה אסור לפי החוק.
אולם מעל לכל אלה, עלינו לקוות ולפעול לכך שהתיקון לחוק שהתקבל, יוביל לשינוי התודעה שהחברה הישראלית כה זקוקה לו בנושא תאונות בדרכים. שנפסיק לעמוד כחסרי אונים מול התאונות המתרבות, שנפסיק להתייחס אליהם כאל גזירת גורל ונתחיל לראותם כמות שהן מחדל הניתן למניעה. שנקום ונתנער ונדרוש מהממשלה להפסיק את ההפקרות ולעצור את הקטל המיותר בכבישים.
שמואל אבואב הוא מנכ"ל עמותת אור ירוק